בלה חבצקין

בלה חבצקין
	אין תמונה חופשית
לידה	26 בפברואר 1978 (בת 46); מוסקבה, ברה"מ
מקום מגורים	להבות הבשן
	www.bellahvatskin.com

בלה חבצקין היא אמנית רב תחומית ומעצבת תלבושות ותפאורה ישראלית.

נולדה ב-1978 במוסקבה בשם בלה יוסיפבנה חבקצינה. בבית הספר בילדותה חוותה אנטישמיות כשהייתה יהודיה יחידה בכיתה. למדה ציור ואמנות כבר מילדות באופן פרטי, ובנעוריה למדה בקולג' 1905 לאומנות במוסקבה (1991-1993) בגיל 15 ביקרה בישראל במסגרת תוכנית נעלה, והוריה רשמו אותה לפנימייה לבנות בבני ברק, אולם היא לא השתלבה ושבה למוסקבה. בשנים 1995-1996 למדה פסיכולוגיה באוניברסיטת מוסקבה.^[1].

בגיל 19 החליטה לעלות לבד לישראל ובשנים 1997-2000 למדה אמנות ועיצוב במה לתיאטרון באוניברסיטת חיפה.^[2]^[1] בגיל 20 התחתנה לראשונה, אך ספגה אלימות כלכלית במסגרת נישואיה והחליטה לסיימם. בגיל 22 הכירה את השחקן עמיעד קלושינר והשניים נישאו ועברו לגליל ללהבות הבשן. לימים, ניהל קלושינר את תיאטרון המראה בקריית שמונה.^[3]

בשנים 2000-2021 עיצבה חבצקין תלבושות ללמעלה מארבעים הפקות תיאטרון ישראליות, רבות מהן עבור תיאטרון המראה בקריית שמונה אשר נשרף בשנת 2018. בשנת 2002 זכתה בפרס ראשון על עיצוב תפאורה להצגה 'למה נשבר לפרפר' (מאת יעל ניצן בבימוי גל גוטמן) שהוצגה במסגרת פסטיבל הצגות ילדים בחיפה. זכתה פעמיים בפרס 'קיפוד הזהב': ב-2016 עבור עיצוב תלבושות להצגה "To life" מאת גילי עברי, ובבימויו; וב-2017 עבור תפאורה שעיצבה להצגה 'מלחמת שוורים' מאת מייק ברטלט בבימוי אורלי רבניאן (שתי ההפקות בתיאטרון מראה בקריית שמונה).^[4]

ב-2021-2022 עיצבה את התלבושות לסרט העלילתי 'ימי נוח' וב-2023 עשתה עיצוב סט ואביזרים לסרט העלילתי 'מכאובי ג'ייקוב' - שניהם בבימוי דולטון טומס ובאולפני מרנתה הפקות.

לחבצקין סטודיו בקיבוץ להבות הבשן, ציור מהבטן, בו היא מלמדת ילדים ומבוגרים סדנאות ציור ומציגה את עבודותיה.^[4] כאמנית, העבודות שלה עוסקות בפירוק החינוך הנוקשה שקיבלה בברית המועצות, בסוגיות של גוף, פנים וחוץ, מיקום פיזי, הגירה וזהות.^[2]^[5] כמורה ומדריכה לאומנות היא מבקשת לקרב ולהנגיש את האמנות כשפה נגישה לתלמידיה ופיתחה טכניקה אותה היא מכנה 'ציורי הגשמה' המבקשת לממש את הרצונות של התלמידים דרך כלי הציור והאומנות.^[4]

החל משנת 2016, החלה כותבת בלוג סיפורים קצרים, אוטוביוגרפיים, העוסקים בילדותה בברית המועצות. לכל סיפור הצמידה ציור, אותו ציירה על דפים שנלקחו מספר ישן של סופר הילדים הקומוניסט האיטלקי ג'אני רודארי, אותו קיבלה במתנה ליום הולדתה ה-8 בברית המועצות.^[6]^[2] בשנת 2020 פרסמה רומן פרי עטה, שורשים על המים, בהוצאת בל, המבוסס על סיפור חייה ועלייתה.^[7]

תערוכות[עריכת קוד מקור | עריכה]

יחיד[עריכת קוד מקור | עריכה]

2016 - ארט גליל 1 בשביל הלולים בכפר גלעדי, אוצרת חני חותם
2018 - ארט גליל 3 בכפר גלעדי, מציאות במילים וצבע, אוצרת דליה זלצברג
2019 - גלריית מחניים, inside out, אוצרת נאווה שושני
2020 - גלריה עירונית רשון לציון, המגרש הרוסי, אוצרת אפי גן^[8]
2023 - ארט גליל 6 בכפר גלעדי, איברים - הפורטרטים של התוך, אוצרת בשמת ראובני זהבי
2023 - מוזאון בר דוד בקיבוץ ברעם, ערך לא משתנה, אוצר אבי איפרגן^[9]

קבוצתיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

2008 - חוצות יפו, אוצרת אפי פביאן
2010 - גלריית מגדל האבירים יפו, Light, אוצר סשה גנלין
2012 - The Advocate Towers Gallery תל אביב, אוצרת בלה זייצ'יק
2013 - גלריית אגם רעננה, Winter Salon, אוצרת בלה זייצ'יק
2019 - גלריית ברבור בירושלים, המקום, אוצרת שרה אינל
2020 - מוזיאון הפופ אפ TLV בתל אביב, תערוכה קבוצתית, אוצרת יערה זקס

כאוצרת[עריכת קוד מקור | עריכה]

2014 - אוצרת לגלריית תל חי, רוחות הגליל
2017 - אוצרת לתערוכת ארט גליל 2 בשביל הלולים בכפר גלעדי, תערוכה בהשתתפות יאיר גרבוז, אליעזר זוננשיין, נאווה שושני, מוטי גולם.