ז'וזף בודן דה בואמורטיה
לידה |
23 בדצמבר 1689 טיונוויל, צרפת |
---|---|
פטירה |
28 באוקטובר 1755 (בגיל 65) רואסי א-ברי, צרפת |
מוקד פעילות | צרפת |
זרם | מוזיקה קלאסית, המוזיקה הקלאסית בתקופת הבארוק |
סוגה | קונצ'רטו, קנטטה, אופרה, סונאטה, מוטט |
שפה מועדפת | צרפתית |
כלי נגינה | צ'מבלו, חליל |
ז'וזף בודן דה בואמורטיה (מצרפתית: Joseph Bodin de Boismortier, 23 בדצמבר 1689 – 28 באוקטובר 1755) היה מלחין צרפתי מתקופת הבארוק. בואמורטיה כתב יצירות כליות רבות, קנטטות, אופרות בלט, ומוזיקה קולית מז'אנרים שונים. הוא עסק בהלחנה באופן בלעדי, והיה מן המלחינים הראשונים שהתקיימו בלא פטרון; הוא התפרנס מכתיבת יצירות מוזיקליות חדשות. הוא הפך את החליל הקלאסי לפופולרי בצרפת.[1]
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ז'וזף בודן דה בואמורטיה נולד ב-1689 בטיונוויל, בחבל לורן במשפחתם של אטיין בודן דה בואמורטייה, איש צבא שנשלח לשרת בחיל המצב בעיר ושל לוסי גראווה, צעירה מקומית. ז'וזף היה הבן היחיד והילד השני בין ארבעה ילדים. משפחת בואמורטיה עברה מטיונוויל לעיר מץ, בה עשה אב המשפחה הסבה מקצועית לקונדיטור, לפי מסורת אבותיו. ז'וזף רכש את השכלתו המוזיקלית במץ מידי ז'וזף ואלט דה מונטיני, מלחין-מוטטים ידוע באותה עת. ב-1713 המשפחה עברה יחד עם מונטיני לפרפיניאן (על גבול קטלוניה), שם מצא בואמורטיה תעסוקה אצל המפקח המלכותי על הטבק. הוא נישא למארי ואלט, בתו של צורף עשיר ואחיינית רחוקה של מורהוּ מונטיני.
בשנת 1724 עבר בואמורטיה יחד עם מארי אשתו לפריז, שם פצח בקריירת הלחנה מפוארת. הוא היה מלחין פורה; קובצי יצירותיו הראשונים יצאו לאור בפריז כבר בשנת 1724. עד 1747 הוא הספיק לפרסם יותר ממאה קובצי יצירות בתחומי המוזיקה האינסטרומנטלית והקולית. יצירותיו, בייחוד הקוליות, היו להצלחה כבירה באותם ימים. כתוצאה מכך התעשר בואמורטיה, ולא נזקק לחסותו של פטרון, כנזכר מעלה. כמה מיצירותיו פורסמו של ידי ידידו, ז'ואק-כריסטוף נודו (Naudot) שהיה חלילן ומלחין ופעיל בחוגי הבונים החופשיים של אותה התקופה.
מוזיקה ויצירות
[עריכת קוד מקור | עריכה]יצירתו הכלית
[עריכת קוד מקור | עריכה]בואמורטיה היה המלחין הצרפתי הראשון אשר כתב על פי מודל קונצ'רטו איטלקי, בששת הקונצ'רטי לחמישה חלילים אופוס 15 (1727)[1]. הוא היה גם המלחין הצרפתי ראשון אשר כתב קונצ'רטו סולו לכלי, הקונצ'רטו לצ'לו (או ויול או בסון, 1729)[1]. כמו כן, את מרבית יצירותיו כתב לחליל, ואת רובן פרסם. הוא עצמו ניגן בחליל טרברסו או חליל בארוק יצירותיו לחליל ולבסון הן, בדרך כלל, המבוצעות מבין יצירותיו כיום. לחליל אף כתב ספר הדרכה, שאבד מכבר [1]. יצירותיו הראשנות לחליל היו קטעי דואו לפי מסורת יוצרים צרפתים קודמים כמו מישל דה להבאר וז'אק מארטן אוטטר. עם זאת הוא הלחין גם תחת ההשפעה האיטלקית שגברה בשנות ה-1720 בפריז. בסלונים של החברה הגבוהה הצרפתית אצילים חובבי מוזיקה נהגו להתנסות בזמרה או בנגינת סונאטות או קטעי דואו לחלילים וכן יצירות אחרות לכלים כמו צ'מבלו ,כינור, אבוב, מוזט,ויאלה וכו'. הזמנת מספר גדול של יצירות כאלה הביאה לבואמורטיה פרנסה מרובה. בנוסף כתב בואמורטיה גם יצירות לנגנים מקצועיים ידועים כמו האופוס 26 שנועד לצ'לן פייר לאבה, איש בורדו, או נגן ויולה דה גמבה לואי דה קה ד'ארוולואה (Louis de Caix d'Hervelois). האחרון, שהיה ב-1736 שכנו, תיקן לו את האופוס 31 שבו רואים הוקרה למארן מארה.
בין היצירות לצ'מבלו ולחליל ידוע האופוס 91 שלו לצ'מבלו אובליגטו ולחליל, יצירה מאוחרת, שנכתבה בהשראת יצירות דומות של ז'אן-פיליפ ראמו "יצירות קונצרטנטיות לצ'מבלו". את אופוס זה הקדיש בואמורטיה לחלילן ידוע שהיה גם מלחין, מישל בלאווה. יצירה נוספת הראויה לציון היא סרנדה לתזמורת, יצירה אותה נוהגים לבצע מפעם לפעם. בואמורטיה וראמו, אשר חיו ופעלו בשלהי תקופת הבארוק (ה"רוקוקו") בימיו של לואי החמישה-עשר, המשיכו לדגול במסורת הצרפתית, בהלחינם מוזיקה מלאת יופי ותחכום, אשר הוערכה רבות על ידי ציבור מאזיני המוזיקה בצרפת. התאורטיקן ז'אן-בנז'מן דה לבורד במאמרו "על מוזיקה עתיקה וחדשה" בשנת 1780 כתב על בואמורטיה: " "Bienheureux Boismortier, dont la fertile plume peut tous les mois, sans peine, enfanter un volume. (אשרי בואמורטיה אשר עטו השופע, הוליד ללא שום פגע, יצירה חדשה מדי חודש). נאמר שלביקורת כזו, היה עונה בואמורטיה בפשטות "אני מרוויח כסף".
פעילותו המאוחרת
[עריכת קוד מקור | עריכה]החל מ-1736ניסה את כוחותיו על במת האקדמיה המלכותית למוזיקה (לימים בית האופרה בפריז) עם יצירה אופראית "Voyages de l'amour" (מסעות האהבה) אותה הקדיש למנהל האקדמיה, לואי דה בורבון-קונדה, הרוזן קלרמון (1771-1709). הצלחת האופרה הזאת הייתה מוגבלת, מה שגרם לו להאיט את הקצב בתחום זה. המשיך לפקוד את הסלונים הפריזאים , בהם התוודע לראמו, למונדונוויל ולמלחינים חדשניים אחרים שדחפו אותו לכתוב את יצירותיו לצ'מבלו. עבודתויו הפכו למבוקשות בסדרות הקונצרטים שאורגנו בפריז תחת השם Concert spirituel ("קונצרט רוחני"). במסגרת זו הוצג למשך עשרים שנים ברציפות המוטט המפורסם שלו למקהלה גדולה Fugit Nox שהשמעתו בבכורה התקיימה ב-1 בנובמבר 1746. בואמורטיה שילב בתוכו שירי חג המולד קטלאנים טיפוסיים כמו San Josep fa bugada (יוסף הקדוש עושה כביסה). [2] ב-1743 הייתה לו הצלחה עם האופרה "דון קישוט אצל הדוכסית" על לברית של שארל-סימון פאוואר לפי הרומן של מיגל דה סרוואנטס. זאת הייתה פארסה קלילה שבה סנצ'ו פנסה נמלט בעור שיניו מפני "מפלצת באטרף" ומגיע לגניה של דוכסית דמיונית, שבה כמה חוקרים זיהו את דמות הדוכסית דו מן שאירחה את המלחין כעשרים שנה לפני כן. ב-1744 ניצח בואמורטיה את תזמורת היריד בן לוראן וב-1745 של היריד סן ז'רמן. הפסטורלה "דפניס וכלואה" על לברית מאת פייר וז'ון, בוצעה לראשונה ב-28 בספטמבר 1747, ואחר כך עוד 12 פעמים ב-1752.
ב-1753 אחרי שמחנה האופרה האיטלקית ניצח בריב הליצנים נגד חסידי האופרה הצרפתית, פרש בואמורטייה מהחיים המוזיקלים, שנתיים לפני מותו. בואמורטיה פרש לאחוזתו "לה גאטינלרי" שרכש אותה מוקדם יותר ברואסי-אן-ברי (כיום במחוז סן-א-מארן) ונפטר ב-1755. המלחין נקבר בספינת הכנסייה ברואסי-אן-ברי. [3]
חייו הפרטיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]בואמורטיה התחתן ב-20 בנובמבר 1720 בפרפיניאן עם מרי ואלט. לזוג נולדו שלוש בנות:סוזאן בודן דה בואמורטיה (1799-1722), שהייתה סופרת ידועה, ז'וזפין ולוסי. אחרי מות האמן ב-1755 אלמנתו חזרה לרחוב סנט אנטואן בפריז ומכרה את הבית. בנותיהם, שהתגוררו ברחוב פרסה (Percée) ממול לכנסיית סן-פול-סן-לואי, המשיכו עד 1771 להוציא לאור מהדורות חוזרות של יצירות אביהן. בן של אחיין של בואמורטיה, היה ז'אן-בטיסט נואל בושוט, שר המלחמה של צרפת בשנים 1794-1793.
יצירות שונות
[עריכת קוד מקור | עריכה]מוזיקה קולית
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 4 יצירות בימתיות + פסטורלה [1] :
- Voyages de l'Amour מסעות האהבה (1736) - אופרת באלט
- Don Quichotte chez la duchesse דון קישוט אצל הדוכסית - (1747) - אופרה קומית
- Daphné דפנה (1748) טרגדיה מוזיקלית - לא הוצגה[3]
- Les quatre parties du monde ארבעת חלקי העולם (1752) לא הוצגה
- Daphné דפנה (1748) טרגדיה מוזיקלית - לא הוצגה[3]
- *Op.102: Daphnis et Chloé, בשלוש מערכות, פסטורלה (1747)
(לברית מאת פייר לוז'ון Laujon)
- Ballets de Villages בלטים כפריים
- קנטטות:
- ארבע העונות (1738-1724) 4 קנטטות
- טיטנים Les Titans (1726)
- Acteon אקטאון
- Ixion איסקיון (1733)
- Le Buveur dompté השתיין המאולף (1740)
- Les gentillesses, cantatilles (brevi cantate) קנטטות קצרות
- מוזיקה כנסייתית:
מוזיקה כלית
[עריכת קוד מקור | עריכה]- סוויטות לצ'מבלו
- קונצ'רטי וסונאטות רבים
דיסקוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- בביצוע האנסמבל Concert Spirituel של ארווה ניקה
- Don Quichotte chez la Duchesse (Naxos, 1996) - אופרת דו קישוט אצל הדוכסית
- Daphnis et Chloé (Glossa, 2002) - דפניס וכלואה
- Exaudiat te domine
Motet à grand chœur couplé à ses six petits motets (מוטט למקהלה הגדולה עם ששה מוטטים קטנים)
- (Glossa 2004) - סונאטות לבאסים
- 1999 - Les Maisons de Plaisance בביצוע וילאנד וסיגיסוולד קאוקן
- קטעי צ'מבלו , קונצרטים כפריים וקונצ'רטי לחמישה חלילים
- Duos de flûte et pièces à flûte seule pour דואטים לחלילים וקטעים לחליל אחד - בביצועם של סטפאן פרו ובנז'מן גספון, בחברת פייר וראני Pierre Vérany
- קונצ'רטי לחלילים (Barthold Kuijken, Marc Hantaï בביצועם של ברתולד קאוקן מרק אנטאי ואחרים - בחברת Accent
- סונאטות אופוס 91 לחליל ולצ'מבלו , מוקדים לבלאווה- בביצועם של פרנק טנס ו"לה בופארדן" (Les Boufardins)
- סויטות ודואו לויולות Suites et duos pour viole (Jay Bernfeld) בביצועו של ג'יי ברנפלד
- שש סונאטות לצ'לו ובאסו קונטינואו Six sonates pour violoncelle et basse continue
- ששה דואואים לחליל וכינור "באקורדים" אופוס 51 - גרגואר ז'ה (Grégoire Jeay) (טרוורסו) ו-Olivier Brault אוליבייה ברו (כינור), חברת ATMA
- Les Voyages de l'amour, opéra ballet en un prologue et 4 actes, avec l'Orfeo Orchestra et le Purcell Choir, sous la direction de György Vashegyi (2 CD Glossa 2020).אופרה בלט "מסעות האהבה" ב4 מערכות ופרולוג,
עם תזמורת "אורפאו" ומקהלת "פרסל" בניצוח ג'רג' ואשהג'י
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Stéphan Perreau. Joseph Bodin de Boismortier (1689—1755), un musicien lorrain- catalan à la cour des Lumières. — Montpellier: Presses du Languedoc, 2001..
- Julie Anne Sadie - (dir) Guide de musique baroque, Fayard, 1995 p.165
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ז'וזף בודן דה בואמורטיה, באתר ספוטיפיי
- ז'וזף בודן דה בואמורטיה, באתר AllMusic (באנגלית)
- ז'וזף בודן דה בואמורטיה, באתר MusicBrainz (באנגלית)
- ז'וזף בודן דה בואמורטיה, באתר Discogs (באנגלית)
- תווים מדומיין חופשי של המלחין, בארכיב של ורנר איקינג
- תווים נוספים מאתר IMSLP מקרן ויקימדיה
- דואטים לחליל
- סטפן פרו, מאמר על המלחין, אוונטאי אתר טיסקלי, חברה לבלט בארוק.
- ז'וזף בודן דה בואמורטיה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)