חולדה גורביץ

חולדה גורביץ
לידה	2 בינואר 1926; עתלית, פלשתינה (א"י)
פטירה	16 בינואר 2024 (בגיל 98); חיפה, ישראל
מדינה	ישראל
מקום קבורה	בית הקברות היהודי חוף הכרמל
כינויים נוספים	המלאך בלבן, אם הפצועים
ידועה בשל	עזרתה לנכי צה"ל ובני משפחתם, פצועים בבתי החולים ומשפחות שכולות; פרס ישראל על מפעל חיים - תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה לשנת תשע"א (2011)
בן זוג	בן-עמי גורביץ
פרסים והוקרה	אות הנשיא להתנדבות (1997); פרס ישראל (2011); יקיר חיפה (1993) ;

חולדה גורביץ (2 בינואר 1926 – 16 בינואר 2024)^[1] הייתה פעילה חברתית ישראלית, מתנדבת שכונתה "המלאך בלבן" או "אם הפצועים" על עזרתה לנכי צה"ל ובני משפחותיהם, פצועים בבתי החולים ומשפחות שכולות; כלת פרס ישראל על מפעל חיים – תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה לשנת תשע"א (2011).

ביוגרפיה

גורביץ נולדה בעתלית לדב וחנה הופמן, ממקימי "חברת המלח בארץ-ישראל". היא הייתה נכדתם של גבריאל וטובה שפירא, ממייסדי המושבה עתלית.

גורביץ הייתה חברת ארגון ההגנה ועם הקמתו של צה"ל, שירתה בחיל הים והייתה מארבע הבנות הראשונות בחיל.

בסמוך לשחרורה מהצבא, החלה להתנדב בוועד למען החייל, ובשנים שלאחר מכן עסקה בארגון פעילויות עבור חיילים. כן הדריכה ילדי עולים במעברות ובוואדי סאליב, הייתה פעילה בסיוע לדרוזים^[2]^[3] ובאגודת ידידות ישראל - צרפת.^[4]

במשך שנים הייתה חברה בתנועת החרות.^[5] בשנת 1959 היא יצאה בהתקפה חריפה נגד אבא חושי, בטענה שהפעיל אלימות כדי להשתיק ביקורת.^[6]^[7]^[8]^[9]^[10] בהמשך, כיהנה כחברת מועצת העיר חיפה.

לאחר מלחמת יום הכיפורים בחרה להתפטר מעבודתה ולהקדיש את זמנה לפעילות התנדבותית למען חיילים ונפגעי פעולות איבה. מאז, הייתה מגיעה מדי יום לבתי החלמה ובתי חולים לעיסוק בפעילות זו, לבושה בלבן, שם הייתה עורכת מסיבות^[11]^[12] ופעילויות לעידוד והעלאת המורל לנפגעים. בעיקר הייתה פעילה במרכז הרפואי רמב"ם ובבית ההבראה הצבאי הסמוך.

גורביץ הייתה פעילה בעיר מגוריה חיפה בארגונים שונים. על כך הוענקו לה אות "יקירת העיר חיפה" ואותות הוקרה נוספים.

הייתה ממייסדות עמותת "ארגון נשי חרות בישראל",^[13] המפעילה 23 מעונות יום ברחבי הארץ.^[14]

עד 2007 הייתה חברת הנהלה, במשך 18 שנה, במרכז היהודי-ערבי "בית הגפן", ועד למותה המשיכה בפעילותה כחברת מועצה במוסד זה.

הקימה עם בעלה, עו"ד בן-עמי גורביץ (שנפטר בשנת 1965), אגודות ידידות עם מדינות שונות בעולם. ביניהן, "המרחב", לעמים הלא-ערבים במזרח התיכון, ו"אגודת ידידות ישראל-צרפת". עשייתה בתחום זה נגעה גם בעידוד תיירות לארץ.

ב-2020 נחנכה טיילת על שמה בחוף בת גלים בחיפה.^[15]

גורביץ נפטרה ב-16 בינואר 2024 בגיל 98,^[15] והובאה לקבורה בבית הקברות חוף הכרמל.^[16]

פרסים והוקרה

תשל"ז (1976) – "אות הנשיא למתנדב" בתחום הביטחון,^[17] על פעילותה למען חיילים פצועים, נכי צה"ל ומשפחות שכולות
1987 – מגן שר העבודה והרווחה, למתנדבת מצטיינת
1993 – פרס ועד הכרמל, על פעילות מופתית רבת שנים לשיפור החיים והסביבה
1993 – עיטור יקירת העיר חיפה, על דבקות במשימותיה ואהבת ארץ ישראל
1999 – מגן שר הבריאות, על התנדבות ומסירות מופתית ועל אהבת האדם והזולת
2000 – אות הוקרה ע"ש מנחם בגין על מפעל חייה לטיפול בפצועי צה"ל ובנכי צה"ל
2006 – פרס ראש אט"ל (אגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה בצה"ל) על מפעל חיים
תשע"א (2011) – פרס ישראל על מפעל חיים
2020 – טיילת חדשה, הסמוכה לבית החולים רמב"ם בשכונת בת גלים נקראה על שמה

לקריאה נוספת

שי חורב, הערך "חולדה גורביץ", לקסיקון החיפאים – אישים ודמויות בחיפה, דוכיפת הוצאה לאור; חיפה, 2018; עמ' 107

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא חולדה גורביץ בוויקישיתוף

חולדה גורביץ, באתר פרס ישראל
אחיה ראב"ד, ה"מלאך" של החיילים תקבל פרס על מפעל חיים, באתר ynet, 11 באפריל 2011
שירן גולדשטיין, "המלאך בלבן": כלת פרס ישראל חולדה גורביץ' מסכמת 35 שנות התנדבות, באתר nrg‏, 17 במאי 2011
אלי אלון, "אם הפצועים" חולדה גורביץ חוגגת 90, באתר News1 מחלקה ראשונה, 25 בינואר 2017
ליאור אל-חי, הלכה לעולמה חולדה גורביץ, "המלאך בלבן" מחיפה שליוותה פצועים ונכי צה"ל, באתר ynet, 16 בינואר 2024

הערות שוליים

^ בועז כהן, חולדה גורביץ', המלאך בלבן, הלכה לעולמה, באתר כלבו, 16 בינואר 2024
^ יהודה בן זאב, בעל הברית הנשכח משווע לצדק, חרות, 2 ביוני 1958
^ יוחזרו אדמות בית ג'אן לבעליהם הדרוזים, חרות, 7 ביוני 1960
^ "בלי פוליטיקה" למען ידידות ישראל — צרפת, חרות, 17 בספטמבר 1964
^ לקח 11 שנות אופוזיציה, חרות, 29 באוקטובר 1959
^ הפקח התנפל בגסות על תובעת מס' 2, חרות, 13 במרץ 1958
^ בנפול רודן, חרות, 8 במרץ 1959
^ התביעה נגד אבא חושי, חרות, 20 במרץ 1958
^ חולדה גורביץ, אבא חושי שואף להיות מלך המעוטים, חרות, 3 באפריל 1959
^ עדויות על היד הקשה בחיפה, חרות, 4 ביוני 1959
^ קרנבל בחיפה בוטל בגלל הגשם, דבר, 17 במרץ 1976
^ בבתי הכנסת מתפללים, מעריב, 18 בספטמבר 1985
^ CheckId, ארגון נשי חרות בישראל (ע"ר) - 580027258, באתר checkid
^ נשי חירות – מעונות יום
^ ¹ ² ליאור אל-חי, הלכה לעולמה חולדה גורביץ, "המלאך בלבן" מחיפה שליוותה פצועים ונכי צה"ל, באתר ynet, 16 בינואר 2024
^ חולדה גורביץ באתר חברה קדישא חיפה
^ יוסף וקסמן, סבתא, בתה ונכדתה – בין מקבלי "אות המתנדב", מעריב, טורים 1–2, 20 באוקטובר 1976

[1] בועז כהן, חולדה גורביץ', המלאך בלבן, הלכה לעולמה, באתר כלבו, 16 בינואר 2024

[2] יהודה בן זאב, בעל הברית הנשכח משווע לצדק, חרות, 2 ביוני 1958

[3] יוחזרו אדמות בית ג'אן לבעליהם הדרוזים, חרות, 7 ביוני 1960

[4] "בלי פוליטיקה" למען ידידות ישראל — צרפת, חרות, 17 בספטמבר 1964

[5] לקח 11 שנות אופוזיציה, חרות, 29 באוקטובר 1959

[6] הפקח התנפל בגסות על תובעת מס' 2, חרות, 13 במרץ 1958

[7] בנפול רודן, חרות, 8 במרץ 1959

[8] התביעה נגד אבא חושי, חרות, 20 במרץ 1958

[9] חולדה גורביץ, אבא חושי שואף להיות מלך המעוטים, חרות, 3 באפריל 1959

[10] עדויות על היד הקשה בחיפה, חרות, 4 ביוני 1959

[11] קרנבל בחיפה בוטל בגלל הגשם, דבר, 17 במרץ 1976

[12] בבתי הכנסת מתפללים, מעריב, 18 בספטמבר 1985

[13] CheckId, ארגון נשי חרות בישראל (ע"ר) - 580027258, באתר checkid

[14] נשי חירות – מעונות יום

[:0-15] ¹ ² ליאור אל-חי, הלכה לעולמה חולדה גורביץ, "המלאך בלבן" מחיפה שליוותה פצועים ונכי צה"ל, באתר ynet, 16 בינואר 2024

[16] חולדה גורביץ באתר חברה קדישא חיפה

[17] יוסף וקסמן, סבתא, בתה ונכדתה – בין מקבלי "אות המתנדב", מעריב, טורים 1–2, 20 באוקטובר 1976

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]