שקל צורי

השקל הצורי היה מטבע כסף שנטבע בעיר הפיניקית צור ושימש כאמצעי התשלום המרכזי בלבנט החל מ־126 לפנה"ס עד סביבות 60 לספירה.

רקע

השימוש במטבע הגיע לפיניקים בסוף המאה ה־5 לפנה"ס, בזכות השגשוג בעריהם והמגעים עם יוון (שם גדל השימוש במטבעות במסחר).^[1] בצור הוטבעו, בתחילה, סטטרים (לפי משקלם, 13.5 גרם, וחיקוי הינשוף של מטבעות אתונה שהופיע עליהם; אך ייתכן שאותם מטבעות שימשו גם כשקל כפול צורי, שבהמשך הפך לשקל צורי^[2]), עליהם הופיעו בצד אחד (בקומבינציות שונות) מלקרת אלוהי העיר מזוקן וחמוש בחץ וקשת רוכב על היפוקמפוס, גלי ים, חלזונות הארגמן ודולפינים, כולם סמלים הקשורים לאופייה של צור והמיומנות הפיניקית בים, ובצד השני ינשוף (חיקוי למטבעות האתונאים), עם סמלים מצריים (מטה רועים, ḥḳ, המסמל שלטון, ומחבט דיש, ḥw, המסמל משילות) ותאריך שנת ההטבעה.^[3]^[4] כבר מתקופה זאת הוטבעו בפיניקיה שקלים, שהמפורסם שבהם היה השקל הכפול הצידוני, ואלה היו המטבעות המרכזיים בפיניקיה ובאזור באותה תקופה;^[1] אך סביב שנת 350 לפנה"ס עברו הערים בפיניקיה להשתמש במטבעות לפי סטנדרט יווני.^[5]

ממות אלכסנדר מוקדון ועד שנת 127 לפנה"ס עברה צור בין יורשיו התלמים והסלאוקים. לבסוף, לאחר מות דמטריוס השני הפכה צור לעיר לחופשית, נקבע בה מניין שנים חדש החל מ־126/125 לפנה"ס והחלה בה טביעה אוטונומית.^[6]^[7]

השקל הצורי תחת שלטונות ההלניסטים ורומא

השקל הצורי היה המטבע החשוב ביותר והעיקרי בלבנט (בקרב אנשי סוריה, הכנענים־פיניקים והיהודים), החל מ־126/125 לפנה"ס (שנת ההטבעה הראשונה, עם ירידת הממלכה הסלאוקית^[8]) עת ירש את הטטרדרכמה הסלאוקית, למשך כ־180 שנה.^[9] בצד השקלים נטבעו חצאי שקלים, וכן רבעי שקלים נדירים.^[10]

מבחינה עיצובית, על צדו האחד של השקל הצורי הופיע ראש מלקרת־הרקלס – מלקרת הוא האלוהות הראשית של צור, בעל צור והאל המגן שלה, שזוהה בתקופה ההלניסטית (Interpretatio graeca) הרקלס היווני.^[11]^[12] האל הופיע גם על מטבעות מקפריסין (כתיון, סלמיס, קוריון (אנ') ואמתוס (אנ')) דבר המצביע על קשרי צור והערים הפיניקיות באי.^[13] על צדו השני של השקל הצורי באותה תקופה הופיעו הנשר הסלאוקי (ובהמשך, הנשר הרומי) שבין רגליו חרטום אניה, המסמל את אופייה של צור ועוצמתה הימית, אלת הרקלס (אנ') שסימלה את מטבעת צור, וכיתוב יווני: ΤΥΡΟΥ ΙΕΡΑΣ ΚΑΙ ΑΣΥΛΟΥ – צור הקדושה ועיר מקלט.^[11] נוסף על כיתוב זה, הופיעו על המטבעות מונוגרמות יווניות ואותיות פיניקיות שונות.^[14]

ידוע אך מקרה אחד משנת 104/103 לפנה"ס שבו הוטבע מטבע שקל כפול מזהב; על צדו אחד ראש טיכה, ועל צדו השני קרן שפע כפולה עם הכיתוב היווני הרגיל לשקלים.^[14]

השקל הצורי איבד ממעמדו בסביבות 60 לספירה, בעקבות הטבעה מאסיבית של דינר רומאי במזרח התיכון בימי נירון.^[15]^[16] זמן קצר לאחר מכן, עוד בימי נירון, הוקמה בצור מטבעה רומית גדולה לטטרדרכמות רומיות שהוטבעו בה ובערים חשובות אחרות במזרח עד אמצע המאה ה־3 לספירה, ונועדו לספק מטבעות ללגיונות הרומיים באזור.^[16] גם בתקופה זאת, הייתה למטבעות הצוריים תפוצה רחבה בלבנט.^[17]

צור הייתה המקור העיקרי למטבעות כסף בארץ ישראל כמה מאות שנים קודם לשקל הצורי,^[18] והשקל הצורי היה המטבע הבלעדי לתשלום חובות בבית המקדש השני.^[19] המטבע היה כה חשוב בעיני היהודים, אולי בזכות טהרת מתכתו ודיוק משקלו, שקביעתו כסטנדרט לתרומות קודש למחצית השקל העלימה עין מהסמלים הפגניים שעליו כגון מלקרת והנשר.^[20] במשנה מוזכר שכל השקלים המוזכרים בתורה הם שקלים צוריים.^[21] בתקופת המרד הגדול הוחלף השקל הצורי ב"שקל ישראל" – עם פרוץ המרד בשנת 66 לספירה (לא קיימים שקלים צוריים מאוחרים משנת 65) הוטבעו מטבעות יהודיים בירושלים, שמשקלם ותכולת מתכתם שווים לשקל הצורי, ואף הכיתוב "ירושלים הקדושה" עליהם מקביל לכיתוב "צור הקדושה" ביוונית על מטבעות צור.^[22]^[23]

שווי השקל הצורי היה 4 דרכמות (טטרדרכמה).^[24]^[10] ערכם של שקלי צור חוקה גם על־ידי אנשי אשקלון והנבטים במטבעותיהם.^[25]

לקריאה נוספת

יעקב משורר, מטבעות עתיקים, כתר, 1979
אריה קינדלר, מיטבעת צור, המקור העיקרי בימי־קדם של מטבעות־כסף בארץ־ישראל, ארץ־ישראל: מחקרים בידיעת הארץ ועתיקותיה ח', 1967 (המאמר זמין לצפייה במאגר JSTOR לאחר הרשמה)

George Francis Hill, Catalogue of the Greek Coins of Phoenicia, Arnaldo Forni - Editore, 1965, עמ' cxxxv

הערות שוליים

^ ¹ ² משורר, מטבעות עתיקים, עמ' 23
^ קינדלר, מיטבעת צור, עמ' 320.
^ משורר, מטבעות עתיקים, עמ' 23–25
^ קינדלר, מיטבעת צור, עמ' 319
^ משורר, מטבעות עתיקים, עמ' 24
^ יעקב משורר, אוצר מטבעות היהודים, ירושלים, 1977, עמ' 68–73
^ Hill, Catalogue, pp. cxxiv–cxxv
^ קינדלר, מיטבעת צור, עמ' 318
^ משורר, מטבעות עתיקים, עמ' 27
^ ¹ ² Hill, Catalogue, p. cxxxiv
^ ¹ ² משורר, מטבעות עתיקים, עמ' 28
^ אריה ל. בן-אלי, יוסף רינגל ויעקב משורר, אניות וחלקי אניות על מטבעות עתיקים א, קרן המוזיאון הימי הלאומי, 1975, עמ' 66
^ קינדלר, מיטבעת צור, עמ' 321
^ ¹ ² Hill, Catalogue, p. cxxxv
^ משורר, מטבעות עתיקים, עמ' 39
^ ¹ ² קינדלר, מיטבעת צור, עמ' 322
^ קינדלר, מיטבעת צור, עמ' 322–323
^ קינדלר, מיטבעת צור, עמ' 323
^ משורר, מטבעות עתיקים, עמ' 28
^ קינדלר, מיטבעת צור, עמ' 322
^ מסכת בכורות, דף נ', עמוד ב', מסכת קידושין, דף י"א, עמוד א', ראו משורר, מטבעות עתיקים, עמ' 28
^ משורר, מטבעות עתיקים, עמ' 42
^ רחל ברקאי, טביעת מטבעות בירושלים בימי בית שני, בתוך: ישעיהו גפני, רוני רייך, יהושע שוורץ (ע.), ספר ירושלים בימי הבית השני כרך ב', יד יצחק בן צבי, 2020, עמ' 655–674 (במיוחד 670–673)
^ יוסף בן מתתיהו, מלחמת היהודים, 2.21.2 = 2.592 (ראו במקור היווני ובתרגום לעברית)
^ משורר, מטבעות עתיקים, עמ' 29

[:1-1] ¹ ² משורר, מטבעות עתיקים, עמ' 23

[2] קינדלר, מיטבעת צור, עמ' 320.

[3] משורר, מטבעות עתיקים, עמ' 23–25

[:6232-4] קינדלר, מיטבעת צור, עמ' 319

[5] משורר, מטבעות עתיקים, עמ' 24

[6] יעקב משורר, אוצר מטבעות היהודים, ירושלים, 1977, עמ' 68–73

[7] Hill, Catalogue, pp. cxxiv–cxxv

[8] קינדלר, מיטבעת צור, עמ' 318

[9] משורר, מטבעות עתיקים, עמ' 27

[:h-10] ¹ ² Hill, Catalogue, p. cxxxiv

[:0-11] ¹ ² משורר, מטבעות עתיקים, עמ' 28

[אניות_וחלקי_אניות3232-12] אריה ל. בן-אלי, יוסף רינגל ויעקב משורר, אניות וחלקי אניות על מטבעות עתיקים א, קרן המוזיאון הימי הלאומי, 1975, עמ' 66

[13] קינדלר, מיטבעת צור, עמ' 321

[:3-14] ¹ ² Hill, Catalogue, p. cxxxv

[15] משורר, מטבעות עתיקים, עמ' 39

[:2-16] ¹ ² קינדלר, מיטבעת צור, עמ' 322

[17] קינדלר, מיטבעת צור, עמ' 322–323

[18] קינדלר, מיטבעת צור, עמ' 323

[19] משורר, מטבעות עתיקים, עמ' 28

[20] קינדלר, מיטבעת צור, עמ' 322

[21] מסכת בכורות, דף נ', עמוד ב', מסכת קידושין, דף י"א, עמוד א', ראו משורר, מטבעות עתיקים, עמ' 28

[22] משורר, מטבעות עתיקים, עמ' 42

[23] רחל ברקאי, טביעת מטבעות בירושלים בימי בית שני, בתוך: ישעיהו גפני, רוני רייך, יהושע שוורץ (ע.), ספר ירושלים בימי הבית השני כרך ב', יד יצחק בן צבי, 2020, עמ' 655–674 (במיוחד 670–673)

[24] יוסף בן מתתיהו, מלחמת היהודים, 2.21.2 = 2.592 (ראו במקור היווני ובתרגום לעברית)

[25] משורר, מטבעות עתיקים, עמ' 29

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]

[19]

[20]

[21]

[22]

[23]

[24]

[25]