הפרפקטורה הפרטוריאנית של איטליה
 |
ערך ללא מקורות
| |
| ערך ללא מקורות | |
 | |
| הפרפקטורים הפרטוריאנים של האימפריה הרומית בשנת 395 | |
| ממשל | |
|---|---|
| שפה נפוצה |
לטינית  |
| עיר בירה | רוונה |
| גאוגרפיה | |
| יבשת | אירופה |
| היסטוריה | |
| ישות קודמת | איטליה הרומית |
| ישות יורשת |
ממלכת איטליה האקסרכיה של רוונה ממלכת הלומברדים |
  | |
הפרפקטורה הפרטוריאנית של איטליה (בלטינית: Praefectura praetorio Italiae, בצורתו המלאה (עד 356) praefectura praetorio Italiae, Illyrici et Africae) הייתה אחת מארבעת הפרפקטורות הפרטוריאניות שאליהם חולקה האימפריה הרומית המאוחרת. היא כללה את חצי האי האיטלקי, מערב הבלקן, מחוזות הדנובה וחלקים מצפון אפריקה. מושב הפרפקטורה עברה מרומא למדיולאנום ולבסוף לרוונה.
מבנה והיסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הפרפקטורה הוקמה בחלוקת האימפריה לאחר מותו של קונסטנטינוס הגדול בשנת 337, והורכב מדיוקסיות. בתחילה היו אלו דיוקסיית אפריקה, דיוקסיית איטליה, דיוקסיית פאנוניה, דיוקסיית דאקיה ודיוקסיית מקדוניה (השתיים האחרונות התאחדו עד 327 לערך בדיוקסיית מואסיה). בסופו של דבר פוצלה דיוקסיית איטליה לשניים, דיוקסיית איטליה הפרברית (Italia suburbicaria: "איטליה מתחת לעיר", המכונה גם "דיוקסיית העיר רומא") ודיוקסיית איטליה האנונרית (Italia annonaria: "איטליה שירות האספקה").
בשנת 347 הוקמה הפרפקטורה הפרטוריאנית של איליריקום, הכולל את הדיוקסיות של פאנוניה, דאקיה ומקדוניה. Vulcacius Rufinus היה הפרפקט בשנים 347–352. הפרפקטורה החדשה בוטל בשנת 361 על ידי יוליאנוס והוקם מחדש בשנת 375 על ידי גרטיאנוס. שטחה היה שנוי במחלוקת בין שני חצאי האימפריה, עד לחלוקה הסופית בשנת 395, אז פוצלה דיוקסיית פאנוניה מאיליריקום והתחברה לאימפריה המערבית ולמחוז איטליה בתור דיוקסיית איליריקום.
למרות סופה של האימפריה המערבית בשנת 476, המדינות היורשות הגרמניות תחת אודואקר ותיאודריך הגדול המשיכו להשתמש במנגנון המנהלי הרומי, כמו גם להיות נתינים נומינליים של הקיסר המזרחי בקונסטנטינופול. הפרפקטורה שרדה, ונפלה שוב לידיים רומיות לאחר המלחמה הגותית של יוסטיניאנוס. עם זאת, עם הפלישה הלומברדית ב-568, השלטון הרומי הצטמצם לשטחים מפוצלים ומבודדים, וההפרפקטורה הוחלפה עם האקסרכיה של רוונה, שהוקם על ידי הקיסר מאוריקיוס.
עם זאת, קיים תיעוד של הפרפקטורים עד למאה ה-7. התיעוד האחרון הוא משנת 639, וזוג חותמות הנושאות את התואר אפרכוס ("פרפקט" ביוונית) שרדו מסוף המאה ה-7, אם כי הוצע כי הם טעות הדפסה במקום exarchos ("אקסרך").
