האמפרי דייווי
 | |
| לידה |
17 בדצמבר 1778 פנזאנס (אנ'), ממלכת בריטניה |
|---|---|
| פטירה |
29 במאי 1829 (בגיל 50) ז'נבה, הקונפדרציה השווייצרית (אנ') |
| ענף מדעי |
כימיה, פיזיקה, גאולוגיה  |
| מקום קבורה |
בית הקברות דה רואה |
| מקום לימודים |
Truro Cathedral School |
| מוסדות |
החברה המלכותית |
| פרסים והוקרה |
|
| בן או בת זוג |
ג'יין דייווי (11 באפריל 1812–?) |
| הערות | נשיא החברה המלכותית בשנים 1820-1827. מאז שנת 1877 מעניקה החברה המלכותית מדי שנה מדליה על שמו, מדליית דייווי, לכימאים בולטים. |
| תרומות עיקריות | |
| חקר תכונות תחמוצת החנקן. גילוי אשלגן, נתרן, סידן, סטרונציום ובריום. קיבל גושים של המתכות והוכיח כי הם יסודות. | |
| חתימה |
 |
  | |
סר האמפרי דייווי (באנגלית: Humphry Davy; 17 בדצמבר 1778 – 29 במאי 1829) היה כימאי אנגלי ונשיא החברה המלכותית בשנים 1820-1827. מאז שנת 1877 מעניקה החברה המלכותית מדליה על שמו מדי שנה, מדליית דייווי, לכימאים בולטים. ב-1816 זכה במדליית רמפורד.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]נולד ב-17 בדצמבר 1778 בפנזאנס שבקורנוול, אנגליה. לאחר שאביו נפטר ב-1794 הוא החל לעבוד בבית מרקחת כדי לפרנס את המשפחה. לאחר שקרא מאמר של אנטואן לבואזיה, החל להתעניין בכימיה. בשנת 1802, בהרצאה מקדימה לקורס מדע הכימיה במכון המלכותי בלונדון, אמר "החלוקה הלא שוויונית של רכוש ועמל, הבדלי המעמדות והפער בתנאי המחיה באנושות הם מקורות העוצמה בחיי העמים, הסיבה לפעילות החברה, והיא אפילו מהווה את החלק העיקרי של פעילות זו". דייווי היה איש המדע הנערץ ביותר באותה תקופה, והפיזיקאי והמתמטיקאי תומאס יאנג השווה אותו לניוטון.[1]
תגליותיו בכימיה היו רבות, ובהן:
- חקר תכונות תחמוצת החנקן (גז הצחוק) והשפעתה על גוף האדם. 45 שנה מאוחר יותר החלו להשתמש בו רופאי שיניים כסם הרדמה.
- חקר תופעת האלקטרוליזה. עבודתו הביאה אותו להציע כי יסודות בתרכובת כימית מוחזקים יחד על ידי כוחות חשמליים.
- הגה את הרעיון כי ניתן להפריד תחמוצות של מתכות אלקליות רק בצורתן הנוזלית. כך הצליח ב-1807 לקבל גושים של המתכות ולהוכיח כי הן יסודות.
- גילה את האשלגן ואת הנתרן ותיאר את תכונותיהם. ב-1808 גילה את הסידן, הסטרונציום והבריום. גדולתו בכך שהצליח לבודד את המתכות הטהורות מתרכובותיהן.
- כלור התגלה על ידי וילהלם שיל ב-1774, אך דייווי היה זה שהוכיח כי גז זה הוא יסוד כימי.
דייווי עבד בניסוייו עם גזים רעילים לאורך שנים, ולא היה מודע לסכנות הטמונות בהם. ב-1827 חלה, וב-1829 נפטר בז'נבה שבשווייץ.
מבין תלמידיו של דייווי ידוע במיוחד מייקל פאראדיי. דייווי קיבל את פאראדיי לעבודה כעוזר מעבדה, למרות שלפאראדיי לא הייתה השכלה פורמלית והשכלתו התבססה על ספרים שקרא במסגרת עבודתו כשוליה של כורך ספרים. במעבדתו של דייווי החל פאראדיי בתגליותיו הגדולות על הקשר שבין חשמל למגנטיות.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- עודד פוירשטיין, המדענים חיפשו סם הרדמה וגילו את החומר הממסטל הכי כיפי של המאה ה-19, באתר הארץ, 3 במאי 2017
- איתי נבו, החוקר שחישמל את הכימיה, במדור "היום לפני במדע" באתר של מכון דוידסון לחינוך מדעי, 17 בדצמבר 2018
- איתי נבו, יסודות השירה, באתר של מכון דוידסון לחינוך מדעי, 13 בינואר 2024
- האמפרי דייווי, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- כתבי האמפרי דייווי בפרויקט גוטנברג (באנגלית)
- האמפרי דייווי, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ פליקס דותן, "המעלית של איינשטיין – מדענים ששינו את העולם", הוצאת תמר, 2003