וולוטה
 | |
| וולוטה במדרגות הגישה לכנסיית סן בייטו דה פפיניאנס, קמבאדוס, פונטוודרה, דרום מערב גליסיה. | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סגנון אדריכלות קודם | אדריכלות מצרים העתיקה |
ווֹלוּטה (יש המתרגמים לעברית "לוליין") היא מוטיב קישוטי דמוי ספירלה הנפוץ באדריכלות קלאסית ובסגנונות אדריכלות ועיצוב שונים. המונח עצמו קשור לכותרת העמוד האיוני אך וולוטה הייתה אלמנט קישוטי בעמודים עתיקים יותר ומאפיינת עיצובים שונים נוספים.
מקור השם הוא במילה הלטינית "voluta" שפירושו "מגילה" וזאת משום צורתו ה"מגולגלת" של הקישוט. העיצוב שמקורו בכותרות עמודים, תוכנן לתת תחושה של עמוד המחזיק בעדינות את העומס מעליו ומתגלגל נוכח המשקל. יש גם הרואים בו דמיון לקרניים של טלה. כותרות בעלות וולוטות היו קיימות בארמונות ומקדשים חיתים והיו נפוצים בסגנונות בנייה קדומים של הסהר הפורה. אדריכלות יוון העתיקה זיקקה את סגנון הכותרת והגדירה את מידותיה ויחסי הרכיבים בה מעובי התבליט ועד רדיוס הספירלה. הסדר האיוני, שמקורו באיוניה, השתמש בזוג וולוטות בכותרות ומאוחר יותר הסדר המשולב כלל ארבע וולוטות המשולבות בתבליטי עלים בסגנון קורינתי.
מלבד מופע בכותרות עמודים, וולוטות בסדרי גודל אחרים קיימים גם במבנים רבים כאלמנטים קישוטיים בגג ובסיומת של מעקות או פתחים. האלמנט נפוץ בעיקר באדריכלות הבארוק ובאופן כמעט מוגזם בסגנון הרוקוקו שאת שמו קיבל על שם צורות דמויות הקונכיות המאפיינות אותו.
הוולוטות סיפקו השראה גם לעיצובים של רהיטים שונים ואף כלי נגינה כסיומת אסתטית של חלקים שונים באובייקט. בעיצוב המונח אינו נקרא וולוטה אלא קיימים שמות אחרים (כגון "צמרת" לכלי מיתר) אך מקורו הוא בוולוטות האדריכליות.
