אג'ריה
| |||
 | |||
| כנסיית זווַארֶה ונהר אַצָ'רִיסצקַאלִי | |||
| מדינה |
 גאורגיה | ||
|---|---|---|---|
| מושל | לבן ורשלומידזה | ||
| נפות במחוז | 6 | ||
| בירת המחוז | בתומי | ||
| שפה רשמית |
גאורגית  | ||
| תאריך ייסוד |
1991 | ||
| שטח | 2,900 קמ"ר | ||
| ‑ הנקודה הגבוהה |
קאנלי | ||
| אוכלוסייה | | ||
| ‑ במחוז | 354,900 (2021) | ||
| ‑ צפיפות | 135.32 נפש לקמ"ר (2014) | ||
| קואורדינטות | 41°39′N 42°00′E / 41.65°N 42°E | ||
| אזור זמן | UTC +4 | ||
| http://www.adjara.gov.ge/ | |||
  | |||
אג'ריה או אצ'ארה (בגאורגית: ⓘⒾ) או הרפובליקה האוטונומית של אג'ריה (בגאורגית: აჭარის ავტონომიური რესპუბლიკა, בתעתיק עברי: אצ'אריס אבטוֹנוֹמיוּרי רֶספּוּבליקה) היא רפובליקה אוטונומית בדרום-מערב גאורגיה, ומחוז בגאורגיה. זוהי הרפובליקה האוטונומית היחידה בגאורגיה לאחר הכרזת העצמאות של אבחזיה. הרפובליקה האוטונומית גובלת בטורקיה ובים השחור. משנת 1921, ובתקופת גאורגיה הסובייטית הייתה אג'ריה רפובליקה אוטונומית סובייטית סוציאליסטית שנקראה הרפובליקה האוטונומית הסובייטית הסוציאליסטית של אג'ריה. הרפובליקה האוטונומית הוקמה מסיבה פוליטית בעיקרה, למנוע מגאורגיה שליטה מלאה בנמל בתומי.
גאוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]אג'ריה נמצאת באזור הקווקז וגובלת בתוך גאורגיה מצפון בגוריה, בצפון-מערב בסאמצחה-ג'אוואחתי בטורקיה וגם מדרום בטורקיה, וממערב בים השחור. בשל אקלימה, המאפשר גידולים סובטרופיים, תפסה אג'ריה מקום נכבד במשק של ברית המועצות. מטעי פרי ההדר סיפקו כ-70% מכלל גידולי ההדר בברית המועצות. כמו כן מטעי התה של אג'ריה היו היחידים בכל רחבי ברית המועצות כאשר בשנת 1938 הגיעה תפוקת התה ל-6400 טון. גידולים נוספים: טבק ועצי תות. בעמק נהר צ'ורוחי נמצאת נחושת בכמות רבה.
שלטון מקומי
[עריכת קוד מקור | עריכה]אג'ריה מחולקת לשש נפות והן:
בקטע קצר לחופי הים השחור שורר ברפובליקה אקלים סובטרופי ובשאר הרפובליקה, בהרים, אקלים הררי.
יישובים
[עריכת קוד מקור | עריכה]ממשל
[עריכת קוד מקור | עריכה]מושלי האוטונומיה של אג'ריה:
מושל המחוז:
דמוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – אסלאם באג'ריה
רוב תושבי אג'ריה הם אג'רים הדוברים גאורגית בניב הייחודי להם. תושבי החבל התנצרו במאה ה-4. תחת השלטון העות'מאני הם אולצו במאות ה-17 וה-19 להתאסלם אומנם נישארו מוטיבים נוצריים בהם. כאשר נשלט האזור על ידי הסובייטים ובעת החזרת השלטון לידיים גאורגיות עברו רוב תושבי הרפובליקה בחזרה לנצרות אולם רבים נשארו מוסלמים סונים. מיעוטים אתנים באג'ריה הם: ארמנים, יהודים, רוסים ואבחזים.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – אג'ריה בתקופת מהפכת הוורדים
בימי קדם הייתה אג'ריה חלק מקולכיס ומאיבריה הקווקזית. אוכלסה על ידי היוונים במאה ה-5 לפנה"ס, ובמאה ה-2 לפנה"ס נכבשה על ידי הרומאים. היא הפכה חלק מאגריסי לפני היותה שהתאחדה עם הממלכה הגאורגית המאוחדת במאה ה-9. העות'מאנים כבשו את האזור בשנת 1614. ותושבי אג'ריה המירו את דתם לאסלאם, במהלך אותה תקופה. הם הוכרחו למסור את אג'ריה לאימפריה הרוסית בשנת 1878.
לאחר כיבוש זמני על ידי יחידות טורקים והבריטים ב- 1918–1920, אג'ריה חזרה להיות חלק מהרפובליקה הדמוקרטית של גאורגיה ב-1920. לאחר קונפליקט צבאי קצר במרץ 1921, ממשלת אנקרה העבירה את השטח לגאורגיה בהתאם לסעיף 6 של הסכם קארס, על בסיס של אוטונומיה שתתמוך באוכלוסייה המוסלמית. בהסכם זה קיבלו הטורקים בתמורה את נפות ארדהאן וארטווין. ברית המועצות ייסדה באג'ריה רפובליקה אוטונומית סובייטית סוציאליסטית שנקראה הרפובליקה האוטונומית הסובייטית הסוציאליסטית של אג'ריה. כך אג'ריה הייתה מרכיב של גאורגיה, אבל עם אוטונומיה מקומית ניכרת. האוכלוסייה המוסלמית שלה דוכאה על ידי סטלין.
לאחר התמוטטות ברית המועצות בשנת 1991, אג'ריה הפכה לחלק מהרפובליקה העצמאית החדשה של גאורגיה המחולקת פוליטית. היא נמנעה מלפול לכאוס ולמלחמת אזרחים שייסרה את יתר חלקי המדינה בשנים 1991–1993, שנבע בחלקה הגדול משלטון אוטוריטטי של מנהיגה, אסלן אבשידזה. אף על פי שהוא שמר על סדר באג'ריה בצורה מוצלחת, והפך אותה לאחד המחוזות המשגשגים במדינה, הוא נאשם במעורבות בפשע המאורגן. במיוחד בהברחות שמימנו את ממשלתו, והעשירו אותו באופן אישי. כמו כן הוא נאשם בהפרת זכויות אדם. בזמן נשיאותו של אדוארד שוורדנדזה נראה כי לממשל נוח לעצום עיניים למתרחש באג'ריה.
זה השתנה בעקבות מהפכת הוורדים בשנת 2003, כאשר שוורדנדזה הודח על ידי האופוזיציונר הרפורמיסט מיכאיל סאקשווילי, שהבטיח לנקוט באמצעים חמורים כנגד בדלנות בתוך גאורגיה. בקיץ 2004, התפרץ משבר חמור באג'ריה, כאשר השלטון המרכזי נדרש לכפות את סמכותו על המחוז. הגשר על נהר הצ'לוכי, שנמצא על הדרך הראשית המחברת בין אג'ריה לבין יתר גאורגיה, פוצץ ב-2 במאי 2004 בהוראת המנהיגות של אג'ריה בראשות אסלן אבשידזה, כאשר הוא קורא להחלטה להפציץ את הגשר שנמצא בנפת כובולתי "אמצעי מניעה כנגד פעולות צבאיות אפשריות של ההנהגה המרכזית הגאורגית". זה איים להתפתח לעימות מזוין. מכל מקום, האולטימטום של סאקשווילי והמחאות הרבות כנגד שלטונו האוטוקרטי של אבשידזה, אילץ את המנהיג האג'רי להתפטר במאי 2004, ובעקבות זה גלה מארצו לרוסיה. לאחר סילוק אבשידזה, חוקק חוק חדש המגדיר מחדש את תנאי האוטונומיה של אג'ריה. על כך נמתחה ביקורת שהחוק החדש ביטל את רוב סממני הכוח של האוטונומיה.
רוסיה שימרה את הבסיס הצבאי ה-12 (לשעבר יחידת הרובאים הממוכנת ה-145) בבתומי. הבטחה רוסית שניתנה בוועידה של הארגון לביטחון ולשיתוף פעולה באירופה (OSCE) באיסטנבול לגבי נסיגת הכוחות הרוסיים מ"וזיאני" (ליד טביליסי), וגודאותה, לא מולאה. זה היה מקור למתח רב עם גאורגיה, שמאיימים לחסום את הגישה לבסיסים. בשיחות שהתקיימו במרץ 2005, הציעה ממשלת רוסיה להתחיל להניע נסיגה מאוחר יותר באותה שנה. בסוף יולי הכלים הכבדים שבבסיסים הרוסיים החלו לעזוב את הבסיס בבתומי, וב-17 בנובמבר 2007 הוחזר הבסיס לממשלת גאורגיה.[1]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אטלס בוויקישיתוף: אג'ריה
אתר האינטרנט הרשמי של אג'ריה- אג'ריה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- הנשיא מגיע להסכם עם מנהיג המורדים באדג'אריה, 18 במרץ 2004
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]| נפות אג'ריה | ||
|---|---|---|
| נפות | נפת כובולתי • נפת כדה • נפת חלבצ'אורי • נפת שואחבי • נפת חולו | 
|
| עיר במעמד נפה | בתומי | |
| מחוזות גאורגיה | ||
|---|---|---|
| רפובליקות אוטונומיות | אבחזיה • אג'ריה | 
|
| מחוזות | גוריה • אימרתי • קאחתי • כארתלי תחתית • מצחתה מתיאנתי • רצ'ה-לצ'חומי וסוואנתי תחתית • סמגרלו וסוואנתי עילית • סאמצחה-ג'אוואחתי • כארתלי הפנימית | |
| עיר בעלת מעמד מיוחד | טביליסי רבתי | |
| מחוזות היסטוריים של גאורגיה | ||
|---|---|---|
|
