אליעזר לודוויג זמנהוף
 | |
| אליעזר לודוויג זמנהוף בשנת 1908 | |
| לידה |
15 בדצמבר 1859 ביאליסטוק, פלך גרודנו, האימפריה הרוסית  |
|---|---|
| פטירה |
14 באפריל 1917 (בגיל 57) ורשה, ממלכת פולין |
| שם לידה |
Лейзеръ Заменговъ |
| ענף מדעי | בלשנות, רפואה |
| מקום מגורים | פולין |
| מקום קבורה |
בית הקברות היהודי בוורשה |
| מקום לימודים |
|
| פרסים והוקרה |
|
| בן או בת זוג |
קלרה זמנהוף (9 באוגוסט 1887–ערך בלתי־ידוע) |
| צאצאים |
לידיה זמנהוף, Adam Zamenhof, Zofia Zamenhof |
| הערות | יהודי |
| תרומות עיקריות | |
| יוצר שפת האספרנטו | |
| חתימה |
 |
  | |
אליעזר לודוויג זמנהוף (בפולנית: Ludwik Łazarz Zamenhof, ביידיש: לייזער לוי זאַמענהאָף, באספרנטו: Ludoviko Lazaro Zamenhofo "לודוביקו לזארו זמנהופו"; 15 בדצמבר 1859 – 14 באפריל 1917) היה רופא יהודי-פולני, יוצר שפת האספרנטו, שמטרתה – קירוב לבבות בין בני אדם דוברי שפות שונות, באמצעות שפה נייטרלית. אספרנטו הפכה לשפה המתוכננת המדוברת ביותר בעולם.
זמנהוף היה רופא עיניים ובלשן חובב. השפות שדיברו בביתו היו יידיש ורוסית, אך הוא דיבר באופן שוטף גם פולנית וגרמנית. מאוחר יותר למד צרפתית, לטינית, יוונית, עברית, אנגלית ואת השפה המתוכננת וולאפיק. הוא התעניין גם בשפות איטלקית, ספרדית וליטאית.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]זמנהוף נולד בעיר ביאליסטוק שבגבולה המערבי של האימפריה הרוסית, בתחום המושב (כיום בפולין), כבכור בין 9 ילדים. אביו (כמו סבו) היה מורה לשפות. הוריו התכוונו לקרוא לו אליעזר מרקוביץ'[דרוש מקור], אולם בגלל חוקי השלטון הרוסי, הם נתנו לו גם שם נוצרי, לודביק[1], שהופיע בתעודת הזהות שלו.
אביו של לודביק, מארק זמנהוף, נולד ב-27 בינואר 1837 בעיר סובאלק שבפולין. הוא עבר לביאליסטוק בסביבות 1857, ומצא בה עבודה כמורה פרטי לשפות בביתה של משפחת זבלודובסקי, המשפחה המקומית העשירה, שם הכיר את אשתו, רוזאליה סופר. כדי לפרנס את משפחתו, הוא הקים בית ספר משלו, "תורה בדרך ארץ". לודביק זמנהוף נולד ב-1859 בדירה קטנה בקומה השנייה של בית מעץ ברחוב ז'לונה. מאוחר יותר, ב-11 ביולי 1919, ביוזמת יעקב שפירו, שונה שמו של הרחוב לרחוב "לודביק זמנהוף".
לזמנהוף היו שתי שפות אם: רוסית, ככל הנראה השפה שבה דיבר בעיקר עם אביו, ויידיש, בה דיבר עם אמו. למרות האיסור על דיבור בפולנית, שהטילה האימפריה הרוסית ששלטה באזור באותה תקופה, למד זמנהוף את השפה שבפועל הייתה מדוברת בביאליסטוק, בגיל צעיר.
אוכלוסיית העיר ביאליסטוק, שהייתה באותו זמן תחת שלטון האימפריה הרוסית, כללה לאומים שונים: פולנים, רוסים, בלארוסים, גרמנים, ליטאים, טטארים, אך הרוב (68%) היו יהודים דוברי יידיש. זמנהוף התמלא תסכול בגלל הסכסוכים הרבים שהיו בין הקבוצות השונות. הוא הבין את הקושי האובייקטיבי שיש לבני האדם בלימוד מגוון השפות של שכניהם, והעריך שהשנאה והדעות הקדומות נובעות במידה רבה מאי-הבנות שהן כורח המציאות בהיעדרה של "שפת גשר" משותפת.
ב-1873 עזבה המשפחה את העיר והתיישבה בוורשה. בעת שהיה תלמיד גימנסיה בוורשה, ניסה זמנהוף ליצור שפה בינלאומית; שפה זו הייתה בעלת דקדוק עשיר מאוד, אך גם מסובך. כשלמד אנגלית (יחד עם לטינית, צרפתית, עברית ויוונית) הגיע למסקנה שהשפה הבינלאומית צריכה להיות בעלת דקדוק פשוט יחסית, ובעלת מערך רחב של סיומות וקידומות, כדי שיהיה אפשר ליצור בעזרתן צורות שונות ושימושים שונים לאותה מילה.
בשנת 1878 כמעט שהשלים את הפרויקט הלשוני הראשוני – Lingwe uniwersala – אך הוא היה צעיר מדי מכדי להוציאו לאור. לאחר סיום הלימודים החל ללמוד רפואה באוניברסיטת מוסקבה, ואחר-כך באוניברסיטת ורשה. קיימת התכתבות שלו מאותה תקופה עם חברי ביל"ו, שבה נזף בהם על חוסר מעשיותם. זמנהוף האמין שניתן יהיה להקים אוטונומיה יהודית בארצות הברית, אך בעקבות הביקורת שנמתחה עליו ועל יתר חסידי "הפתרון האמריקני", הפך חובב ציון פעיל, ואף ייסד את אגודת הסטודנטים "שארית-ישראל" בוורשה. מאוחר יותר, לאחר פרסום אספרנטו, עתיד היה זמנהוף לעבור לרעיון לאומי אוניברסלי יותר, וליצור את אמונת ה"הִלליזם" (Hilelismo), שתתבסס על תורת המוסר האנושית הבסיסית של הלל הזקן: "מה ששנוא עליך לא תעשה לחברך".
בימי לימודיו באוניברסיטה היה זמנהוף חבר לפרק זמן קצר באגודה ציונית שהוקמה במטרה לגייס כספים ליישוב ארץ ישראל, ואף עמד בראשה[2]. בשנת 1885 סיים את לימודיו, והחל לעבוד כרופא עיניים. במקביל, המשיך לעבוד על פרויקט השפה הבינלאומית. במשך שנתיים חיפש מימון לפרסום חוברת הסבר על השפה, עד שקיבל את העזרה הכספית מחותנו לעתיד. בשנת 1887 יצא לאור לבסוף ספרו "Lingvo internacia. Antaŭparolo kaj plena lernolibro" ("שפה בינלאומית. הקדמה וספר לימוד מלא"), תחת שם העט דוקטורו אספרנטו ("הדוקטור המקווה"), ומכאן מקור שמה של השפה החדשה.
עבור זמנהוף, השפה החדשה שימשה לא רק ככלי תקשורת, אלא גם ככלי להפצת הרעיון של דו-קיום בשלום של אנשים מתרבויות שונות. הוא ויתר מראש על זכויות יוצרים כלשהן על השפה, כי ראה בה נחלת דובריה בעולם כולו, כמו שפה לאומית כלשהי.
זמנהוף עבר לגרודנו ושם החל לפתח את ההלליזם (Hilelismo). בשנת 1888 פרסם שני ספרים על אספרנטו: Dua libro de lingvo internacia, הספר השני על השפה הבינלאומית, ואת Aldono al la Dua libro, השלמות לספר השני. שנה אחר כך פרסם מילונים אספרנטו-רוסי ואספרנטו-גרמני. הוא החל לערוך את הירחון La Esperantisto שפורסם בנירנברג.
בשנת 1898 חזר זמנהוף לוורשה ופתח מרפאה פרטית[3].
זמנהוף תרגם לאספרנטו יצירות מופת רבות מן הספרות העולמית (כולל התנ"ך כולו – משימה שעליה שקד כל חייו). כן חיבר שירה מקורית, ובכך הראה שהשפה מסוגלת להביע את כל קשת הרגשות האנושיים, ולשמש גם כשפה ספרותית. בעקבותיו קמו סופרים רבים, אשר העשירו את התרבות האספרנטית ביצירות בעלות ערך, שרבות מהן תורגמו לשפות לאומיות.
|
|
| |
| לעזרה בהפעלת הקבצים | ||
ב-1905 נאם בקונגרס העולמי הראשון לאספרנטו, שהתקיים בעיר הצרפתית בולון-סור-מר. קונגרס זה הוכיח לראשונה שניתן לקיים תקשורת באספרנטו מדוברת (עד אז התקיימו קשרים בינלאומיים באמצעות אספרנטו בעיקר בכתב, או במועדונים מקומיים). בשנת 1908 קמה אגודת האספרנטו העולמית, UEA (ראשי תיבות: Universala Esperanto-Asocio), אך זמנהוף סירב לקחת חלק פעיל בהנהגת הארגון, באמרו כי הוא רק "אחד מהאספרנטיסטים".
ד"ר זמנהוף נפטר בוורשה ב-14 באפריל 1917, ונקבר בבית הקברות היהודי בוורשה. מדי שנה עולים לקברו דוברי אספרנטו וחובביה.
משפחתו
[עריכת קוד מקור | עריכה]
לאליעזר וקלרה זמנהוף נולדו שלושה ילדים: אדם (1888 – 1940), סופיה (1889 – 1942) ולידיה. כל ילדיו למדו אספרנטו. לאחר פטירתו, הוזמן בנו, אדם, בקביעות כאורח כבוד לכינוסי האספרנטיסטים. סופיה הייתה רופאת ילדים ואדם היה רופא עיניים. שתי בנותיו נשבו בקסם האספרנטו והפכו בבגרותן לתומכות נלהבות של השפה ולמורות ללימוד אספרנטו באירופה ובארצות הברית. הן הצטרפו לדת הבהאית. אספרנטו עמדה אז על הפרק כשפה הבינלאומית עבור דת זו, אך בהמשך נבחרה האנגלית לשפת הבהאים העולמית, כך עד היום.
שלושת ילדיו של זמנהוף נספו כולם בשואה. בנו נעצר בתחילת 1940, נשלח למחנה פלמירי ונרצח שם זמן קצר לאחר מכן. בנותיו נשלחו לגטו ורשה ומשם שולחו למחנה ההשמדה טרבלינקה ב-1942. רעייתו של אדם, ונדה, שרדה את השואה והמשיכה את מסורת האספרנטו עד מותה ב-1954. לאחר כן, בנה לואי-כריסטוף זלסקי-זמנהוף, שהצליח להסתתר בפולין בשואה בזהות בדויה, היגר ב-1959 לצרפת והיה אספרנטיסט פעיל. הוא הלך לעולמו בשנת 2019, בגיל 94.
אחיינו, סטיבן זמנהוף (אס') (בנו של הנריק, אחיו של אליעזר לודוויג זמנהוף), יליד 1911, היגר לארצות הברית בשנת 1939, שם היה פרופסור לגנטיקה ולביוכימיה. הוא נפטר ב-1998[4].
הנצחה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
במרכז הכוכב המעטר את קברו שבוורשה ניתן לראות את האות E, המסמלת את פועלו הרב בשפת האספרנטו. רחובות על שמו ועל שם יצירתו אספרנטו קיימים בערים גדולות רבות בעולם, בהן גם בישראל. בולים בנושאים אלה יצאו בעשרות מדינות (בישראל יצא הבול לזכרו בדצמבר 2006).
ד"ר זמנהוף נחשב למעין אל בדת היפנית אומוטו, שאספרנטו היא חלק מעקרונותיה, ורבבות מאמיניה למדו את השפה.
כל שנה ב-15 בדצמבר נחגג לזכרו יום זמנהוף. ב-2009, כאשר מלאו 150 שנה להולדתו של זמנהוף, הדבר הונצח בדף הבית של מנוע החיפוש גוגל, שהציג את דגל תנועת האספרנטו.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אספרנטו
- הילליסמו / הומארניסמו - תורת ההומאניזם של זמנהוף
- בלשנות
- קז'ימייז' ביין
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- "אליעזר לודוויג זמנהוף", במהדורת 1901–1906 של האנציקלופדיה היהודית (באנגלית)
- איתי נבו, הרופא שניסה לאחד את העולם, במדור "היום לפני במדע" באתר של מכון דוידסון לחינוך מדעי, 14 באפריל 2017
- דוד מלמד, שפה אחת לכל העמים, מקור ראשון, מוסף "שבת", 16 ביולי 2017
פרק בפודקאסט "מינהר הזמן" בנושא "ממציא השפה הבינלאומית" באתר "כאן"- אליעזר לודוויג זמנהוף, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- כתבי אליעזר לודוויג זמנהוף בפרויקט גוטנברג (באנגלית)
- אליעזר לודוויג זמנהוף, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
לודויג זמנהוף (1859-1917), דף שער בספרייה הלאומית
אליעזר לודוויג זמנהוף, באתר MusicBrainz (באנגלית)
אליעזר לודוויג זמנהוף, באתר Discogs (באנגלית)
.svg){kind=logo}
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ כך נקרא שמו בפולנית.
- ^ אליהו זאב הלוי לוין אפשטיין, זכרונותי, תל אביב: האחים לוין אפשטיין, 1932, עמ' 55
- ^ Gabriela Zalewska, Zamenhof, Ludwik, The YIVO Encyclopedia of Jews in Eastern Europe
- ^ Zamenhof, Stephen. From Encyclopaedia Judaica, www.encyclopedia.com, אוחזר ב-2 בפברואר 2020
- מדענים שעל שמם כוכב לכת מינורי
- יוצרי שפה מתוכננת
- ממציאים יהודים
- בלשנים ולשונאים יהודים פולנים
- רופאים יהודים פולנים
- אספרנטו
- אספרנטיסטים
- רופאי עיניים יהודים
- מתרגמי התנ"ך
- מתרגמים יהודים פולנים
- מקבלי אות לגיון הכבוד
- אישים שהונצחו על בולי ישראל
- אישים שהונצחו על מדליות ישראל
- ביאליסטוק: אישים
- יהודים הקבורים בבית הקברות היהודי בוורשה
- ילידי 1859
- נפטרים ב-1917