חנינה נשיאותית בארצות הברית
.svg) | |
| פרטי החוק | |
|---|---|
| מדינה | ארצות הברית |
| שטחים שעליהם חל החוק |
הממשלה הפדרלית של ארצות הברית  |
  | |
בחוק הפדרלי של ארצות הברית, סמכות החנינה על פשעים פדרליים ניתנת לנשיא ארצות הברית לפי פרק 2 לחוקת ארצות הברית, הקובעת כי לנשיא "תהיה סמכות לתת חנינות וחנינות על עבירות נגד ברית המדינות, למעט במקרים של הדחה". בית המשפט העליון של ארצות הברית פירש את לשון החוק ככוללת את הסמכות להעניק חנינה, חנינה מותנית, חילופי גזר דין, חילופי גזר דין מותנים, הפסקות קנסות וחילוט, פטור וחנינה.
כל בקשות החנינה הפדרליות מופנות לנשיא, המעניק או שולל את הבקשה. בדרך כלל, בקשות החנינה מופנות להמלצה לא מחייבת לפרקליט משרד החנינות, נושא משרה במשרד המשפטים של ארצות הברית. אחוז החנינות והאחוזים המוענקים משתנה מנשיא לנשיא; עם זאת, פחות חנינות ניתנו מאז מלחמת העולם השנייה.
כוח החנינה שנוי במחלוקת מאז חוקק בחוקת ארצות הברית. אחת החנינות הידועות והשנויות במחלוקת היא זו שהעניק ג'רלד פורד לקודמו ריצ'רד ניקסון שהתפטר בעקבות פרשת ווטרגייט. חנינה נוספת שספגה ביקורת, היא זו של מארק ריץ' (שנחשב פושע נמלט), שניתנה בסוף כהונתו של ביל קלינטון ואף הובילה לחקירה בידי ג'יימס קומי.
בעקבות מלחמות הוענקו חנינות מרובות. בשנת 1977 ביומו השני בתפקיד העניק הנשיא ג'ימי קרטר חנינה גורפת לכל משתמטי הגיוס ממלחמת וייטנאם בהתאם להבטחתו במסע הבחירות. קודמו ג'רלד פורד העניק חנינה מותנית למשתמטי מלחמת וייטנאם שדרשה מהם להשלים את יתרת השירות הצבאי בשירות אזרחי.
אחת הסוגיות שלא הובהרו היא האם נשיא יכול לחון את עצמו. נאמר בחוקה כי אינו יכול לבטל הדחה, אולם לא ברור מה מעמד הפשעים לאחר סיום תפקידו. בתקופת ניקסון הנושא עלה ומשרד המשפטים סבר כי הנשיא אינו יכול לחון עצמו כי אין אדם דן את עצמו; אולם מאידך הציע דרך שהנשיא יוכל לקבל חנינה: הוא יכריז על נבצרות על פי התיקון העשרים וחמישה לחוקה, סגן הנשיא יהיה הנשיא בפועל ואז הסגן יחון אותו ולאחר מכן הנשיא יחזור לתפקידו.[1]
בחוקי המדינה
[עריכת קוד מקור | עריכה]סמכות החנינה של הנשיא משתרעת רק על עבירות על החוק הפדרלי. עם זאת, למושלים של רוב ה-50 המדינות יש את הסמכות להעניק חנינה או ארכה על עבירות על פי החוק הפלילי של המדינה. במדינות אחרות, כוח זה מוענק לסוכנות או למועצה ממונה, או למועצה ולמושל בהסדר משולב כלשהו.
לפחות שלוש פעמים, מושלי מדינה - ג'ורג' ראיין מאילינוי ב -2003, טוני אנייה מניו מקסיקו ב -1986 ומרטין או'מלי ממרילנד ב -2014 - המירו את עונשם של כל הנידונים למוות במדינתם למאסר עולם לפני עזיבתם את המשרד.
חנינת תרנגול ההודו
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – חנינת תרנגול הודו
חנינה זו, מבוצעת בדרך כלל סמוך לחג ההודיה שבמסגרתה מעניק הנשיא "חנינה" לתרנגול הודו.
