תרכובת אי-אורגנית
תרכובת אי-אורגנית (או אנאורגנית) היא תרכובת שאינה תרכובת אורגנית, כדוגמת מינרלים. הגם שמספר התרכובות האי-אורגניות גדול, מרבית החומרים הידועים הם אורגניים.
בעבר רווחה הדעה כי תרכובות אורגניות יכולות להיווצר רק על ידי אורגניזמים חיים (וכך הן קיבלו את שמן). התרכובות האי-אורגניות אמורות היו לייצג את "ההפך" מהתרכובות האורגניות, אך כיום ידוע כי קריטריון זה שגוי. קיימות תרכובות אורגניות מלאכותיות (סינתטיות), שמקורן אינו ביצור חי כלשהו (רוב הפלסטיקים והתרופות, למשל), ולעומת זאת קיימות תרכובות אי-אורגניות רבות בכל יצור חי: פחמן דו-חמצני, נתרן כלורי (מלח בישול), חומצת מימן כלורי, מימן גופרתי ורבות אחרות.
חומרים אי-אורגניים יכולים להיות יסודות פשוטים, כגון: מולקולת חמצן, פחמן באחת מצורותיו (יהלום, גרפיט או פחם) או ברזל; תרכובות פשוטות, כמו סידן גופרתי (גבס) או פחמן דו-חמצני; או תרכובות-ענק סבוכות דוגמת סיליקטים (מלחי צורן) למיניהם.
כימיה אי-אורגנית היא התחום העוסק בתרכובות אלו. אחד הנושאים העיקריים בהם עוסקת הכימיה האי-אורגנית הוא המבנים המיוחדים הנוצרים בגבישים ובסריגים.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- תרכובת אי-אורגנית, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
