הלן סויר הוג
לוחית זיכרון להלן סויר הוג במוזיאון המדע והטכנולוגיה בקנדה | |
לידה |
1 באוגוסט 1905 לואל, מסצ'וסטס, ארצות הברית |
---|---|
פטירה |
28 בינואר 1993 (בגיל 87) ריצ'מונד היל, קנדה |
שם לידה | Helen Battles Sawyer hogg |
ענף מדעי | אסטרונומיה |
מקום קבורה | ריצ'מונד היל, אונטריו,ארצות הברית |
מקום לימודים | מכללת מאונט הוליוק |
מוסדות | מצפה דוד דאלאפ, אוניברסיטת טורונטו |
פרסים והוקרה |
|
בן או בת זוג | |
הלן באטלס סויר הוג (באנגלית: Helen Battles Sawyer Hogg; נולדה ב-1 אוגוסט 1905 - 28 ינואר 1993) הייתה אסטרונומית שהתפרסמה בשל מחקרה החלוצי בתחום צבירים כדוריים וכוכבים משתנים. היא הייתה הנשיאה (האישה) הראשונה של מספר ארגונים אסטרונומיים ואישה מכובדת בקרב הקהילה המדעית בתקופה שבה אוניברסיטאות רבות לא העניקו תארים מדעיים לנשים. הייתה בעלת טור בנושאי אסטרונומיה בטורונטו סטאר ("עם הכוכבים", 1951-1981) ובכתב העת של החברה המלכותית האסטרונומית של קנדה ("מתוך ספרים עתיקים", 1946-1965).[1]
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]נולדה בלואל, מסצ'וסטס, בתם השנייה של הבנקאי אדוארד אוורט סויר ואשתו קריאר ספראג סויר שהייתה מורה בבית ספר. סיימה את לימודיה בבית הספר התיכון לואל בגיל 15, אך בחרה להישאר שנה נוספת לפני שעזבה ללמוד במכללת מאונט הוליוק בשנת 1922.[2]
חינוך
[עריכת קוד מקור | עריכה]לאחר שסיימה את לימודיה בתיכון, הצטרפה הוג למכללת מאונט הוליוק. על אף שכמעט השלימה תואר בכימיה, היא שינתה את התמחותה מכימיה לאסטרונומיה לאחר שנכנסה לשיעורי אסטרונומיה עם ד"ר אן סיבל בשנתה הראשונה (1925).[2] בינואר 1925, לקחה סיבל את הכיתה שלה כדי לראות ליקוי חמה, ושנה לאחר מכן הגיעה לבקר במאונט הוליוק אנני ג'אמפ קאנון, אסטרונומית העובדת באוניברסיטת הרווארד.[3] הוג ציינה את החוויות האלה כרגעים מכוננים שהובילו לקריירה שלה בלימודי אסטרונומיה.[2] בשנת 1926 סיימה הוג תואר ראשון באסטרונומיה בהצטיינות.[4]
לאחר שסיימה את לימודיה במאונט הוליוק, קיבלה הוג בסיועה של קאנון מלגה ללימודים לתארים מתקדמים באוניברסיטת הרווארד בסתיו 1926.[2] בהרווארד עבדה הוג עם ד"ר הארלו שאפלי, מנהל תוכנית הלימודים באסטרונומיה. בהתאמה לציפיות ולאתיקה בעבודה של שפלי, עבדה הוג קשה במשך שעות למדידת גדלים ובהירות של אשכולות כדוריים ופרסמה מספר מאמרים.[2] הוג קיבלה תואר שני ב-1928 ודוקטורט ב-1931, שניהם ממכללת רדקליף, כשהרווארד סירבה להעניק תואר ראשון במדע לנשים באותה תקופה.[5]
על ההתקדמות שלה באסטרונומיה, הוג קיבלה תואר דוקטור של כבוד משש אוניברסיטאות בקנדה ובארצות הברית, ביניהן מכללת מאונט הוליוק ואוניברסיטת טורונטו.[3][4]
עבודה מדעית
[עריכת קוד מקור | עריכה]במהלך השלמת הדוקטורט שלה, לימדה הוג אסטרונומיה במאונט הוליוק ובמכללת סמית.[2] לאחר סיום הלימודים עברה לוויקטוריה, קולומביה הבריטית, שם עסקה במחקר במצפה הכוכבים האסטרופיזי דומיניון. הוג צילמה כוכבים שונים עם טלסקופ 72 אינץ', מקטלגת את השינויים המחזוריים בבהירות הכוכבים המשתנים. בעבודתה במצפה גילתה הוג 132 כוכבים משתנים חדשים בצביר הכדורי מסייר 2.[2] הוג פרסמה את העבודה פורצת הדרך בקטלוגים אסטרונומיים שעדיין נמצאים בשימוש.[3] הוג השלימה את כל זה כעוזרת מתנדבת לבעלה, שכן מצפה הכוכבים האסטרופיזי דומיניון לא הציע לה משרה.
בשנת 1935 עברה הוג לאוניברסיטת טורונטו, לאחר שבעלה קיבל הצעת עבודה לעבודה במצפה דוד דאלאפ.[5] בשנה הראשונה שלה שם, המשיכה הוג בעבודת הצילום של צבירים כדוריים, וצברה אלף צילומים בהם היא השתמשה לזיהוי אלפים רבים של כוכבים משתנים. בשנת 1939 פרסמה את הקטלוג "Catalogue of 1116 Variable Stars in Globular Clusters" (1116 כוכבים משתנים באשכולות כדוריים), הראשון מבין שלושת הקטלוגים שהשלימה, כשרביעי היה בתהליך עבודה בעת מותה.[2] בנוסף לעבודתה על כוכבים משתנים באשכולות כדוריים, השתמשה הוג ביחסי בהירות נראית של משתנים קפאידים כדי לחקור את גיל, גודל ומבנה שביל החלב.[2]
בשנות השלושים המאוחרות, הייתה הוג לאחד האסטרונומים הראשונים שנסעו ועבדו ברחבי העולם כדי לקדם את המחקר שלה, שכן הצבירים הכדוריים בהם צפתה נראו בצורה הטובה ביותר מחצי הכדור הדרומי.[4]
בשנים 1939-1941 חזרה הוג לאמריקה כדי לשמש כנשיאת האיגוד האמריקאי של חוקרי כוכבים משתנים (1939-1941) ויו"ר בפועל של מחלקת האסטרונומיה של מאונט הוליוק (1940-1941).[2][3] עם שובה למצפה דוד דנלאפ, לקחה על עצמה חובות הוראה באוניברסיטת טורונטו, בעיקר כתוצאה מהיעדר צוות ההוראה הגברי בשל מלחמת העולם השנייה.[2][4] בתום תפקידה לאחר שחזרו הגברים מהמלחמה, התקדמה הוג לדרגות פרופסור ב-1951, פרופסור חבר ב-1955, פרופסור מלא ב-1957 ופרופסור אמריטה ב-1976 עם פרישתה.[2][4] במהלך קריירת המחקר שלה פרסמה הוג מעל 200 מאמרים, והייתה סמכות מובילה באסטרונומיה.[3]
תמיכה מדעית, מודעות ושירות
[עריכת קוד מקור | עריכה]הוג לא הגבילה את עצמה לפרסום ההתמחות האסטרונומית של הכוכבים המשתנים באשכולות הכדוריים, ופרסמה את ההיסטוריה של האסטרונומיה באמצעות הטור שלה "מחוץ לספרים ישנים", שפורסם בכתב העת "האגודה המלכותית האסטרונומית של קנדה".[4][6] היא הייתה ידועה גם ב-30 השנים שבהן כתבה את הטור השבועי שלה "עם הכוכבים", שיצא לאור בטורונטו סטאר.[5] נוסף על כך, הוג שיווקה את האסטרונומיה עם ספרה "הכוכבים שייכים לכולם" ב-1976, סדרה של שמונה סדרות בטלוויזיה הקנדית החינוכית ב-1970, ותפקידה כנשיאה המייסדת של החברה האסטרונומית הקנדית.[2] היא גם תמכה באופן אקטיבי בנשים על מנת שתעסוקנה במדע.[2]
בנוסף לעבודת הסנגוריה והמודעות שלה, הוג ניהלה מספר ארגונים אסטרונומיים ומדעיים קנדיים, ושירתה במועצת המנהלים של חברת בל טלפון מקנדה בשנים 1968 עד 1978.[2] היא גם הייתה מנהלת תוכנית האסטרונומיה של הקרן הלאומית למדע, ובתפקיד זה היא סייעה בקביעת אתרים לתצפית הרדיו הלאומית של האסטרונומיה ולמצפה הלאומי של קיט פיק בשנת 1955.[2] בשנת 1960, היא הפכה לנשיאה הראשונה של מדור מדעי הטבע של החברה המלכותית של קנדה, וכן הנשיאה הראשונה של המכון הקנדי המלכותי (1964-1965).[3]
חיים אישיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]הלן סויר הוג נישאה לפרנק סקוט הוג, סטודנט באסטרונומיה בהארוורד, בשנת 1930, והשניים עברו לגור בויקטוריה, קולומביה הבריטית בשנת 1931.[2] היא ילדה את בתם סאלי שם ביוני 1932. הוג המשיכה בעבודת התצפית שלה והביאה את בתה הישנה איתה אל המצפה בלילה בסל. מנהל מצפה הכוכבים, ד"ר ג'יי אס פלאסקט, העניק לה מענק מחקר על סך 200$, שאפשר לה להעסיק עוזרת בית במשרה מלאה במשך שנה שלמה ולהמשיך בעבודת המחקר שלה.[2]
בשנת 1935, בני הזוג עברו לאונטריו לעבוד במצפה של דוד דאלאפ באוניברסיטת טורונטו, שם נולד הילד השני דוד בינואר 1936, ואחרי זמן קצר נולד ילדם השלישי ג'יימס בספטמבר 1937.[2] פרנק נפטר בשנת 1951 מהתקף לב, והלן לקחה על עצמה את האחריות המקצועית שלו בנוסף לגידול שלושת ילדיהם.[2][5] ב-1985 נישאה הלן לפ.ה. פריסטלי, עמית ופרופסור לשעבר לאנגלית באוניברסיטת טורונטו, שמת ב-1988.[2][7]
הלן סויר הוג נפטרה מהתקף לב ב-28 בינואר 1993, בריצ'מונד היל, אונטריו.[8]
פרסים והוקרות
[עריכת קוד מקור | עריכה]פרסים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- פרס אנני ג'אמפ קאנון לאסטרונומיה של החברה האסטרונומית האמריקאית בשנת 1950.[7]
- פרס קלומפק-רוברטס מן החברה האסטרונומית של האוקיינוס השקט בשנת 1984.[4]
- פרס סאנדפורד פלמינג מהמכון המלכותי הקנדי בשנת 1985.[9]
- מדליית כסף מהחברה האסטרונומית ריטנהאוס בשנת 1967.[6]
- מדליית המאה של קנדה ב-1967.
כבוד והקדשות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מונתה לקצינה במסדר של קנדה ב-1968, הועלתה לדרגת שותף בשנת 1976 - נחשב לאחד מתארי הכבוד הגבוהים ביותר של האומה הקנדית.[3][10]
- האסטרואיד 2917 סויר הוג נקרא על שמה.[7]
- המוזיאון הלאומי למדע באוטאווה אונטריו מוקדש להלן, וכך גם הטלסקופ של אוניברסיטת טורונטו במצפה הכוכבים של אוניברסיטת דרום צ'ילה.[4]
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- הלן סויר הוג: חיים שלמים של ציפייה בכוכבים Webb, Michael (1991) ISBN 9780773050471.
מודעות האבל
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- הביוגרפיה של הלן סויר הוג (אנ').
- מכבדים את הלן סויר הוג (אנ').
- מתוך ספרים ישנים: מאמרים על תולדות האסטרונומיה מאת הלן סויר הוג (אנ').
- היסטוריה בעל-פה: ריאיון עם הלן סויר הוג 17 אוגוסט 1979, המכון האמריקאי לפיזיקה, הספרייה והארכיונים של נילס בוהר (אנ').
- מרכז מחשבי העל של סן דייגו מציג נשים במדע, מבחר 16 התורמים המשמעותיים (אנ').
- הלן סויר הוג, באתר Discogs (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Tanya Zanish-Belcher, נשים בולטות במדעי הפיזיקה: מילון ביוגרפי. בנימין פ. שירר, ברברה ס, Isis 89, 1998-03, עמ' 174–175 doi: 10.1086/383994
- ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 Kaia Stavig Esau, Sheerer, B.F., & Shearer, B.S. (1997). נשים מדעניות: ביוגרפיה / מילון. ווסטפורט, קונט., Art Libraries Journal 22, 1997, עמ' 40–41 doi: 10.1017/s0307472200010415
- ^ 1 2 3 4 5 6 7 DR. Helen Sawyer Hogg, Jack Newton, Philip Teece, Helen Sawyer Hogg, מדריך אסטרונומיה לחובבים, Cambridge: Cambridge University Press, עמ' ix–x
- ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 , שנתון הנס 2006, 2006 doi: 10.15385/yb.miracle.2006
- ^ 1 2 3 4 אסטרונומיה. (2002, 25 במרץ). פיטסבורג פוסט - Gazette, pp.C-8., באתר Electronic Enlightenment document collection, 2000 (באנגלית)
- ^ 1 2 Kansas State University, John Lankford, פרסומי RASC היסטורית המדפסת שלנו; מתוך ספרים ישנים. (2013). מקור: החברה המלכותית האסטרונומית של קנדה:, Journal for the History of Astronomy 26, 1995-08, עמ' 275–275 doi: 10.1177/002182869502600307
- ^ 1 2 3 הלן בטאלס סוייר (1905-1993). (1998). במילון הפינגווין הביוגרפי של נשים., באתר search.credoreference.com (באנגלית)
- ^ האנדטרה של הלן הוג בבית הקברות לואל, אונטריו קנדה (באנגלית)
- ^ , הלן באטלס סוייר הוג, אוניברסיטת טורונטו: אינטרנט., SpringerReference, Springer-Verlag
- ^ , עותק בארכיון ב-WebCite (22 בנובמבר 2005)., Neurology 65, 2005-11-21, עמ' 1518–1519 doi: 10.1212/01.wnl.0000189271.44513.6c