חוקת נורווגיה

אספת הנבחרים באיידסוול, 1814

חוקת נורווגיה התקבלה לראשונה ב-16 במאי 1814 על ידי אספת הנבחרים הנורווגית באיידסוול (עיירה קטנה צפונית לבירה אוסלו, שנקראה אז "כריסטיאניה"), ונחתמה ב-17 במאי. בהשוואה לנוהג במשטרים הרווחים בתקופה בה נכתבה, הייתה חוקה זו בין החוקות הדמוקרטיות ביותר בעולם. בין השאר הכריזה החוקה על עצמאותה של נורווגיה ומאז נהוג לחוג את 17 במאי כיום החוקה הנורווגי.

היסטוריה

רקע

משנת 1536 הייתה נורווגיה חלק מממלכת דנמרק. אף על פי שהממלכה הייתה קרויה "ממלכת דנמרק-נורווגיה", ועל אף שלנורווגיה הותר לחוקק חוקים נפרדים, להטביע מטבעות ולהחזיק צבא נפרד, מוקד השלטון היה תמיד בקופנהגן. בין השנים 1807 עד 1814, בתקופת המלחמות הנפוליאוניות, לחמה דנמרק כנגד בריטניה והובסה על ידי הצי המלכותי הבריטי. עבור דנמרק המלחמה הסתיימה כאשר כוחותיו של נפוליאון הובסו בקרב לייפציג באוקטובר 1813. בחוזה קייל שנחתם בינואר 1814 התחייבה דנמרק להעביר את נורווגיה לשלטון שוודיה.

בתגובה יסד כריסטיאן פרדריק, נסיך הכתר של דנמרק-נורווגיה והמשנה למלך הדני שמקום מושבו בנורווגיה, את תנועת העצמאות הנורווגית. ככל הנראה הייתה מטרתו הסופית של נסיך הכתר הצעיר להגיע בסופו של דבר לאיחוד מחדש עם דנמרק. היוזמה של הנסיך הייתה מוצלחת והוחלט לקרוא לאספה לאומית באיידסוול. הנציגים שהוזמנו לאספה מונו בהצבעות בכנסיות (הערוץ הבלתי ממשלתי היחיד שהיה זמין באותה עת) שהתנהלו בכל רחבי נורווגיה.

כתיבת החוקה

Eidsvollsbygninen, האתר בה נוסחה החוקה

חוקת נורווגיה נכתבה במהלך שלהי החורף והאביב של 1814. החוקה אושרה על ידי האספה הלאומית ב-16 במאי ונחתמה למחרת, 17 במאי 1814, המקובל מאז כ"יום החוקה הנורווגית". כותבי החוקה הנורווגית קבלו השראה מהכרזת העצמאות של ארצות הברית ב-1776, מהמהפכה הצרפתית ב-1789 ומהחוקות האמריקנית והצרפתית שנוסחו עקב אירועים אלו. בתקופה בה נכתבה נחשבה חוקה זו כרדיקלית באופייה הדמוקרטי. לעם הנורווגי הובטח פרלמנט נבחר וחופש דיבור. הסמכויות שעמדו לרשותו של השליט במדינה קוצצו באופן ניכר וניטלה ממנו יכולת הטלת וטו על חוקים. גם עיקרון הפרדת הרשויות בין הגוף המחוקק, המבצע והשופט קיבל השראה ממערכות השלטון בצרפת ובארצות הברית. עם זאת, ההחלטה להשאיר מלך כשליט על המדינה הייתה סטייה מהחוקות הרפובליקאיות של צרפת ושל ארצות הברית. יבוא של רפובליקניזם נראה היה כניסיון לחקות ישירות את המשטרים של צרפת וארצות הברית, דבר שהמחוקקים באידסוול שאפו להימנע ממנו. הבחירה במונרכיה כצורת שלטון גם איפשרה איחוד מחדש עתידי בין נורווגיה לדנמרק, אפשרות שלא רק נסיך הכתר תמך בה. עם זאת סמכויות המלך קוצצו באופן משמעותי. אפשרות הטלת וטו אבסולוטי על חקיקת חוקים ניטלה ממנו, וממשלתו הייתה חייבת להתמנות על ידי האספה העממית.

שלא במפתיע בחרה האספה באיידסוול את נסיך הכתר כריסטיאן פרדריק כמלך, אלא שלא כמקובל בשאר מדינות אירופה הוא היה מלך נבחר בחסד העם ולא בחסד אלוהים. הזכות להצביע הורחבה לכל הגברים שהיו איכרים שעיבדו את אדמותיהם, עובדי ציבור, או עירוניים בעלי רכוש. החלטה זו הקנתה לכמחצית מהגברים בנורווגיה את זכות הבחירה.

האיחוד עם שוודיה

המלך הצעיר ונציגי ציבור נורווגים חתרו להשיג תמיכה בינלאומית בעצמאות נורווגיה. אלא שבריטניה, שהייתה מחויבת לחוזה קיל על פיו התחייבה דנמרק להעביר את נורווגיה לשלטון שוודיה, לא תמכה בעצמאותה. שוודיה, שלא ויתרה על הטריטוריה שקיבלה בחוזה קיל, ניהלה בשלהי קיץ 1814 מלחמה קצרה נגד שכנתה, המכונה "המערכה כנגד נורווגיה" שהסתיימה בתבוסת נורווגיה. בעקבות התבוסה, מלך נורווגיה הטרי חתם על הסכם מוס, על פיו הוא התפטר מתפקידו כמלך ונורווגיה נכנסה לאוּניה פרסונלית עם שוודיה תוך יצירת האיחוד השוודי-נורווגי. קרל יוהאן, נסיך הכתר השוודי שהיה בעבר המרשל הצרפתי ז'אן-בטיסט ברנדוט ועתיד למלוך על שוודיה כקרל הארבעה עשר, שעמד בראש הצבא השוודי החליט לפייס את הנורווגים והסכים להשאיר את החוקה הנורווגית על כנה. ב-4 בנובמבר 1814 תוקנה החוקה על מנת לשקף את השלטון החדש.

מהאיחוד עם שוודיה ועד ימינו

תיקונים אלו לחוקה בוטלו לאחר שהאיחוד בן התשעים ואחת שנים פורק ב-1905. מספר תיקונים נוספים לחוקה אומצו מאז 1814, האחרון שבהם ב-20 בפברואר 2007. לאחר מלחמת העולם השנייה והשבת השלום והשלטון החוקתי, התקיימו דיונים רבים כיצד להתמודד עם מה שאירע בחמש שנות הכיבוש הגרמני. אך דיונים אלו לא גרמו לשינויים בחוקה, והיא עמדה במבחן הזמנים הקשים.

התפתחות החוקה

החוקה של 1814 הייתה תוצר של זמנה, וככל שהדמוקרטיה הנורווגית התפתחה, נראו חלקים ממנה מיושנים יותר ויותר. כך למשל סמכויות הרשות המבצעת, המשויכות בחוקה בעקביות למלך, עברו בהדרגה למועצת המדינה שלו (statsråd). באופן דומה, במקור הייתה למלך הסמכות הבלעדית למנות את חברי המועצה, והם היו כפופים לו בלבד, ולא ניתן היה לבוחרם מבין חברי הסטורטינג (הפרלמנט הנורווגי). עם ייסוד הדמוקרטיה הפרלמנטרית בשנות ה-70 של המאה ה-19, נבחרה המועצה בפועל בבחירות כלליות, משום שהמלך מינה למועצה רק את חברי המפלגה או הקואליציה שלה היה רוב בסטורטינג. יותר מכך, המועצה הוכפפה למעשה לסטורטינג במובן זה שכישלון בהצבעת אמון גרם לממשלה להתפטר. תהליך זה התרחש לאחרונה במרץ 2000, כאשר החברים בקואליציה השלטת חשו כי אינם מסוגלים לקבל את הקמתן של תחנות כוח הפועלות על גז טבעי (משום שחשבו כי הן מהוות סכנה לסביבה), החלטה שבה תמכו רוב החברים בסטורטינג.

בנוסף לשינויים שחלו בפועל, נעשו שינויים ותוספות רבים לנוסח המקורי של החוקה. השינוי המפורסם ביותר הוא כנראה הסרת "סעיף היהודים", שריד מתקופת השלטון הדני. במקור היה כתוב בפסקה 2:

הדת הלותרנית אוונגלית תישאר הדת הציבורית של המדינה. התושבים, המצהירים על שייכותם לאמונה זו, מחויבים גם לחנך את ילדיהם כך. לא תותר פעילות ישועים ומסדרי נזירים. נאסר על יהודים להיכנס לממלכה.

— פסקה 2 החוקה הנורווגית של 1814

המשפט האחרון נמחק ב-1851, וב-1897 נמחק גם המשפט הקודם לו. סעיף 12 לחוקה עדיין מצהיר כי מעל למחצית מחברי מועצת המדינה חייבים להשתייך לכנסייה של המדינה, פסקה הנתונה במחלוקת יותר ויותר [1]. ב-1898 ניתנה זכות בחירה כללית לגברים בלבד, וב-1913 היא הורחבה לזכות בחירה כללית באמצעות תוספות לחוקה.

שפה

המאורעות של 1814 והחוקה שהתקבלה באותה שנה תופסים מקום מרכזי בזהות הנורווגית. מסיבה זו, ועל מנת לשמר את הטקסט עקבי ככל האפשר, נכתבו השינויים בשפה הקרובה ככל האפשר לשפת המקור. ב-1814 הייתה עדיין הדנית שפת הכתיבה האוניברסלית. שתי הצורות הכתיבה השולטות כיום בנורווגיה, נורווגית ספרותית ונורווגית חדשה התפתחו רק לקראת שלהי המאה ה-19. ב-1903 נעשו בחוקה שינויים לשוניים קלים מאוד, תוך שינוי האיות של כמה מילים שהכתיב שלהם השתנה מאז 1814, אך תוך שמירה על הדנית המסורתית של המאה ה-19.

כל התוספות האחרונות ניסו לחקות את השפה של 1903, וכך נוצרו מבנים לשוניים מוזרים. המילה "סביבה" כתובה באיות העתיק "milieu", ובכך היא שונה הן מהאיות הנורווגי והן מהאיות הדני המודרניים שהוא "miljø", עם זאת, ההקשר המודרני של המילה לא היה קיים במאה ה-19. "הקבוצה האתנית של הסאמים" היא "den samiske Folkegruppe", אף כי המילה "סאמי" (samisk) לא הייתה נפוצה עד לשנות ה-70 של המאה ה-20. ב-1814 או 1903 היה בוודאי נעשה שימוש במילה לאפים (lappisk), אך כיום היא נחשבת ביטוי מעליב.

כיוון שאת התוספות כותבים פוליטיקאים שאינם בקיאים בשפה הדנית של תחילת המאה ה-19, התגנבו לחוקה כמה איותים מנורווגית. הוצעו כמה גישות כיצד לשכתב את שפת המסמך:

• להעביר את שפת המסמך לנוהג ולכתיב העכשוויים.
• להשתמש בתקן של 1903, אך לתקן פסקאות שונות שבהן התוספות החדשות אינן תואמות לתקן.
• להחזיר את השפה בחוקה לתקן של 1814. ההתנגדות לכך נובעת מהעובדה שרוב הנורווגים של ימינו יתקשו עוד יותר לקרוא את חוקתם.
• לעדכן את השפה בחוקה לאחת מרפורמות האיות, זו של 1917, או 1938, או 1959. השפה עדיין תהיה שמרנית, אך קרובה יותר לשפת הדיבור העכשווית.

העדכון החוקתי של 20 בפברואר 2007 נועד לתקן 16 שגיאות איות קלות על מנת להתאים את המסמך לאיות של 1903.

ניתן אפוא לומר שנורווגיה היא כנראה המדינה היחידה בעולם שחוקתה כתובה בשפה זרה. היא בוודאי המדינה היחידה שמחברת חקיקה חדשה תוך שימוש בשפה מתה, למעט הוותיקן העושה שימוש בלטינית. אפילו שמה הרשמי של ממלכת נורווגיה (בנורווגית ספרותית וחדשה :Kongeriket Norge/Kongeriket Noreg) מופיע בחוקה בצורתו הדנית, Kongeriget Norge.

מגמות נוכחיות

מפעם לפעם עולה הצעה להפריד את הדת מהמדינה, שמשמעותה שינוי סעיף 2 לחוקה. הצעה זו לא זכתה מעולם לתמיכת הרוב בסטורטינג, אך היא מהווה נושא מתמשך לוויכוח.

קיומו של "בית המשפט העליון של הממלכה" הובטח בחוקה ונעשה בו מדי פעם שימוש (לעיתים לרעה) על ידי הסטורטינג על מנת לשלוט על הממשלה במאה ה-19, אך מאז 1927 לא נעשו ניסיונות להדיח את הממשלה. ב-2004 הוגש דו"ח פרלמנטרי והועלתה הצעה לשנות את הבסיס החוקי על פיו פועל "בית המשפט העליון של הממלכה" ולצמצם את ההטייה הפוליטית. ההצעה עברה בהצבעה פה אחד בסטורטינג ב-20 בפברואר 2007. הרכב בית המשפט העליון של הממלכה יכלול, על פי התיקון, את חמשת השופטים הוותיקים המכהנים בבית המשפט העליון של נורווגיה ועוד שישה שופטים רגילים שימונו על ידי הסטורטינג, במקום שכל בית המשפט העליון של הממלכה ימונה על ידי הסטורטינג והלגטינג (כרבע מהסטורטינג).

כמה מומחי חוקה טוענים כי חובה לשנות את החוקה על מנת לאפשר את הצטרפות נורווגיה לאיחוד האירופי. אך הוויכוח הציבורי בנושא האיחוד האירופי השתתק יחסית מאז משאל העם של 1994, כך שלא צפוי שינוי בנושא בשנים הקרובות.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא חוקת נורווגיה בוויקישיתוף

• נוסח החוקה הנורווגית נכון לשינויים שנערכו בה ב-20 בפברואר 2007- אתר הפרלמנט הנורווגי (הסטורטינג) (באנגלית)