אלחנן (חנה) הלברשטאם
 | |
| הרבי מקולושיץ | |
| לידה | ו' בתמוז תרמ"ד |
|---|---|
| פטירה |
י"ח בתשרי תש"ג (בגיל 58) יאסלו, גליציה |
| מקום קבורה | יאסלו 49°46′32″N 21°33′09″E / 49.775461°N 21.552473°E |
| מקום מגורים | קאשוי, ריישה, פריסטיק |
| תחומי עיסוק | חסידות, תלמוד, פסיקת הלכה |
| רבותיו | אביו ר' מנחם מנדל |
| חיבוריו | "דברי חנה" |
| אב |
מנחם מענדל האלבערשטאם  |
  | |
אלחנן הלברשטאם (ו' בתמוז ה'תרמ"ד, 1884 – י"ח בתשרי ה'תש"ג, 1942) היה האדמו"ר הראשון מחסידות קולושיץ. כיהן כרב בקולושיץ, קאשוי וריישה. נרצח בידי הנאצים במהלך השואה.
תולדות חייו
[עריכת קוד מקור | עריכה]שנותיו המוקדמות
[עריכת קוד מקור | עריכה]נולד לרבי מנחם מנדל הלברשטאם מפריסטיק (תרכ"ד-כ"א באדר תרפ"ו) ולפייגה ביילה. היה צאצא מצד שני הוריו לרבי חיים הלברשטאם מצאנז. אביו היה בן רבי אריה לייביש הלברשטאם מדוקלה, בנו של רבי דוד הלברשטאם מכשאנוב[1]. בצעירותו התמנה לרב קהילת קולושיץ בגליציה.
פעילותו הרבנית
[עריכת קוד מקור | עריכה]במהלך מלחמת העולם הראשונה היגר לקאשוי (קושיצה) שבסלובקיה, שם כיהן כרב במשך שבע שנים[2]. ב-1923 חזר לגליציה והתמנה לרב העיר ריישה, שם הקים ישיבה בשם "זרע קודש". לאחר פטירת דודו, רבי שמחה יששכר בר הלברשטאם מצ'שינוב, הצטרפו אליו רבים מחסידיו[3].
התנגד לתנועות ההשכלה והציונות, וכן למפלגת אגודת ישראל[4]. עם זאת, נודע בפעילותו למען עניי ארץ ישראל ובמעשי צדקה רבים. צדיקי דורו העידו על קדושתו, ביניהם רבי אהרן מבעלזא שאמר כי "רבי חנה אינו שוכח אף לרגע מהקב"ה"[5].
בתקופת השואה
[עריכת קוד מקור | עריכה]עם כניסת הנאצים לריישה, נמלט לפריסטיק בב' באלול ת"ש (5 בספטמבר 1940). בה' באדר תש"א (4 במרץ 1941) נשאל על ידי שלמה שמידט, ראש תנועת המזרחי בפריסטיק, האם לפדות מהגרמנים שני ספרי תורה תמורת 5,000 דולרים. פסק שאין לפדותם מחשש שהדבר יעודד את הנאצים לגנוב ספרי תורה נוספים.
כשגברה הסכנה, הסתתר בבונקר בשדה תפוחי אדמה מחוץ לעיר. לאחר שנתפס, נכלא ביאסלו. לפי עדות של משה ראנד, שהיה עמו בכלא וניצל, אמר את תפילת "נשמת כל חי" לפני מותו[6]. נרצח בכלא בי"ח בתשרי תש"ג (1942), ביום השני של חול המועד סוכות.
| תקופת חייו של הרב אלחנן הלברשטאם על ציר הזמן |
|---|
 |
משפחתו
[עריכת קוד מקור | עריכה]נשא לאישה את פסיל, בת רבי משה הלברשטאם מברדיוב[7]. הוליד שבעה ילדים, ביניהם:
- רבי משה אהרן האלבערשטאם (1904-1942), שכיהן כרב בקולושיץ
- רבי דוד לייביש הלברשטאם (נרצח ב-1944)
- רבי ברוך הלברשטאם
- רבי שלום הלברשטאם
כל ילדיו נספו בשואה[8].
חיבוריו
[עריכת קוד מקור | עריכה]חיבר שני קונטרסים: "בין השמשות" ו"תורת מקוה". חיבוריו כונסו יחד עם דברי תורה נוספים בספר "דברי חנה" (ניו יורק, תשי"ב). ב-1990 יצאה מהדורה מורחבת בשם "דברי חנה השלם", שכללה גם את הקונטרסים "דברי תורה", "נהר פר"ת", "הליכות והלכות", וקונטרס "בינה ודעת" על ענייני בין השמשות מבעל הפרי חדש[9].
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מנשה אונגר, אדמו"רים שנספו בשואה, ירושלים תשכ"ט, עמ' 95–98.
- יצחק אלפסי, אנציקלופדיה לחסידות – אישים, (עורך: ד"ר יצחק רפאל), כרך א' (א'-ט'), ירושלים תשמ"ו, 98-95.
- יצחק אלפסי, החסידות, תל אביב תשל"ד (1974), עמ' 194.
- יצחק אלפסי, החסידות מדור לדור : חלק ב' - מדור ששי ועד ימינו, ירושלים תשנ"ח, עמ' 415 ו-418.
- מאיר וונדר, מאורי גליציה : אנציקלופדיה לחכמי גליציה : חלק ב' - ה'-ח, ירושלים תשמ"ב, עמ' 471–476.
- אשר זלקא ראנד (עורך), "הרב ר' חנה הלברשטם זצ"ל הי"ד", תולדות אנשי שם ח"א, ניו יורק, תש"י, עמ' 35, באתר היברובוקס
- אנציקלופדיה שמע ישראל, כרך ב', עמ' 183, 272.
- פנקס הקהילות : פולין : כרך רביעי - גליציה המערבית ושלזיה, עמ' 297, 319.
- ספר סטריז'וב והסביבה, עמ' 367–368.
- שלמה זלמן לעהרער, צאנז : די הייליגע פארשווינדענע שטאט, ירושלים תשנ"ז, א: עמ' 202–208, ב: עמ' 21–22.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- הרב חנה (אלחנן) הלברשטם – האדמו"ר מקולשיץ, באתר "זכור - אמונה בימי השואה" המופעל בידי "המרכז לחקר השואה" של מכללה ירושלים
- ר' חנה הלברשטאם מקאלאשיץ זצ"ל-הי"ד, י"ח תשרי תש"ג, בפורום היידי "יידישע וועלט"
- הקדמת המוציא לאור בספר "דברי חנה", באתר "תורתך לא שכחתי"
- ספרו דברי חנה באתר בהיברובוקס