מיהאי ורשמארטי
 | |
| ציור דיוקן מאת מיקלוש ברבאש משנת 1836 | |
| לידה |
1 בדצמבר 1800 קאפולנאשנייק, הונגריה  |
|---|---|
| פטירה |
19 בנובמבר 1855 (בגיל 54) פשט, ממלכת הונגריה |
| מדינה |
הונגריה |
| מקום קבורה |
בית הקברות קרפשי |
| מקום לימודים |
אוניברסיטת אטווש לוראנד |
| שפות היצירה |
הונגרית |
| בן או בת זוג |
Laura Csajághy |
| צאצאים |
Béla Vörösmarty, אילונה ורשמארטי |
| חתימה |
 |
  | |
מִיהָאי וֶרֶשְמָארְטִי (בהונגרית: Vörösmarty Mihály; 1 בדצמבר 1800 – 19 בנובמבר 1855) היה משורר לירי ומחזאי הונגרי, מאבות התחייה התרבותית ההונגרית באמצע המאה ה-19. היה חבר באגודת קישפלודי.
תולדות חייו
[עריכת קוד מקור | עריכה]ורשמארטי נולד בכפר פוסטאנייק (Pusztanyék) (כיום קאפולנאשנייק Kápolnásnyék) ליד סקשפהרוואר, מעברו המערבי של נהר הדנובה באמצע הדרך בין בודפשט הבירה לאגם בלטון. משפחתו הייתה קתולית והוא יועד ללימודי כמורה במסדר הציסטרציאני. אולם לאחר שעבר לבודפשט החל ללמוד באוניברסיטה ולכתוב שירי חול (רובם שירי אהבה).
ב-1824 קיבלו שיריו תפנית פטריוטית-לאומית, בעקבות התסיסה נגד שלטון האימפריה האוסטרית, שהטילה הגבלות וצנזורה על השפה והתרבות העממית ההונגרית. באותה עת כתב את האפוס הרומנטי "Zalán futása" ("מאבקו של זאלאן").
עם ייסודה של האקדמיה ההונגרית למדעים ב-1830, נבחר כחבר המחלקה הלשונית. בין 1830 ו-1843 כתב בעיקר מחזות דרמטיים. וב-1848 חבר ליאנוש אראן ולשנדור פטפי לתרגום יצירותיו של ויליאם שייקספיר להונגרית.
בתקופת המהפכה ההונגרית של 1848 נבחר על ידי לאיוש קושוט לכהן כחבר בית המשפט העליון של השלטון המהפכני. עקב דיכוי המרד ב-1849 נאלץ לצאת לגלות. כשחזר לבודפשט ב-1850, היה במצב בריאותי קשה. בשנת 1854 כתב את שירו האחרון "A vén cigány" ("הצועני הזקן"). הוא נפטר ב-1855 והלווייתו צוינה באבל לאומי.
בתו, אילונה (1846–1910), חיה לאחר מותו בביתו של המדינאי פרנץ דיאק, ב-1867 התחתנה עם קלמן סל, ראש ממשלת הונגריה (1899-1903).
הנצחה
[עריכת קוד מקור | עריכה]כאות הוקרה לפועלו הפטריוטי, האומנותי, והאקדמי, הונצח במקומות רבים ברחבי הונגריה. *בבירה בודפשט קרויה על שמו כיכר ורשמארטי. הכיכר ממוקמת במיקום מרכזי מאד, ומהווה את הקצה הצפוני של מדרחוב ואצי אוטצה (Váci utca). בלב הכיכר מוצב פסל של המשורר, שעוצב בשנות ה-1900 על ידי הפסלים אדה קאלוש (Ede Kallós) ואדוארד טלץ' (Telcs).
- בנוסף, קיים בבודפשט גם רחוב המנציח את שמו.
- ביעיר סקשפהרוואר שלידה נולד, הוקמו פסל שלו, וגם תיאטרון.
- רחובות נקראו על-שמו גם בערים בדברצן, ובפץ', וכיכר בעיר קצ'קמט.
- ב-5 במאי 1937 הנפיק הדואר ההונגרי בול עם דיוקנו.
- בול נוסף הונפק ב-28 ביולי 1955, בימי המשטר הקומוניסטי, בסדרה מוקדשת למשוררים
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- כתבי מיהאי ורשמארטי בפרויקט גוטנברג (באנגלית)
מיהאי ורשמארטי, ברשת החברתית Goodreads- ערך אנציקלופדי על ורשמארטי באנציקלופדיית האישים ההונגרית (בהונגרית)
- מיהאי ורשמארטי, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
- מיהאי ורשמארטי, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
