הארי סאקר
 | |
| הארי סאקר | |
| לידה |
3 בספטמבר 1881 לונדון, הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד  |
|---|---|
| פטירה |
10 במאי 1971 (בגיל 89) |
| מדינה |
הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד, ישראל, הממלכה המאוחדת |
| השכלה |
ניו קולג' |
| בן או בת זוג |
מרים מרקס (27 בדצמבר 1915–?) |
  | |
הארי סאקר (אנגלית: Harry Sacher; נולד ב-3 בספטמבר 1881– 10 במאי 1971) היה עורך דין ומנהיג ציוני בריטי.
קורות חיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]שנים ראשונות
[עריכת קוד מקור | עריכה]סאקר היה יליד לונדון, עבד כעיתונאי וכתב מסות עבור הגרדיאן החל מ-1905. במקביל למד משפטים עד שסיים את הכשרתו כפרקליט-טוען (barrister, עורך דין המופיע בבית משפט). סאקר נשא לאשה את מרים, בתו של מיכאל מרקס, מייסד בית המסחר מרקס אנד ספנסר ואחותו של הלורד סיימון מרקס, שהפך אותו למנהל בית המסחר. כך הפך סאקר גם לגיסו של הלורד ישראל זיו, שנשא לאשה את רבקה, אחות אחרת של מרקס. כל האישים היו תומכים נלהבים ברעיון הציוני וזכו לכינוי "חבורת ציוני מנצ'סטר"[1].
פעילות ציונית
[עריכת קוד מקור | עריכה]החל מפברואר 1917 היה חבר בוועדה המדינית הציונית בלונדון יחד עם האישים וולטר רוטשילד, ג'יימס דה רוטשילד, הרברט סמואל, ישראל זיו, הרברט בנטוויץ', חיים ויצמן ונחום סוקולוב. נציגי הוועדה, וסאקר בהם, נשאו ונתנו עם נציגי הממשלה הבריטית לקראת כיבוש המזרח התיכון במלחמת העולם הראשונה על ידי בריטניה על מנת להגדיר מקום לבית לאומי לעם היהודי, תוצאת המגעים הייתה הצהרת בלפור. טיוטת ההצהרה נוסחה על ידי סוקולוב וסאקר.[2]
פעילותו בישראל
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-1918 הגיע סאקר לארץ ישראל יחד עם ועד הצירים בראשותו של ויצמן, אך לא נשא בתפקיד רשמי. בשנת 1920 שימש כ"מזכיר הממשלה" של הוועד הלאומי במשך מספר חודשים. בנובמבר 1921 הגן יחד עם מרדכי עליאש על שלושת הנאשמים היהודים שהואשמו בזריקת פצצות על הערבים שתקפו יהודים במהלך מאורעות ב' בנובמבר תרפ"ב[3]. בשנת 1923 פתח בירושלים משרד עורכי דין יחד עם שלום הורוביץ ונפתלי ליפשיץ (לימים פוצל למשרד ש. הורוביץ ושות' בירושלים וסלומון, ליפשיץ ושות' בחיפה). המשרד ייצג, בין השאר, את פנחס רוטנברג וחברת החשמל לישראל, את האוניברסיטה העברית ואת הסוכנות היהודית. בשל היכרותו עם מערכת המשפט הבריטית וההנחה ששופטים בריטיים יטו אוזן לפרקליט בריטי, הבקיא בשפה ובניואנסים, ניהל את רוב הערעורים של נושאי היישוב בבית המשפט העליון[4]. בשנת 1927, במסגרת הקונגרס הציוני ה-15 נבחר סאקר לחבר ההנהלה הציונית המצומצמת של הסוכנות היהודית בירושלים יחד עם פרדריק קיש והנרייטה סאלד[5].
בשנות החמישים עסק בכתיבה והוציא מספר ספרים באנגלית, בנוגע לציונות וליחסי ישראל-ערב.
בשנת 1960 תרם סכום של 20,000 ליש"ט להקמתו של פארק עירוני בירושלים - גן סאקר[6], בעת שביקר בישראל[7]. שלב א' של הפארק הושלם ב-1962[8][9].
סאקר נפטר בשנת 1971[10]. על שמו גם המכון למחקרי חקיקה ומחקר השוואתי ע"ש הארי סאקר בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית בירושלים שנוסד ב-1959.
ספרים פרי עטו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Zionism and the Jewish future, The Macmillan Company (New York), 1916 and Hyperion Press, 1976
- Jewish emancipation, English Zionist federation, 1917 עותק מקוון
- Israel: The Establishment of a State, George Weidenfeld and Nicolson, 1953
- Israel, the Arabs and the Foreign Office, Zionist Federation of Great Britain and Ireland, 1956 ISBN 0883553627
- Zionist portraits and other essays, Blond, 1959
- מסות ציוניות, עם עובד, 1961
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- זכרונות מהרי סאקר, כולל תמונת דיוקנו
- מי הוא הארי סאקער?, הצפירה, 27 באוקטובר 1927
- הארי סאקר, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ ראו למשל בכתבת ה-BBC Manchester and the birth of Israel (באנגלית)
- ^ Zionists And Anti-Zionists During World War I, Harry Sacher באתר פלסטיני
- ^ משפט הנאשמים במארעות ב' נובמבר, דואר היום, 23 בנובמבר 1921
- ^ צילה לביא, ההיסטוריה של מערכת השיפוט בא"י המנדטורית
- ^ הקונגרס הציוני ה-15, באתר תנועת העבודה הישראלית
- ^ החודש יוחל בהכנות לפארק בירושלים, דבר, 27 ביוני 1960
- ^ אנשים ומוסדות, דבר, 13 באפריל 1960
- ^ הושלם שלב אי של הפארק ע"ש סאקר, דבר, 11 בנובמבר 1962
- ^ עמק המצלבה-פארק לאומי, הצופה, 7 בפברואר 1963
- ^ England & Wales, Civil Registration Death Index, 1916-2007