לדלג לתוכן

Taito

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
Taito Corporation
株式会社タイトー
נתונים כלליים
בורסה הבורסה לניירות ערך בטוקיו (ינואר 1993–7 במרץ 2006–9646) עריכת הנתון בוויקינתונים
מייסדים מיכאל קוגן
תקופת הפעילות 1953–הווה (כ־71 שנים)
חברת אם Square Enix
מיקום המטה מינאטו, טוקיו, יפן
ענפי תעשייה תעשיית משחקי וידאו עריכת הנתון בוויקינתונים
מוצרים עיקריים משחקי וידאו
עובדים 848 עריכת הנתון בוויקינתונים
 
https://www.taito.co.jp/en
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

Taito Corporation היא חברה יפנית המתמחה בפיתוח משחקי וידאו, מכונות ארקייד וצעצועים. בסיסה בשינג'וקו, טוקיו. החברה נוסדה על ידי מייקל קוגן בשנת 1953 כחברת המסחר Taito, בתחילה החברה ייבאה ליפן וודקה, מכונות אוטומטיות ותיבות נגינה. היא החלה לייצר משחקי וידאו בשנת 1973. בשנת 2005, טאיטו נרכשה על ידי Square Enix, והפכה לחברה בת בבעלות מלאה עד 2006.

טאיטו מוכרת כאחת החברות המשפיעות בראשית ימי תעשיית משחקי הווידאו עד היום, ויצרה מספר משחקי ארקייד שהיו לאבן דרך בתעשיית המשחקים כגון Speed Race ‏(1974),‏ Western Gun‏ (1975), Space Invaders‏ (1978),‏ Bubble Bobble ‏(1986), ו-Arkanoid ‏(1986). לצד חברות יפניות כגון Capcom,‏ Konami,‏ Namco‏ ו־Sega, היא אחת מחברות משחקי הווידאו הבולטות מיפן והראשונה שייצאה את משחקיה למדינות אחרות. חלק מהמשחקים שלה הוכרו מאז כחשובים ומהפכניים עבור התעשייה במיוחד משחק ה-Space Invaders תרם רבות לצמיחת משחקי הווידאו בסוף שנות ה-70, והחייזרים המופיעים במשחקים נתפסים כסמלים איקוניים בתעשיית המשחקים.

החברה מחזיקה רשת של מרכזי ארקייד, המכונים "תחנות משחק טאיטו", ברחבי יפן, לצד היותה יצרנית של צעצועים, בובות קטיפה ועוד.

היסטוריה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1944, איש עסקים יהודי-אוקראיני בשם מייקל קוגן הקים את טייטונג בשאנגחאי.[1] פליט של ברית המועצות, קוגן עבד בעבר במפעל ביפן במהלך מעורבותה של המדינה במלחמת העולם השנייה, לפני שעבר לשנגחאי כדי להצטרף לאביו.[1][2] טייטונג, שתורגם ל"טאיטו" ביפנית, עסק בעיקר במוצרי טקסטיל.[1]

שנות ה-50 ושנות ה-60 של המאה ה-20

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההשתלטות הקומוניסטית על סין גרמה לקוגן לחסל את העסק ב-1950 ולהעביר את הפעילות ליפן, שאחרי המלחמה סבלה משפל כלכלי חמור.[1] עסק נוסף בתחום הביגוד בשם Taito Yoko, נאבק כלכלית כתוצאה מניהול כושל.[2] ב-24 באוגוסט 1953 נסגרה טאיטו יוקו והוחלפה בשם: Taito Trading Company, שם הצטרף לקוגן עורך הדין ואיש העיתון בדימוס אקיו נקאטאני.[1][3] Taito Trading Company התחילה כמזקקת וודקה – החברה הראשונה שייצרה וודקה ביפן – ויבואנית של מכונות אוטומטיות לממכר בוטנים ומכונות בישום.[4][5]

התחרות הגוברת בתחום האלכוהול הביאה את טאיטו לנטוש את עסקי הוודקה ב-1955, ולהתמקד במכונות האוטומטיות המוצלחות שלה, בנוסף לייבוא קופסאות נגינה.[1][2][5] מכיוון שלטאיטו היה חסר רישיון מתאים לייבא קופסאות נגינה ליפן, היא רכשה מכונות מקולקלות מבסיסי צבא ארצות הברית ושיפצה אותן עם חלקים תקינים מיחידות פגומות.[1] הכלכלה היפנית המתאוששת אפשרה לטאיטו להפוך למפיצה הרשמית של תיבות נגינה של AMI במדינה. אף על פי שלעסק הייתה השפעה מועטה בהתחלה, למעלה מ-1,500 מכונות נמכרו עד שנת 1960 כשהחברה החלה לערבב תקליטים יפניים עם שירי עם אמריקאים.[1] שותפות עם תאגיד Seeburg הפכה את טאיטו לסוכן הבלעדי שלה ביפן ולאחת מחברות הג'וקבוקס המובילות במדינה.[1]

טאיטו החל לייצר משחקים אלקטרו-מכניים (משחקי EM) בשנות ה-60. בשנת 1967, הם הוציאו את "Crown Soccer Special"‏ (1967), משחק ספורט לשני שחקנים שדימה כדורגל אסוציאציות באמצעות רכיבים אלקטרוניים כמו סנפירי פינבול. בשנת 1968, "Crown basketball" הופיע לראשונה בארצות הברית, והיה למשחק הארקייד המרוויח ביותר ביריד טמפה ב-1968.

שנות ה-70 ושנות ה-80 של המאה ה-20

[עריכת קוד מקור | עריכה]

טאיטו שינתה את שמה מTaito Trading Company ל-Taito Corporation באוגוסט 1972. היא הקימה את חברת הבת האמריקאית שלה taito america בשנת 1973 במרכז העיר שיקגו.

שלוחה זו הפסיקה את פעילותה ביולי 1996 לאחר יותר מ-20 שנות קיום.[1]

משחקי הווידאו הראשונים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

משחק הווידאו הראשון של טאיטו נקרא "Elepong". זהו משחק ארקייד פינג פונג שיצא בשנת 1973 ביפן.

טומוהירו נישיקאדו בשנת 2011

טומוהירו נישיקאדו (Tomohiro Nishikado), בוגר הנדסה של אוניברסיטת טוקיו דנקי שהצטרף לחברה ב-1968, היה גורם מכריע במעבר של החברה למשחקי וידאו. לאחר שפיתח את משחקי הקליעה אלקטרו-מכניים למטרות "Sky Fighter"‏ (1971) ו-"Sky Fighter II", הבוסים שלו ב-Taito האמינו שטכנולוגיית טרנזיסטור-טרנזיסטור (TTL) תמלא תפקיד משמעותי בתעשיית הארקייד, אז הם הטילו על נישיקאדו לחקור את TTL טכנולוגיה שכן הוא היה העובד היחיד של החברה שידע לעבוד עם טכנולוגיית מעגלים משולבים (IC), ואחד המהנדסים הבודדים בחברה עם מומחיות משמעותית באלקטרוניקה.[6]

נישיקאדו בילה שישה חודשים בניתוח יחידת הארקייד "Pong" של אטארי ולמד כיצד שבבי ה-IC של המשחק עובדים, והחל לשנות את המשחק.[6] זה הוביל לפיתוח משחקי הווידאו הספורט בסגנון "פונג" המבוסס על "כדורגל" ו"גביע דייוויס" עבור טאיטו,[7] כאשר "כדורגל" פותח לראשונה[6] אך שניהם יצאו בנובמבר 1973.[8] לאחר מכן הוא פיתח כמה להיטי משחקי וידאו מקוריים עבור טאיטו, בעיקר משחק הספורט "TV Basketball" ‏(1974), משחק המרוצים‏ "Speed Race"‏ (1974),‏ ומשחק היריות "Western Gun" ‏(1975); שלושת הכותרים הללו פותחו על ידי Midway Manufacturing בצפון אמריקה כ-"TV Basketball", ‏"Wheels" ‏ו-"Gun Fight", בהתאמה.

בשנת 1978, נישקאדו יצר את "Space Invaders", שהפך לכותר הפופולרי ביותר של החברה ולאחד המשחקים הפופולריים ביותר בתולדות הארקייד, האחראי חלקית לתחילת תור הזהב של משחקי הווידאו הארקייד.[9][10] לאחר מותו של מייקל קוגן בפברואר 1984, בנו, אברהם "אבה" קוגן, הפך ליו"ר טאיטו ואקיו נאקנישי הפך לנשיא שלה.[11][12]

הלוגו הקודם של טאיטו

שנות ה-90 של המאה ה-20 והעשור הראשון של המאה ה-21

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1992 הכריזה טאיטו על קונסולת משחקי וידאו מבוססת CD-ROM בשם WOWOW, שתאפשר לאנשים לשחק ביציאות כמעט מדויקות של אולמות המשחקים של טאיטו (בדומה ל־Neo Geo), כמו גם להוריד משחקים משידור לווייני (כמו ה-Satellaview יעשה זאת מאוחר יותר).בסופו של דבר ה-WOWOW מעולם לא שוחרר.[13]

טאיטו כבר מכרה זכויות בלעדיות עבור פרסום המשחקים שלה באמריקה ל־Acclaim Entertainment בשנה הקודמת. באופן דומה, התקיימה חטיבה בלונדון, אנגליה, בריטניה להפצת משחקי טאיטו באירופה. Taito (Europe) Corporation Limited הוקמה בשנת 1988 ונסגרה בפברואר 1998.

כשטאיטו הייתה בבעלות קיוסרה, המטה שלה היה בהיראקאוצ'ו, צ'יודה.[14] באוקטובר 2000, טאיטו התמזגה עם Kyocera Multimedia Corporation כדי להיכנס לראשונה לשוק הפלאפונים הניידים.[15]

מרכז הפיתוח של טאיטו אבינה באבינה, מחוז קנאגאווה. נפתח ב-1979, נסגר ב-2014.[16]

באוגוסט 2005, הוכרז שקונצרן המשחקים Square Enix ירכוש 247,900 מניות Taito בשווי של 45.16 מיליארד ¥ (409.1 מיליון דולר), כדי להפוך את Taito Corporation לחברה בת של Square Enix.[17] הצעת הרכש מ-Square Enix התקבלה על ידי בעלת המניות הקודמת Kyocera, מה שהופך את טאיטו לחברה בת של Square Enix.[18] וב-22 בספטמבר 2005, Square Enix הודיעה על רכישת מוצלחת של 93.7% מכלל המניות של טאיטו, ובעצם הבעלים של החברה עד 28 בספטמבר 2005.[19][20] במרץ 2006, Square Enix רצתה להפוך את טאיטו לחברה בת בבעלות מלאה.[21][22] כדי להשיג מטרה זו, Square Enix מיזגה את טאיטו לתוך SQEX Corporation.[21][22] אף על פי שהחברה המאוחדת קיבלה על עצמה את השם "תאגיד טאיטו", זו הייתה למעשה טאיטו שפורקה ו-SQEX שהייתה הישות שנותרה בחיים.[22] טאיטו הפכה לחברה בת בבעלות מלאה של Square Enix ונמחקה מהמסחר של הבורסה של טוקיו.[22]

ביולי 2008, Square Enix הודיעה כי היא תסגור שתי חברות בנות של Taito, Taito Art Corporation (חברה בת לביטוח וסוכני נסיעות) ו-Taito Tech Co.Ltd התהליך הסתיים באוקטובר 2008.[23]

מהעשור השני של המאה ה-21 ואילך

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-30 בנובמבר 2016, טאיטו הודיעה שהיא תפיץ את "Space Invaders" ואת "Arkanoid" עבור Facebook עם Instant Games ב־Facebook Messenger ו-Facebook News Feed.[24]

ב-3 ביולי 2018, הודיעה טאיטו ב-Famitsu שהיא תחזור לעסקי פרסום התוכנה עבור הדור השמיני של קונסולות משחקי הווידאו. הכוונה לחזור לשוק הקונסולות הביתיות נוצרה מכיוון שהחברה החליטה שיהיה צורך לשחרר את המאפיינים הרוחניים של טאיטו בפלטפורמות הנוכחיות על מנת להגדיל את הרווח. לחברה מתוכננים נכסים שונים בצנרת התוכנה שלה, החל מהוצאות חוזרות ועד לכותרים חדשים לפלטפורמות שונות; עם זאת, טאיטו הדגישה ששוק תוכנות הקונסולות הוא עסק מאתגר עבור החברה. טאיטו מתכוונת לפתח משחקים מקוריים לקונסולות בעתיד.[25]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא Taito בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 Smith, Alexander (19 בנובמבר 2019). They Create Worlds. CRC Press. ISBN 9780429752612. {{cite book}}: (עזרה)
  2. ^ 1 2 3 Akagi, Masumi (21 בספטמבר 2005). それは「ポン」から始まった-アーケードTVゲームの成り立ち [It Started From Pong] (ביפנית). Amusement News Agency. ISBN 978-4990251208. {{cite book}}: (עזרה)
  3. ^ "Taito Corporation Company Profile 2019" (PDF) (ביפנית). Taito. 2019. אורכב מ-המקור (PDF) ב-15 במאי 2020. נבדק ב-27 במאי 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  4. ^ "History" (ביפנית). Taito. אורכב מ-המקור ב-7 במאי 2020. נבדק ב-4 בנובמבר 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  5. ^ 1 2 Ashcraft, Brian (2 במאי 2018). "Before Space Invaders, Taito Made Vodka". Kotaku. G/O Media. אורכב מ-המקור ב-8 באוגוסט 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  6. ^ 1 2 3 Smith, Alexander (19 בנובמבר 2019). They Create Worlds: The Story of the People and Companies That Shaped the Video Game Industry, Vol. I: 1971-1982. CRC Press. pp. 192–5. ISBN 978-0-429-75261-2. {{cite book}}: (עזרה)
  7. ^ Chris Kohler (2005), Power-Up: How Japanese Video Games Gave the World an Extra Life, BradyGames, pp. 16–19, ISBN 0-7440-0424-1
  8. ^ Akagi, Masumi (13 באוקטובר 2006). アーケードTVゲームリスト国内•海外編(1971-2005) [Arcade TV Game List: Domestic • Overseas Edition (1971-2005)] (ביפנית). Japan: Amusement News Agency. pp. 40–1, 124. ISBN 978-4990251215. {{cite book}}: (עזרה)
  9. ^ "Photos: The golden age of video arcades". 20 בדצמבר 2016. אורכב מ-המקור ב-27 בספטמבר 2020. נבדק ב-12 ביוני 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  10. ^ Smith, Dean (20 ביוני 2016). "The role of Space Invaders as the archetypal action videogame, and why its theme of 'One Versus Many' is so successful". {{cite web}}: (עזרה)
  11. ^ "Nakanishi Appointed As New President Of Taito Corp" (PDF). Amusement Press, Inc. 1984-04-01. נבדק ב-2021-03-12.
  12. ^ "Taito Corporate History". Taito Corporation. 18 בינואר 2024. {{cite web}}: (עזרה)
  13. ^ "The Tragic Tale Of Taito's WOWOW, The Console Which Promised Download Gaming In 1992". Nintendo Life. 11 באוגוסט 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  14. ^ "Company Outline." Taito Corporation. January 11, 1998. Retrieved on January 30, 2011 "Head Office 2-5-3 Hirakawa-cho,Chiyoda-ku,Tokyo 102,JAPAN." Address in Japanese: "東京都千代田区平河町二丁目５番３号"
  15. ^ "Taito Corporate History". Taito. נבדק ב-2 באפריל 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  16. ^ "The demolition of Japan's videogame history". Kill Screen. 24 במרץ 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  17. ^ Jenkins, David (22 באוגוסט 2005). "Square Enix Makes Bid For Taito". נבדק ב-2007-08-26. {{cite web}}: (עזרה)
  18. ^ "Square Enix ready to acquire Taito". The Japan Times. 23 באוגוסט 2005. נבדק ב-2 באפריל 2017. {{cite news}}: (עזרה)
  19. ^ Carless, Simon (22 בספטמבר 2005). "Square Enix Nears Takeover Of Taito". נבדק ב-2007-08-26. {{cite web}}: (עזרה)
  20. ^ Klepek, Patrick (28 בספטמבר 2005). "Square Enix Swallows Taito". אורכב מ-המקור ב-4 בפברואר 2012. נבדק ב-2007-08-26. {{cite web}}: (עזרה)
  21. ^ 1 2 Jenkins, David. "Gamasutra – The Art & Business of Making Games". www.gamasutra.com.
  22. ^ 1 2 3 4 "Square Enix To Make Taito A Wholly-Owned Subsidiary" (PDF). Square Enix Co., Ltd. 12 בדצמבר 2005. נבדק ב-1 בנובמבר 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  23. ^ "Notice regarding Dissolution and Liquidation of Subsidiaries" (PDF). Square Enix Co., Ltd. 28 בספטמבר 2008. נבדק ב-28 בספטמבר 2008. {{cite web}}: (עזרה)
  24. ^ "Timeless Classics "Space Invaders" and "Arkanoid" Heading "Instant Games" on Messenger and Facebook News Feed" (PDF). Taito. 30 בנובמבר 2016. נבדק ב-2 באפריל 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  25. ^ "Ninja Warriors Again announced for Switch". Gematsu. 3 ביולי 2018. נבדק ב-7 ביולי 2018. {{cite web}}: (עזרה)
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=Taito&oldid=39985234"