פרנץ הרמן שולצה-דליטש
![]() | |
לידה |
29 באוגוסט 1808 דליטש (עיר), הרפובליקה הפדרלית של גרמניה ![]() |
---|---|
פטירה |
29 באפריל 1883 (בגיל 74) פוטסדאם, הקיסרות הגרמנית ![]() |
מקום קבורה |
בית הקברות הישן של פוטסדאם ![]() |
מקום לימודים |
אוניברסיטת לייפציג, אוניברסיטת האלה-ויטנברג ![]() |
זרם | ליברליזם |
תחומי עניין | כלכלה, פוליטיקה, משפטים |
עיסוק |
כלכלן, פוליטיקאי, משפטן, בנקאי, סופר ![]() |
מדינה |
ממלכת סקסוניה ![]() |
genossenschaftsmuseum | |
![]() ![]() |
פרנץ הרמן שולצה-דליטש (בגרמנית: Franz Hermann Schulze-Delitzsch; 29 באוגוסט 1808 - 29 באפריל 1883) היה כלכלן גרמני, וממייסדי מפלגת הקדמה הגרמנית ב-1861. הוא נודע כמי שיצר את קואופרטיב האשראי הראשון בעולם.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]שולצה-דליטש נולד בדליטש (Delitzsch) שבממלכת סקסוניה. הוא למד משפטים באוניברסיטת לייפציג ובאוניברסיטת האלה, ובגיל שלושים קיבל תפקיד בבית המשפט של ברלין. שלוש שנים לאחר מכן קיבל מינוי להיות שופט בדליטש. ב-1848 נכנס שולצה-דליטש לפרלמנט הפרוסי הלאומי, והצטרף לחוג המרכז-שמאל. באותו זמן, שם משפחתו הורחב משולצה ל'שולצה-דליטש', על מנת להבדיל בינו ובין אחרים בפרלמנט שנשאו את השם שולצה. הוא כיהן כנשיא ועדת החקירה שנתבקשה לבדוק את מצב הפועלים ובעלי המלאכה, והמפגש שלו איתם הותיר עליו רושם עמוק; שולצה-דליטש הבין את נחיצות הפעולה הקואופרטיבית על מנת להיטיב עם הסוחרים הקטנים והבינוניים, ולאפשר להם להתחרות כנגד הקפיטליסטים הגדולים.
![](http://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/e/e3/2008_08_03_Hermann_Schulze-Delitzsch.jpg/220px-2008_08_03_Hermann_Schulze-Delitzsch.jpg)
הוא היה חבר בלנדטאג של פרוסיה במהלך מאורעות 1848–1849, ופרש כעבור זמן קצר מכהונתו, ושב לעירו. כאן הקדיש עצמו לארגון הפעולה הקואופרטיבית בגרמניה, ולייסוד בנק עממי. ב-1850 ייסד בנק שכזה, ותוך 8 שנים בלבד קמו 25 בנקים נוספים. באותם בנקים יצרו הלקוחות פיקדונות קטנים עבור עצמם, וקיבלו אשראי ודיווידנדים בהתאמה. חברי הדירקטוריון של הבנק הורכב מן הלקוחות עצמם.
![](http://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/5/55/Berlin_-_Denkmal_Hermann_Schulze-Delitzsch_1.jpg/220px-Berlin_-_Denkmal_Hermann_Schulze-Delitzsch_1.jpg)
ב-1859 יותר מ-200 בנקים כבר נוהלו באופן מרוכז תחת ידיו של שולצה-דליטש. הוא קידם את הוועידה הקואופרטיבית הראשונה בויימאר, וייסד את הלשכה המרכזית לחברות הקואופרטיביות. ב-1861 נכנס בשנית לבית הנבחרים הפרוסי, והפך לחבר של קבע במפלגת הקדמה הגרמנית. ב-1863 הוא השקיע סכום כסף גדול בשמירה על מוסדות ומשרדי הקואופרציה שהקים, חרף אמונתו העיקשת בכך שיעמדו בכוחות עצמם ללא עזרה חיצונית. בשנים הבאות השקיע שולצה-דליטש ביצירתם של מרכזים קואופרטיביים מקומיים, וב-1865 הביא להקמתו של קואופרטיב האשראי הגרמני הגדול (Deutsche Genossenschafts-Bank).
כחבר הפרלמנט הפרוסי עלה בידי שולצה-דליטש לקדם חקיקה שתהווה מסד משפטי וחוקתי לפעולתם הכלכלית של הארגונים הקואופרטיבים. לאחר איחודה של גרמניה ב-1871 נכנסו החוקים הללו לספר החוקים של המדינה החדשה, ועזרו לבסס את הקואופרציות הפיננסיות שהוקמו זה מכבר.
![](http://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/d/d2/DBPSL_1958_438_Hermann_Schulze-Delitzsch.jpg/182px-DBPSL_1958_438_Hermann_Schulze-Delitzsch.jpg)
שולצה-דליטש מת בשיבה טובה באפריל 1883, ברצותו להשאיר אחריו מוניטין של מי שהיה מיטיבם הגדול של הסוחרים הקטנים ובעלי המלאכה - יותר מאשר מייסד הבנק הקואופרטיבי. במותו היו בגרמניה לבדה למעלה מ-3500 סניפי בנק קואופרטיביים עם פיקדונות בשווי של למעלה מ-100 מיליון דולר. המערכת הבנקאית המסועפת הגיעה לאוסטריה, איטליה, בלגיה ורוסיה, והייתה כה דומיננטית עד שאפילו לב טולסטוי הזכיר אותה ברומן שלו אנה קארנינה.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]אתר האינטרנט הרשמי של פרנץ הרמן שולצה-דליטש (בגרמנית)