חותם הסנאט של ארצות הברית

חותם הסנאט של ארצות הברית או סמל הסנאט של ארצות הברית מבוסס על החותם הגדול של ארצות הברית.

תיאור הסמל

במרכז הסמל מצוי מגן שבחלקו העליון 13 כוכבים, ובחלקו התחתון 13 קווים אנכיים – המסמלים את 13 המושבות. על הסמל מצוי קלף ועליו הכיתוב "E PLURIBUS UNUM" (בלטינית: "מתוך רבים אחד").

מצידו הימיני של המגן מצוי ענף עץ אלון המסמל עוצמה, ומצדו השמאלי ענף עץ זית המסמל שלום. מעל המגן מצוי (כמעין ציצה) "מצנפת פריגית" אדומה, המסמלת חירות ומתחתיו שני פסקסים מוצלבים המסמלים סמכות ושלטון.

קרניים לבנות יוצאות מן הסמל ומסמלות את עלייתה של המדינה החדשה. סביב החותם מופיע כיתוב UNITED STATES SENATE שמשמעותו "הסנאט של ארצות הברית".

היסטוריה

חותם המאה ה-18

החותם הגדול של ארצות הברית הוצג לראשונה לחברי הסנאט בהתכנסותם הראשונה, בפילדלפיה. חברי הסנאט התרשמו מהחותם והורו על אריגתו לשטיח חדר הסנאט. חברי הסנאט החליטו על הכנת חותם עבור הסנאט שיהיה דומה לחותם הגדול.

העיצוב הראשון של חותם הסנאט כלל עיטם לבן-ראש שעל חזהו מגן, ברגלו השמאלית הוא אוחז בענף עץ זית ובימנית בחצים. מעל העיטם מפציעים קרני אור מתוך עננים, המסמלים את עלייתה של המדינה החדשה, וסביב החותם היה כתוב "סנאט ארצות הברית" ("SENATE OF THE UNITED STATES").

ההבדלים בין חותם הסנאט לחותם הגדול התבטאו בצורת מגן האבירים, בעובדה שבחותם הסנאט לא החזיק העיטם את מגילת הקלף במקורו, וכן היו הבדלים בצורת קרני השמש והעננים.

השימוש הראשון שנעשה בחותם הסנאט היה בשנת 1798 במשפטי ההדחה של הסנאטור מטנסי ויליאם בלאוט. שש שנים מאוחר יותר נעשה שימוש נוסף בחותם בעת משפטי ההדחה של השופט הפדרלי ג'ון פיקרינג.

חותם 1831

בשנת 1830 התברר כי חותם הסנאט אבד, לאחר שלא נעשה בו שימוש שנים רבות, וחותם חדש הוזמן מאת האמן הצרפתי רוברט ג'י. לנפייה, הבן (Robert G. Lanphier, Jr) שהתגורר בוושינגטון באותה עת.

עיצוב חותם זה התבסס על סמלים יווניים ורומיים וכלל שלוש נשים המסמלות חופש, צדק ועוצמה. מעל הנשים הייתה דמות עיטם וסביב החותם 24 טבעות בשרשרת סימלו את מדינות האיחוד באותה עת.

דמות החירות, במרכז החותם, עומדת על במה שתחתיה כתוב תאריך עצמאותה של ארצות הברית – ה-4 ביולי 1776, ומחזיקה בידה מוט שעליו כומתה פריגית, ענף עץ דקל המסמל ניצחון, וקלף שעליו כתוב מועד קבלת חוקת ארצות הברית – ה-4 במרץ 1789. דמות החירות ניראית כצועדת קדימה, ורגלה הימנית לפני רגלה השמאלית.

דמות הצדק מחזיקה בידה מאזניים המסמלים צדק ונשענת על פסקס, המסמל סמכות.

דמות העוצמה אוחזת בידה הימנית בחרב, ובשמאלה מטה הרמס המסמל מסחר ושלום.

החותם דמה לפסל "גאונותה של אמריקה" – תגליף המצוי במרכז הגמלון המערבי של בניין הקפיטול – תגליף שהושלם בזמן הכנת החותם, ובו שלוש דמויות המסמלות את אמריקה, צדק ותקווה.

בחותם זה נעשה שימוש בזמן משפט ההדחה של נשיא ארצות הברית אנדרו ג'ונסון.

בעקבות השימוש הרב בחותם במשפט זה, נשחק החותם, ובשנת 1885 כבר לא ניתן היה לקרוא את התאריכים או לראות את מאזני הצדק.

חותם 1886

בשל שחיקת החותם הישן, ולרגל חגיגות המאה לעצמאות ארצות הברית הוזמן חותם חדש ב-31 במרץ 1885. מרבית הסנאטורים כלל לא ידעו כי לסנאט חותם נפרד, וגילו זאת לראשונה שהתבקשו לדון בשינוי עיצובו. הסנטור ויליאם פ. פריי התעקש כי ישנה אגדה על חותם ובו שלוש נשים כמעט עירומות, אולם מדובר באגדה בלבד. רק לאחר שהחותם הישן נמצא בארכיב הסנאט, הכירו הסנטורים בקיומו של החותם.

מתוך מספר הצעות שהוצעו, בחר הסנאט את עיצובו של לואיס דרקה מפילדלפיה אשר התבקש להכין את החותם בו נעשה שימוש כיום.

סמלים לא רשמיים

על פי הנהלים שקבע הסנאט, לאחר עשיית החותם בשנת 1886, הותר השימוש בחותם אך ורק לצורך אימות מסמכים רשמיים של הסנאט.

מזכיר הסנאט אישר שימוש בסמל לא רשמי עבור הסנאט לצרכים אחרים. סמל זה כולל עיטם במרכזי, המחזיק חצים בכפו האחת וענף עץ זית בכפו האחרת, וסביבו המילים "סנאט ארצות הברית".

סמל זה מוצג על רהיטים וכלים שונים בבניין הסנאט, וכן על דוכני נואמים בסנאט, באתר האינטרנט של הסנאט, ואף על ידי בית הנבחרים של ארצות הברית כסמל לא רשמי.