אינטראקציה
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. אינטראקציות קיימות לא רק בפיזיקה. גם ההסברים הפיזיקליים דלים. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
| ||
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. אינטראקציות קיימות לא רק בפיזיקה. גם ההסברים הפיזיקליים דלים. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. | |
אִינְטֶרְאַקְצִיָּה (בעברית: הידוד, הִדּוּד בכתיב מנוקד; או פְּעֻלַּת-גּוֹמְלִין[1]) היא פעולה שבה שני גורמים (או יותר) פועלים זה על זה. למשל, שיחה היא אינטראקציה חברתית.
בפיזיקה, אינטראקציה היא פעולה הדדית בין שני גופים או הכוח ששני גופים מפעילים זה על זה. לפי החוק השלישי של ניוטון כוחות אלה תמיד שווים בגודלם ומנוגדים בכיוונם. מכאן שהכוחות בטבע מופיעים תמיד בזוגות. בפרט, בפיזיקת חלקיקים, אינטראקציה בין חלקיקים היא אירוע שבו חלקיק פולט או בולע חלקיק אחר. לדוגמה, אלקטרון הפולט פוטון או בולע אותו, וכך משתנה האנרגיה של האלקטרון.
אטימולוגיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]באנגלית ושפות קרובות, המילה היא interaction – צירוף של הקידומת inter"", המסמנת הדדיות, ו-"action", שפירושה פעולה.
בפיזיקה
[עריכת קוד מקור | עריכה]מכניקה קלאסית
[עריכת קוד מקור | עריכה]במכניקה הקלאסית, אינטראקציה היא הפעלה הדדית של כוח.
ישנם 2 סוגי אינטראקציות:
- במגע – כמו מחיאת כפיים
- ממרחק – כמו כוח המשיכה והכוח המגנטי
באינטראקציה שני גופים מפעילים כוחות שווים בגודלם ומנוגדים בכיוונם. שינוי מהירותו של אחד הגופים מחייב הפעלה של כוח עליו על ידי גוף אחר, במגע או ממרחק. אם הכוחות הפועלים על גוף מאזנים זה את זה, יישאר הגוף במנוחה או ימשיך לנוע במהירות קבועה, על פי חוק ההתמד, החוק הראשון של ניוטון.
אפיון אינטראקציות
[עריכת קוד מקור | עריכה]באפיון אינטראקציות, מתייחסים לאינטראקציות בין גופים ולכוחות הפועלים ביניהם. ייתכן שיתייחסו בו זמנית למספר אינטראקציות.
לתהליך אפיון האינטראקציות יש מספר שלבים:
- תרשים מלבנים: שרטוט המערכת, ככל שכל גוף בה מיוצג על ידי צורה מפושטת (לרוב, מלבן)
- טבלת אינטראקציות: פירוט כל האינטראקציות הפועלות בין הגופים במערכת
- תרשים כוחות: על כל אחד מהגופים מסורטטים כל הכוחות הפועלים עליו, לפעמים בתרשים נפרד לכל גוף. כל אחד מהכוחות מסומן על ידי חץ, בכיוון וקטור הכוח, וגודלו מתכונתי (פרופורציוני) לגודל הכוח
פיזיקת חלקיקים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – תורת השדות הקוונטית
בפיזיקה של חלקיקים יסודיים, כל האינטראקציות מוסברות על ידי בוזוני כיול. למשל, דחייה בין שני אלקטרונים מוסברת בכך שאחד האלקטרונים פולט פוטון, שבתוכו נבלע באלקטרון אחר. במקרה זה, צופה חיצוני יראה כי בין האלקטרונים פועל כוח אלקטרומגנטי (חשמלי ומגנטי).
באירוע כזה, למילה אינטראקציה ישנם שני מובנים:
- אפשר לומר שקיימת אינטראקציה בין החלקיק הפולט או הבולע לבין החלקיק הנפלט או הנבלע. בדוגמה לעיל, נאמר שיש אינטראקציה בין האלקטרון והפרוטון.
- אפשר גם לומר שיש אינטראקציה בין שני החלקיקים שביניהם עבר חלקיק שלישי. בדוגמה לעיל, נאמר שיש אינטראקציה בין שני האלקטרונים (שביניהם עבר הפוטון).
בסוציולוגיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בסוציולוגיה, אינטראקציה חברתית היא רצף דינמי ומשתנה של פעולות חברתיות בין יחידים (או קבוצות) אשר משנים את פעולותיהם ותגובותיהם עקב הפעולות של שותפם לאינטראקציה. ניתן להבדיל בין אינטראקציות חברתיות: מקריות, חוזרות, קבועות ומווסתות. אינטראקציות חברתיות מהוות את הבסיס ליחסים חברתיים. הצורות הנפוצות ביותר של אינטראקציה חברתית הן חילופי דברים, תחרות, קונפליקט, שיתוף פעולה והתאמות.
בביולוגיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בביולוגיה, גנטיקאים עובדים עם מספר אופני אינטראקציה גנטית שונים כדי לאפיין כיצד השילוב של שתי מוטציות משפיע (או לא משפיע) על הפנוטיפ: לא אינטראקטיבי, סינתטי, א-סינתטי, מדכא, אפיסטטי, מותנה, תוסף, יחיד-לא מונוטוני וכפול. -לא מונוטוני. ביו-סמיוטיקאים חוקרים אינטראקציות מתווכות סימנים בתוך ובין אורגניזמים העומדים בבסיס חוקים תחביריים, פרגמטיים וסמנטיים.
בסטטיסטיקה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בסטטיסטיקה, אינטראקציה היא תופעה במודל סטטיסטי רב-משתני, שבה ההשפעה של כל אחד מהמשתנים המסבירים על המשתנה המוסבר שונה כתלות בערכם של המשתנים המסבירים האחרים.
לדוגמה, במודל רגרסיה ליניארית עם שני משתנים מסבירים, המודל הוא מודל ללא אינטראקציה, מכיוון שהוספה של יחידה אחת של מוסיפה לערך של , בלי קשר לערכו של , ולהפך. לעומת זאת, ניתן למשל לבחור מודל עם אינטראקציה מהצורה: שבו תוספת יחידה אחת של תוסיף למשתנה המוסבר – תוספת אשר תלויה כמובן ב-.
במדעי המחשב
[עריכת קוד מקור | עריכה]אינטראקציה בין אדם למחשב (HCI)
[עריכת קוד מקור | עריכה]אינטראקציה בין אדם למחשב היא תחום מחקר בתכנון ושימוש בטכנולוגיית מחשב, המתמקדת בממשקים בין אנשים (משתמשים) למחשבים. חוקרי HCI מתמקדים בדרכים השונות בהן בני אדם מקיימים אינטראקציה עם מחשבים וטכנולוגיות עיצוב. תחום המחקר ויישמו בשטח מאפשר לבני אדם לקיים אינטראקציה עם מחשבים בדרכים חדשות. כתחום מחקר, אינטראקציה בין אדם למחשב ממוקמת בצומת של מדעי המחשב, מדעי ההתנהגות, עיצוב, לימודי מדיה ועוד מספר תחומים. המונח זכה לפופולריות על ידי סטיוארט ק. קארד, אלן ניואל ותומס פ. מורן בספרם The Psychology of Human-Computer Interaction, בשנת 1983, על אף שהמחברים השתמשו במונח לראשונה ב-1980, והשימוש הראשון הידוע היה בשנת 1975. המונח נועד לשדר שבניגוד לכלים אחרים בעלי שימושים ספציפיים ומוגבלים, למחשבים שימושים רבים אשר לרוב כוללים דיאלוג פתוח בין המשתמש למחשב. מושג הדיאלוג מדמה אינטראקציה בין אדם למחשב לאינטראקציה בין אדם לאדם: אנלוגיה בעלת חשיבות מכרעת לשיקולים תאורטיים בתחום. הצמיחה בתחום האינטראקציה בין אדם למחשב הובילה לעלייה באיכות האינטראקציה, והביאה לתחומי מחקר חדשים רבים מעבר לכך. במקום לעצב ממשקים רגילים, ענפי המחקר השונים מתמקדים במושגים של מולטי-מודאליות על פני חד-מודאליות, ממשקים אדפטיביים אינטליגנטיים על פני פקודות/פעולות מבוססי ממשקים, וממשקים אקטיביים על פני ממשקים פסיביים. האגודה למכונות מחשוב (ACM) מגדירה אינטראקציה בין אדם למחשב כ"דיסציפלינה העוסקת בתכנון, הערכה והטמעה של מערכות מחשוב אינטראקטיביות לשימוש אנושי ובמחקר של תופעות מרכזיות הסובבות אותן". תחום המחקר והעיסוק HCI שואף לשפר את הדרכים שבהן אנשים מתקשרים עם מערכות מידע, רבות מהן הן מערכות התומכות ומספקות אינטראקציות בין אנשים. ניתוח רשתות חברתיות (SNA) הוא מחקר שיטתי של קשרים חברתיים, המורכבים משחקנים חברתיים, המחוברים זה לזה באופן מרומז או מפורש. ניתוח רשתות תקשורת בעזרת שיטות שונות כגון SNA מסייע להבנת האינטראקציות המתרחשות בתוך המערכת ועל כן מסייעות בחקר הנגשת המערכת לאדם.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ למד לשונך 22, באתר האקדמיה ללשון העברית, 14 באפריל 1997