לדלג לתוכן

פלסטין 194

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

הקמפיין הדיפלומטי הפלסטיני להכרה במדינה פלסטינית באו"ם (אשר זכה גם לכינויים "פלסטין: חברה מס' 194"[1] ו"פלסטין 194"[2]) הוא קמפיין דיפלומטי שמובילה הרשות הפלסטינית במטרה להביא להכרה ברשות הפלסטינית כמדינה (החברה ה-194 באו"ם) במהלך העצרת הכללית ה-66 של האו"ם בספטמבר 2011. הרשות הפלסטינית מבקשת בכך לקבל הכרה חוקית להקמת מדינה פלסטינית, המבוססת על הגבולות שלפני מלחמת ששת הימים, כלומר מדינה שתתקיים ברצועת עזה ובגדה המערבית, שמזרח ירושלים היא בירתה, ללא הסכמה של ישראל, השולטת בחלק ניכר משטחים אלה.

לטענת ההנהגה הפלסטינית, הניסיון להכרה במדינה פלסטינית בקמפיין זה, בא בעקבות המבוי הסתום במשא ומתן עם ישראל, ובעקבות סירובה של ישראל לדרישות הפלסטיניות להמשיך ולהקפיא את כלל הבנייה בהתנחלויות ביהודה ושומרון כתנאי לחידוש המשא ומתן. ההתייחסות הראשונה לקמפיין באמצעי התקשורת הייתה בסוף 2009, והוא זכה לסיקור רב, לקראת הדיון בעצרת הכללית בספטמבר 2011. ב-23 בספטמבר 2011, במהלך הפתיחה של העצרת הכללית ה-66 של האו"ם, הגיש יושב ראש הרשות הפלסטינית מחמוד עבאס את הבקשה להכרה במדינה פלסטינית, למזכ"ל האו"ם באן קי מון. מועצת הביטחון של האו"ם טרם קיימה הצבעה בנוגע לבקשה.

הקמפיין הדיפלומטי זכה לעידוד ולגיבוי מצד הליגה הערבית,[3] ואושר ב-26 ביוני על ידי אש"ף.[4] הקמפיין גונה על ידי ממשלת ישראל, שראתה בו צעד חד-צדדי. מספר מדינות אחרות, בהן גרמניה וקנדה, גינו אף הן את הקמפיין, וקראו לפלסטינים לחזור לאלתר למשא ומתן עם ישראל. מדינות אחרות, בהן נורווגיה ורוסיה, אימצו את התוכנית, והמזכיר הכללי של האו"ם הצהיר ש"חברי האו"ם זכאים להצביע בעד או נגד הכרה במדינה פלסטינית באו"ם".

הקמפיין הדיפלומטי והגשת הבקשה לאו"ם

[עריכת קוד מקור | עריכה]

המאמצים הדיפלומטיים הפלסטיניים להשגת תמיכה להכרה במדינה פלסטינית באו"ם, תפסו תאוצה בתחילת שנת 2011, לאחר שמספר רב של מדינות בדרום אמריקה הביעו תמיכה מפורשת בכך. במקביל, החלו הפלסטינים לקיים משלחות דיפלומטיות, שערכו ביקורים במדינות רבות. בראשות המשלחות הדיפלומטיות עמדו בין היתר מחמוד עבאס, יאסר עבד רבו, ריאד אל מאליכי, סאיב עריקאת, נביל שעת' וריאד מנצור. השגרירים הפלסטינים, בסיוע שגרירי מדינות ערביות אחרות, החלו לגייס תמיכה בקרב ממשלות שונות. לקראת ספטמבר הצהירו רוסיה, ספרד והרפובליקה העממית של סין בפומבי, כי הן תומכות בהכרה במדינה פלסטינית באו"ם.

ב-16 בספטמבר הכריז עבאס כי בכוונתו להגיש בקשה לחברות מלאה באו"ם. ב-23 בספטמבר הגיש את הבקשה למזכ"ל האו"ם באן קי מון, מיד לפני שנשא את נאומו בפני העצרת הכללית של האו"ם. הבסיס הטריטוריאלי למדינה הפלסטינית, כפי שפירט עבאס בבקשה שהוגשה למזכ"ל האו"ם, הוא הגבולות שקדמו ל-4 ביוני 1967, כאשר "אל קודס אל שריף" (מזרח ירושלים) תהיה בירת המדינה.[5]

הבקשה הופנתה למועצת הביטחון של האו"ם ב-28 בספטמבר.[6]

השפעה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
תוצאות ההצבעה של המדינות החברות באונסק"ו:
  בעד   נגד   נמנעים   נעדרים   אינם חברים בארגון

במהלך הפגישה ה-187 של מועצת ארגון אונסק"ו של האו"ם, שהתקיימה בספטמבר 2011, הוצגה בקשה מטעם 24 מדינות, המבקשות להעניק למדינת פלסטין חברות בארגון. לאחר התייעצויות בין נציגי 58 החברים במועצת המנהלים של הארגון, הועלתה ההצעה להצבעה ב-5 באוקטובר. ב-5 באוקטובר 2011 החליט ארגון אונסק"ו ברוב קולות לצרף אליו את פלסטין כחברה מלאה, החברה ה-195 באונסק"ו. מתוך 185 חברי הארגון בעלי זכות ההצבעה, היו 107 בעד, 14 נגד, 52 נמנעים ו-12 נעדרו.[7] קבלתה של הרשות הפלסטינית לאונסק"ו הפכה אותה לחברה השלישית בארגון שאיננה מוכרת כמדינה חברה באו"ם. בתגובה הודיעה ארצות הברית על הפסקת העברת כספים לארגון[8], ולאחר מכן הכריזה קנדה אף היא על הפסקת העברת כספים לאונסק"ו[9].

ב-31 באוקטובר 2011, בעקבות קבלת הרשות הפלסטינית לאונסק"ו, הודיע שר הבריאות הפלסטיני פתחי אבו מוגלי, כי הרשות הפלסטינית תנסה כעת להתקבל כחברה בארגון הבריאות העולמי.[10]

התייחסות לקמפיין הדיפלומטי

[עריכת קוד מקור | עריכה]

התייחסות פלסטינית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברצועת עזה הוחרמו כל גילויי תמיכה או גינוי בנוגע לאפשרות קבלתה לאו"ם של מדינה פלסטינית, על מנת להימנע מכל פעולה שתעמיק את המחלוקות בין הפלגים הפלסטינים.[11][12] סקר שנערך על ידי מרכז מחקר פלסטיני מצא כי 86 אחוז מתושבי עזה תומכים בקבלתה לאו"ם של מדינה פלסטינית – יותר מאשר בגדה המערבית.[13]

בתחילת ספטמבר הביע ארגון החזית העממית לשחרור פלסטין תמיכה בקבלתה לאו"ם של מדינה פלסטינית. דובר מטעם הארגון ציין: "אנו תומכים בתוכנית של ההנהגה הפלסטינית לפנות לאו"ם, משום שזו הזכות הטבעית של הפלסטינים כחלק ממאבק פוליטי נגד הכיבוש הישראלי". יו"ר מפלגת היוזמה הלאומית הפלסטינית מוסטפא ברגותי תמך בקמפיין וציין כי הוא "האופציה האחרונה עבור שתי המדינות". כמו כן, טען ברגותי כי "הגיע הזמן לאלטרנטיבה. אין יותר מקום לקיום שיחות", והוסיף כי הקמפיין הדיפלומטי הוא "קול צעקה אשר מופנה כלפי הקהילה הבינלאומית בבקשה למציאת פתרון של שתי מדינות".[11] ארגון החזית הדמוקרטית לשחרור פלסטין הביע אף הוא תמיכה בקמפיין הדיפלומטי, עוד ביולי 2011, וארגן עצרת תמיכה בקמפיין במטה האו"ם בעזה. דובר מטעם הארגון עודד את הציבור לתמוך בקמפיין, וציין כי יש להפעיל לחץ בינלאומי על ישראל.

על אף הסכם הפיוס בין חמאס לפת"ח, שהושג באפריל 2011, הביע ארגון חמאס ביקורת רבה כלפי הקמפיין הדיפלומטי הפלסטיני. גורמים רשמיים בארגון חמאס ציינו כי הקמפיין הוא מהלך סמלי בלבד, שלא יביא לכל תוצאות. דובר הארגון סאמי אבו זוהרי ציין כי "גם אם המהלך הזה יתבצע, הוא לא יחייב את כוחות הכיבוש לסגת מאדמות פלסטין".[14] הוא אף האשים את פת"ח שכך פעל באופן חד-צדדי, וציין שחששות הארגון חמאס לא נלקחו בחשבון. ימים מספר לפני הגשת הבקשה למועצת הביטחון של האו"ם, דחה ראש הממשלה בפועל ברצועת עזה אסמאעיל הנייה באופן פומבי את הבקשה, אך הדגיש כי חמאס לא יעמוד בדרכה של הקמת מדינה פלסטינית. כמו כן, אמר הנייה כי "לאף מנהיג פלסטיני אין זכות לפגוע בזכויות הלאומיות הפלסטיניות, וכן לכל גורם רשמי פלסטיני אין זכות לבצע ויתורים היסטוריים על אדמות פלסטיניות או על זכויותיהם של הפלסטינים, ובראשן זכות השיבה".[15]

על אף שמספר בכירים בארגון חמאס ציינו כי יתמכו בהסכם שלום על בסיס קווי 1967, המשיכו הנייה ובכירים רבים אחרים להתנגד להסכם מסוג זה.

התייחסות בישראל

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ממשלת ישראל התנגדה לחלוטין למהלך הפלסטיני באו"ם וטענה כי רק באמצעות משא ומתן בין ישראל לפלסטינים ללא תנאים מוקדמים תוכל לקום מדינה פלסטינית. בעקבות המהלך הפלסטיני, דיפלומטים ישראלים ברחבי העולם החלו אף לנסות ולהפעיל לחץ על מדינות רבות על מנת שיתנגדו או שימנעו מלהצביע בעד הכרה והצטרפות של מדינה פלסטינית לאו"ם.[16][17] עם זאת, בשל ה"רוב אוטומטי" לו זוכים הפלסטינים בעצרת הכללית של האו"ם,[18] ממשלת נתניהו הצהירה מראש כי היא אינה מצפה שתצליח למנוע מהחלטה זו לעבור במקרה בו תתקיים על כך הצבעה בעצרת הכללית של האו"ם.[19][17] באוגוסט 2011 ציין שגריר ישראל באו"ם רון פרושאור כי לישראל לא יהיה כל סיכוי לשנות את התוצאה של החלטה מסוג זה באספה הכללית של האו"ם ואמר כי "המקסימום שאנחנו יכולים לקוות הוא שנשיג קבוצה של מדינות אשר ימנעו בלהצביע או שיעדרו במהלך ההצבעה".[20]

במקום זאת, ממשלת ישראל התמקדה בהשגת "רוב מוסרי" של המעצמות הדמוקרטיות הגדולות, בניסיון להפחית את משקל ההצבעה.[21][22] משקל רב הושם על עמדת האיחוד האירופי,[23][24] אשר טרם הודיעה על עמדתה הרשמית בנושא.

שר החוץ אביגדור ליברמן הזהיר כי אם הפלסטינים יפנו באופן חד צדדי לאו"ם, הם יפרו את הסכמי אוסלו ובעקבות כך ישראל כבר לא תראה עצמה כמחויבת להסכמי אוסלו.[24] כמו כן, ליברמן המליץ גם להפסיק את הקשרים של ישראל עם הרשות הפלסטינית.[25]

התייחסות בארצות הברית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בארצות הברית, הקונגרס העביר הצעת חוק המגנה את היוזמה הפלסטינית וקראה לממשל אובמה הממשל להטיל וטו על כל החלטה חד צדדית להכרה במדינה פלסטינית שתתקבל מחוץ להסדר מוסכם על ידי שני הצדדים.[26] הצעת חוק דומה עברה בסנאט אשר גם איים להפסיק את הסיוע הכספי לגדה המערבית.[27][28] בסוף אוגוסט הועלתה הצעת חוק נוספת בקונגרס אשר הציעה לחסום מימון ממשלתי אמריקני לכל מדינה החברה באו"ם אשר תומכת בהכרה חד צדדית במדינה פלסטינית.[29] גורמים רשמיים בארצות הברית בהם שגרירת ארצות הברית באו"ם סוזן רייס והקונסול הכללי בירושלים דניאל רובינשטיין, הביעו עמדות דומות.[30][31]

התייחסות בינלאומית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

נכון לספטמבר 2011, 127 מהמדינות החברות באו"ם הכירו במדינת פלסטין. על מנת שהמדינה הפלסטינית תהפוך לחברה בעצרת הכללית, בקשתה חייבת לזכות באישור בהצבעת מועצת הביטחון של האו"ם ולאחר מכן בתמיכת שני שלישים (129) מן המדינות החברות באו"ם. מהלך זה יצליח רק במידה ואף אחת מחמש החברות הקבועות של מועצת הביטחון לא ישתמשו בזכות הווטו שלהן. בשל כוונתה המוצהרת של ארצות הברית להשתמש בזכות הווטו שלה, ההנהגה הפלסטינית העלתה את האפשרות כי תנסה בשלב זה להשיג מעמד של מדינה שאינה חברה (non member state) בעצרת הכללית של האו"ם - מהלך שמועצת הביטחון אינה מעורבת בו.

  • ארגנטינה - בנאום שלה בפני האספה הכללית ב-21 בספטמבר 2011, הנשיאה המכהנת של ארגנטינה כריסטינה פרננדס הצהירה על תמיכתה בהכרה במדינה פלסטינית וציינה כי הכרה בינלאומית במדינה פלסטינית תתרום לעולם בטוח יותר והוגן יותר.[32]
  • ברזיל - ברזיל הדגישה בתוקף את תמיכתה בהכרה במדינה פלסטינית בגבולות 1967 עם ירושלים כבירתה.[33] במהלך נאומה בפני האספה הכללית, חזרה נשיאת ברזיל דילמה רוסף והדגישה את התמיכה המפורשת במדינה פלסטינית באומרה: "אנו מאמינים כי הגיעה העת שפלסטין תיוצג כחברה בפורום זה".[34]
  • סין - בנאומו בפני העצרת הכללית ציין שר החוץ הסיני יאנג ג'יציי כי "סין תומכת באופן עקבי בהקמת מדינה פלסטינית עצמאית ותומכת בחברותה של פלסטין באו"ם".[35]
  • צרפת - הנשיא הצרפתי ניקולא סרקוזי טען כי למרות שמוקדם מדי כעת להכיר במדינה פלסטינית, הענקת מעמד של "חבר משקיף" לפלסטין יהיה לפחות "צעד חשוב קדימה".[36]
  • גרמניה - באפריל 2011 אנגלה מרקל כינתה את הקמפיין הדיפלומטי הפלסטיני בתור "צעד חד צדדי", וקבעה באופן חד משמעי כי גרמניה לא תכיר במדינה פלסטינית ללא הסכמה מוקדמת לכך מצד ישראל.[37]
  • יוון - שר החוץ היווני סטברוס לאמברינידיס ציין בעצרת הכללית כי "יוון תומכת באופן חד משמעי בזכותה של פלסטין למדינה. כעת זו האחריות שלנו, האחריות של כל המדינות החברות באו"ם, לכבד את ההחלטה הפלסטינית לבקשת חברות באו"ם, וחשוב יותר מכך, להפוך צעד זה להזדמנות להניע מחדש את המשא ומתן הישיר".[38]
  • איסלנד - בעקבות סיור שערך ברצועת עזה במהלך יולי 2011 הודיע שר החוץ האיסלנדי אוסור סקארפינסון כי ארצו תתמוך בהחלטה.[39]
  • הודו - בנאומו בפני העצרת הכללית הביע ראש ממשלת הודו מאנמוהאן סינג את תמיכת ארצו בהכרה בהצטרפותה של מדינה פלסטינית לאו"ם והוסיף כי "אנו מקבלים בברכה את פלסטין כחברה שווה של האומות המאוחדות".[40]
  • איראן - האייתוללה עלי ח'אמנאי גינה את הבקשה באומרו "כל תוכנית, המבקשת לחלק את פלסטין תידחה באופן מוחלט." הוא הוסיף, "למותר לציין כי העם הפלסטיני, כפי שעשה ברצועת עזה, יקים מדינה על אדמות פלסטיניות משוחררות. אף על פי כן, המטרה הסופית היא לשחרר את כל פלסטין מהים התיכון לים המלח".[41] שר החוץ האיראני עלי אכבר צאלחי ציין כי "לא ניתן לחלק את פלסטין, ולא ניתן יהיה לחלק אותה לשניים כפי שחלק טוענים. עמדתה הרשמית של אירן היא שפלסטין שייכת לעם הפלסטיני. פלסטין הייתה שייכת לפלסטינים מלכתחילה, ואנו לא נאשר את חלוקתה של פלסטין."[42] הנשיא האירני מחמוד אחמדינז'אד ציין כי הכרה במדינה פלסטינית על ידי האו"ם תהיה רק "צעד מקדים לקראת השחרור המלא". כמו כן, הוא ציין כי גורלה של פלסטין יקבע רק במשאל בקרב כלל הילידים הפלסטינים.[41]
  • אירלנד - נאומו בעצרת הכללית הצהיר שר החוץ האירי אימון גילמור כי "ההחלטה של הנשיא עבאס להפוך את פלסטין למדינה חברה באו"ם היא החלטה לגיטימית ומובנת. לפלסטין יש זכות זהה לחברות באו"ם כמו אירלנד או כל מדינה אחרת החברה בארגון הזה".[43]

ראו גם

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ Palestine State 194
  2. ^ הפלסטינים: המחאה תתחיל ב-20 בספטמבר, באתר הארץ, 1 באוגוסט 2011
  3. ^ Arabs to seek full Palestinian upgrade at U.N.: draft | Reuters
  4. ^ [1]
  5. ^ Palestinian Authority applies for full UN membership | United Nations Radio
  6. ^ Security Council refers Palestinian application to UN membership committee
  7. ^ RealClearWorld - Reuters - World - Oct 31, 2011 - UNESCO gives Palestinians full membership
  8. ^ יצחק בן-חורין ואליאור לוי, ארה"ב: מפסיקים מיד את הסיוע הכספי לאונסק"ו, באתר ynet, 31 באוקטובר 2011
  9. ^ קנדה: נפסיק להעביר סיוע כספי לאונסק"ו בגלל קבלת הפלסטינים, באתר ynet, 1 בנובמבר 2011]
  10. ^ Palestine News & Info Agency - WAFA - Palestine to Apply for Full Membership in WHO, Says Minister of Health
  11. ^ 1 2 Maan News Agency: Palestinian factions divided over UN bid
  12. ^ Hamas, Fatah agree no Gaza demos over UN bid - FRANCE 24
  13. ^ Palestinians in Gaza Defy Hamas to Support Abbas Drive for UN Recognition - Bloomberg
  14. ^ http://www.ynetnews.com/articles/0,7340,L-4123068,00.html
  15. ^ Hamas rejects U.N. bid, saying it compromises ‘historical Palestine’
  16. ^ Palestinians set up diplomatic 'war room' ahead of September vote on statehood - Haaretz Daily Newspaper | Israel News
  17. ^ 1 2 Israeli minister says Palestinians losing UN bid | Al-Masry Al-Youm: Today's News from Egypt
  18. ^ Gruen, G.E. (1982). The Palestinians in perspective: implications for Mideast peace and U.S. policy. Institute of Human Relations Press, American Jewish Committee. p. 16. ISBN 9780874950427.
  19. ^ http://www.ynetnews.com/articles/0,7340,L-4074239,00.html
  20. ^ UN envoy Prosor: Israel has no chance of stopping recognition of Palestinian state - Haaretz Daily Newspaper | Israel News
  21. ^ EU split over UN recognition of Palestinia... JPost - Middle East
  22. ^ http://www.ynetnews.com/articles/0,7340,L-4110374,00.html
  23. ^ Europe May Have Key Role in Palestinians’ UN Maneuver | CNSnews.com
  24. ^ 1 2 Pressure mounts on Palestinians to abandon U.N. statehood gambit | JTA - Jewish & Israel News
  25. ^ Israel looks to influence text of... JPost - Diplomacy & Politics
  26. ^ Bill Summary & Status - 111th Congress (2009 - 2010) - H.RES.1765 - THOMAS (Library of Congress)
  27. ^ Bill Summary & Status - 112th Congress (2011 - 2012) - S.RES.185 - THOMAS (Library of Congress)
  28. ^ U.S. Senate passes resolution threatening to suspend aid to Palestinians - Haaretz Daily Newspaper | Israel News
  29. ^ U.S. bill aims to cut funds to pro-Palestinian UN groups - Haaretz Daily Newspaper | Israel News
  30. ^ אתר למנויים בלבד Jon Swaine,Adrian Blomfield, ‏US 'could withdraw funding from UN if Palestine state is recognised', The Telegraph, 24 June 2011
  31. ^ U.S.: We will stop aid to Palestinians if UN bid proceeds - Haaretz Daily Newspaper | Israel News
  32. ^ Argentina supports UN recognition to Palestinian State | AVN
  33. ^ Cairo Review
  34. ^ United Nations: Brazil’s Rousseff Becomes First Woman To Open UNGA Debate
  35. ^ UN General Assembly General Debate of the 66th Session - China
  36. ^ 21 September 2011 - General Assembly - Opening of the 66th session - Speech by Mr Nicolas Sarkozy, President of the French Republic - FRANCE ONU
  37. ^ Palestinian independence plans unlikely to succeed | World | Deutsche Welle | 26.07.2011
  38. ^ Greek FM: Greece backs Palestinian statehood bid - World - GMA News Online - Latest Philippine News
  39. ^ Iceland To Back Palestinian Statehood At UN
  40. ^ UN General Assembly General Debate of the 66th Session - India
  41. ^ 1 2 Iran ‘totally rejects’ Palestine U.N. statehood bid
  42. ^ Palestine is indivisible: Iranian FM - Tehran Times
  43. ^ UN General Assembly General Debate of the 66th Session - Ireland
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=פלסטין_194&oldid=39911899"