אברהם חיים נאה

הרב אברהם חיים נאה

הרב נאה בעת שהותו בבוכרה, לבוש בבגדים המסורתיים של יהודי בוכרה
לידה	1890 י"ג באייר ה'תר"ן חברון, האימפריה העות'מאנית
פטירה	1954 (בגיל 64 בערך) כ' בתמוז ה'תשי"ד ירושלים, ישראל
מקום קבורה	הר המנוחות
השכלה	ישיבת תורת חיים
תקופת הפעילות	?–1954
מספר צאצאים	9
פרסים והוקרה	פרס הרב קוק לספרות תורנית (1949)

בתקופת חייו בירושלים

רבי אברהם חיים נאה (י"ג באייר ה'תר"ן – כ' בתמוז ה'תשי"ד, 3 במאי 1890 - 21 ביולי 1954) (מכונה "הגרא"ח נאה" ו"בעל השיעורים") היה רב, דיין, בעל שיטה הלכתית חשובה ויסודית בנוגע למידות ושיעורי תורה ומחשובי רבני חב"ד. חתן פרס הרב קוק לספרות תורנית לשנת תש"ו-תש"ז.

תולדות חייו

נולד בחברון למוסיא והרב מנחם מנדל שהיה מראשי קהילת חב"ד בחברון. בגיל 11 נכנס ללמוד בישיבת "מגן אבות" בחברון שהוקמה על ידי רבי חיים חזקיהו מדיני והייתה בראשותו של אביו, רבי מנחם מנדל. בעודו בן 12 שנים בלבד נבחן על פה על מסכתות יבמות, חולין ונדה עם פירושי התוספות.

בסביבות שנת ה'תרס"ה עברה משפחת נאה לגור בירושלים, ומאז למד אברהם חיים בישיבת "אוהל משה" ואחר כך בישיבת תורת חיים בירושלים שבין החומות. אברהם חיים נסמך להוראה על ידי רבי יצחק ירוחם דיסקין, רבי יעקב אורנשטיין ^{[דרושה הבהרה]} ורבי יצחק וינוגרד. כשהיה בן 15 בלבד התחתן עם דבורה, בתו של שאול יצחק פניגשטיין, מקים שכונת בתי ורשה ביפו.

בסביבות שנת ה'תר"ע נסע ללובביץ' לאדמו"ר הרש"ב מחב"ד, וזה בקשו שישמש ראש ישיבה שם, אך עקב התנגדות אביו לא יצא הדבר אל הפועל. בשנת ה'תרע"א, בעודו בן 21, עזב את ארץ ישראל על מנת לאסוף כספים לטובת עניי ארץ ישראל והגיע לבוכרה. הוא התקרב ליהודי בוכרה, בעיקר בעיר סמרקנד, ולימד שם תורה. במהלך שהותו שם, חיבר סיכום מפורט בשפה הבוכרית של הלכות תפילין בשם "חנוך לנער" עבור הנערים הבאים לכלל מצוות. בבוכרה כונה "אברהם חיים מנדלוב נאה" והוא לבש את הבגדים המיוחדים ליהודי בוכרה.

לאחר שנתיים של פעילות שב לארץ ישראל, אך אז פרצה מלחמת העולם הראשונה והוא גורש לאלכסנדריה שבמצרים משום שהיה נתין זר (אזרח רוסי). הוא הקים שם את "ישיבת ארץ ישראל", שבה למדו כ-200 בחורים ואברכים, ואף חיבר חיבור בשם "שנות חיים" העוסק בהלכות שימושיות שגם תורגם לערבית לצורך יהודי מצרים.

בתום המלחמה חזר הרב נאה לירושלים, והתמנה לספרא דדיינא (סופר) בבית הדין של העדה החרדית בירושלים (ייתכן שבמשך השנים גם היה חבר בבית הדין של העדה החרדית שכן בשנת תשי"ב הוא חתום כדיין על פרוזבול שנמסר על ידי החזון איש). מכאן ואילך היה שקוע בחיבוריו ובהדפסת ספריו הרבים. שימש כרבה של שכונת הבוכרים בירושלים שבה התגורר. התאלמן מאשתו בשנת ה'תרצ"ח. נפטר בכ' בתמוז תשי"ד לאחר שלקה בלבו והובא לקבורה בהר המנוחות.

פעילותו הציבורית

היה מראשי כולל חב"ד וממקימי ישיבת תורת אמת של חסידות חב"ד. היה תלמיד קרוב של שלושת האדמו"רים האחרונים של חב"ד. ליווה את האדמו"ר הריי"צ בביקורו בארץ ישראל בשנת תרפ"ט, ואף ליווה אותו בפגישתו עם הרב הראשי הראי"ה קוק. היה פעיל בהנהגת היהדות החרדית בארץ ישראל, ובין השאר השתתף בפגישה של רבי יוסף חיים זוננפלד ואחרים עם האמיר עבדאללה (לימים המלך עבדאללה הראשון מירדן) בירדן, אותה יזם יעקב ישראל דה האן בה הגישו לו תזכיר ובו הם מצהירים שאגודת ישראל היא גוף בפני עצמו המייצג יהודים רבים ברחבי העולם, ואינו כפוף להסתדרות הציונית, ולכן יש לקבל ממנו חוות דעת נפרדות בשאלות העומדות על הפרק, ומביעים את רצונם של היהודים בשלום, ובשיתוף פעולה בין כל התושבים לבניין הארץ. בעת הפילוג בין אגודת ישראל לבין העדה החרדית הירושלמית על רקע היחס למדינה ומוסדותיה, צידד בעמדת אגודת ישראל, היה בין תומכיה החשובים ופעל רבות למען המפלגה. היה חבר בוועד הרבנים שלה, ואף נאם עבורה בכנסי בחירות. היה בין מקימי ועד הכשרות של אגודת ישראל. בתקופה מאוחרת יותר השתתף בישיבת מועצת גדולי התורה שעסקה בהתנגדות לגיוס בנות לצה"ל.

בשנת ה'תרפ"ד התעורר בארץ ישראל פולמוס נרחב סביב חליבת פרות בשבת. חלק מרבני הארץ נטו להיתר באופנים שונים ואחרים פסקו לאיסור. הרב נאה התנגד מאוד להיתר ופרסם קונטרס רחב שבו בירר את האיסור לדעתו.

חיבוריו

ערך מורחב – מידות ומשקלות תורניים

הדבר שהקנה לו את פרסומו הגדול הוא שיטתו ההלכתית בעניין מידות ושיעורי תורה. הרב נאה בירר שיטה מצמצמת בעניינים אלו, והוכיח אותה עם ראיות מדברי הראשונים והאחרונים. עיקר מחלוקתו היה עם הרב אברהם ישעיה קרליץ (החזון אי"ש), שהחמיר והגדיל את השיעורים. בקרב הציבור נהוג בעיקר כשיטת הרב נאה, שהסכימו לדבריו גדולי דורו והדורות שאחריו. למרות מחלוקתם בענייני מידות ושיעורים, כיבד החזון אי"ש עד מאוד את הרב נאה והייתה ביניהם הערכה הדדית, כפי שמשתקף ממכתביהם זה לזה. כשביקר הרב נאה אצל החזון איש בבני ברק ליוה אותו החזון איש בסיום ביקורו מביתו עד לרחוב, מחווה שלא הייתה מצויה אצלו. לעומת זאת, עם גיסו של החזון אי"ש, הרב יעקב ישראל קניבסקי, היו לרב נאה חילוקי דעות חריפים והם תקפו זה את זה בחיבוריהם ובעל פה. את שיטתו פרסם בספרים שיעורי תורה, שיעור מקוה, שיעורי ציון ובקונטרס השיעורים. בעת שהוציא את ספרו "שיעורי תורה" פרסם רבה של העדה החרדית רבי זליג ראובן בנגיס בשבועון החרדי קול ישראל מכתב ברכה, ובו שבחים על הספר ומחברו.

אחד מעיסוקיו התורניים המרכזים היה בדברי רבי שניאור זלמן מלאדי בשולחן ערוך הרב ובפסקיו בסידור תורה אור, אותם ידע על בורים, ונחשב לאחד המומחים הגדולים בתורתו. במהלך השנים פרסם כמה חיבורים העוסקים בדבריו: פסקי הסידור וקונטרס השלחן.

חיבר גם את קצות השלחן בתשעה חלקים, בו כתב קיצור לשולחן ערוך חלק אורח חיים עם הדגשה של פסקי רבי שניאור זלמן מלאדי ודברי רבי מנחם מנדל שניאורסון (הצמח צדק), מנהגי חסידות חב"ד בכל הלכה והלכה וליקוט הלכות מדברי הפוסקים האחרונים. ספרו נדפס עם הסכמות מרבי יוסף חיים זוננפלד, ורבי אליהו קלצקין ואחרים ששיבחו את חיבורו מאוד.

ספר קונטרס החליבה – אודות חליבת פרות בשבת. נדפס בהסכמת רבי יוסף צבי דושינסקי.

ערך את לוח כולל חב"ד – לוח שנה שמשולבים בו הלכות ומנהגים לפי סדר ימות השנה. הלוח פופולרי בקרב חסידי חב"ד.

הוציא לאור חיבור בשם דברי צדק – על סיפור המחלוקת בין רבי יחזקאל לנדא עם רבי יעקב שמשון משיפיטובקה אודות ספרו של רבי יעקב יוסף מפולנאה. ובסופו צירף ביאור על מדרש רבה קהלת.

במשך השנים פרסם מפעם לפעם טור הלכתי ביומון החרדי המודיע בשם "הערות למעשה", שבו דן בעניינים הלכתיים שבחיי היומיום, בין השאר, בהלכות שמיטה.

נותרו ממנו כתבים רבים השמורים אצל בני המשפחה, ומחכים לאור הדפוס.

צאצאיו ומשפחתו

לרב נאה היו תשעה בנים ובנות. בנו שניאור זלמן דובער נרצח באזור שער הגיא בט' באלול תרצ"ט בגיל 8, במאורעות תרצ"ו–תרצ"ט. הרצח אירע בחזרת משפחת נאה מחתונת אחיהם, ברוך, שנערכה יומיים קודם בטבריה. שתי בנותיו נפצעו באותו אירוע.

בנו הרב ברוך נאה (1915–1995) ערך את "לוח כולל חב"ד" לאחר פטירת אביו והוציא מהדורה מדעית-תורנית על חלק ממסכת פסחים, חתנו הוא הרב חגי איזירר שכיהן כחבר בית הדין הרבני הגדול. נכדו של הרב נאה הוא הרב ד"ר חיים בורגנסקי, רב היישוב מצפה-הושעיה שבגליל. נינו של הרב נאה הוא המשורר והעיתונאי נדב הלפרין.

הרב יצחק נאה היה אחיו של הרב אברהם חיים נאה. נכדיו של הרב יצחק נאה הם: אלחנן נאה; הרב אלעזר נאה, רב היישוב קשת שברמת הגולן; ופרופ' שלמה נאה, ראש החוג לתלמוד שבאוניברסיטה העברית, ומשמש גם ראש המכון למדעי היהדות שם.

דודו של הרב אברהם חיים היה הרב שלמה יהודה ליב אליעזרוב (הרב מענדל נאה והרב אליעזרוב היו גיסים).

הנצחתו

חלק מנכדיו וניניו הקימו ארגון "איגוד צאצאי הגרא"ח נאה ז"ל" הפועל להנצחת זכרו ומקיים לפרקים כינוסים לזכרו.

על שמו נקראו רחובות בביתר עילית ובשכונת מאה שערים בירושלים (סמוך לבית הכנסת חב"ד "בית יוסף" שבו נהג להתפלל).

ספריו

• שיעורי תורה, באתר היברובוקס
• שיעורי ציון, באתר היברובוקס
• שיעור מקוה, באתר היברובוקס
• קונטרס השיעורים, באתר היברובוקס
• קצות השלחן חלק ראשון, חלק שני, חלק שלישי, חלק רביעי, חלק חמישי, חלק שישי, חלק שביעי, חלק שמיני ו חלק תשיעי, באתר HebrewBooks
• פסקי הסידור, באתר היברובוקס
• קונטרס השלחן, באתר היברובוקס
• קונטרס החליבה, באתר היברובוקס
• הלוח שבהוצאתו לשנת ה'תרצ"ב, באתר היברובוקס
• דברי צדק, באתר היברובוקס
• שנות חיים, באתר היברובוקס

לקריאה נוספת

• שניאור זלמן ברגר, נודע בשיעורים תולדות חייו ולדמותו, הוצאת חזק, תשע"א 2010.
• דניאל משה אלול, ספר אורח צדיקים, 'אחרונים' חלק ב', עמודים 284–288. תשס"ה

קישורים חיצוניים

• הרה"ג אברהם חיים נאה זצ"ל, שערים, 22 ביולי 1954
• פרס הרב קוק לספרות תורנית, ידיעות עיריית תל אביב, 15 בינואר 1949; המשך
• הפוסק רבי חיים נאה מספיד את בנו, באתר החבד"י שטורעם
• סבי, הגאון רבי חיים נאה, באתר החבד"י שטורעם
• נאה דרשו ונאה קיימו באתר צעירי חב"ד מתוך עלון התקשרות.
• אברהם חיים נאה, באתר "החכם היומי"
• אברהם חיים בן מנחם מנדל נאה (1890-1954), דף שער בספרייה הלאומית