לדלג לתוכן

בית הספר לקולנוע וטלוויזיה ע"ש סטיב טיש

בית הספר לקולנוע וטלוויזיה ע"ש סטיב טיש
חזית בניין הפקולטה לאמנויות
חזית בניין הפקולטה לאמנויות
בית ספר לקולנוע
על שם סטיב טיש עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות 1972–הווה (כ־52 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
תלמידים
1,000 (נכון ל־2014) עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום
מדינה ישראלישראל ישראל
קואורדינטות 32°06′52″N 34°48′12″E / 32.114305555556°N 34.803333333333°E / 32.114305555556; 34.803333333333
arts.tau.ac.il/filmTV
מפה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

בית הספר לקולנוע וטלוויזיה ע"ש סטיב טיש הידוע גם בשם החוג לקולנוע וטלוויזיה באוניברסיטת תל אביב פועל במסגרת הפקולטה לאמנויות של אוניברסיטת תל אביב. החוג מעניק לבוגריו תואר ראשון ושני הכוללים לימודים אקדמיים לצד לימודים מקצועיים. עם בוגריו נמנים יוצרים, חוקרים ומבקרים בתחומי הקולנוע והטלוויזיה בישראל ומחוצה לה.

החוג נוסד בשנת 1972 והוא בית הספר לקולנוע השני הוותיק בישראל (אחר המחלקה לקולנוע במסגרת בית הספר "בית צבי" שנוסדה שנתיים קודם)[1]. בית הספר נוסד בשם "החוג לקולנוע וטלוויזיה" במסגרת הקמת "הפקולטה לאמנויות ותקשורת", שכללה גם את החוגים הוותיקים, החוג לתיאטרון, החוג לתולדות האמנות, והחוג למוזיקולוגיה[2]. לשנת הלימודים הראשונה, שהחלה באוקטובר 1972, התקבלו 91 סטודנטים מתוך 245 שביקשו להתקבל[3]. החוג גייס את במאי הקולנוע והטלוויזיה היהודי-אמריקאי דון ריצ'רדסון (אנ') כמרצה בכיר. ריצ'רדסון ששמו המקורי היה מלווין שוורץ, היה במאי קולנוע וטלוויזיה שביים למעלה מ-600 תוכניות טלוויזיה, כולל פרקים בסדרות "משימה בלתי אפשרית" ו"בוננזה"[4]. הנסיכה גרייס ממונקו, שהייתה בת זוגו של ריצ'רדסון בצעירותו, תרמה כסף להקמת החוג[5]. סגל ההוראה גלל גם את פיטר דארט, ראש החוג לקולנוע באוניברסיטת קנזס שהגיעה כפרופסור אורח[6].

בקיץ 1973 יזמה קבוצה של סטודנטים, בהם איתן גרין ואורי קליין, יחד עם המרצה יעקב מלכין, את הפקתו של כתב עת לקולנוע במסגרת החוג בשם "קלוז-אפ"[7].

באפריל 1974 התפטר דון ריצ'רדסון מתפקידו וחזר לארצות הברית, על רקע סכסוך עם דיקאן הפקולטה משה לזר, לטענתו הובטח לו דרגה של פרופסור מן המניין למרות שלא היה בעל השכלה אקדמית, אך בעל ניסיון מרחב קיבל דרגת פרופסור חבר[8]. גם פיטר דארט עזב, ואדם שהתחזה למומחה לציוד קולנוע הונה את קניין החוג ברכישת ציוד[9].

בפברואר 1978 הקרין החוג לראשונה סרטי גמר של סטודנטים לקהל הרחב, עד אז לא היה התקציב הדרוש להביא את סרטי הסטודנטים בחוג לאיכות של הקרנה לציבור[10].

בראשית שנות השמונים התדרדרה רמת הלימודים המעשיים בחוג, ובעקבות כך פרץ מרד סטודנטים, אשר כתוצאה ממנו מונה ארנון צוקרמן, לשעבר מנהל הטלוויזיה הישראלית, לכהן כראש החוג בתחילת 1985[11]. צוקרמן פעל לשיפור רמת החוג, ויזם את "הפסטיבל הבינלאומי לסרטי סטודנטים" שנערך לראשונה ב-1986.

בשנת 2013 קודמה תוכנית להעביר את בית הספר למבנה ההיסטורי של תחנת הכוח רדינג (רדינג א'), אך חברת החשמל חזרה בה מהכוונה לסגור את התחנה ולהשמיש את המבנה ההיסטורי לשימוש ציבורי[12].

ב-2014 החוג נבחר לרשימת "15 בתי הספר לקולנוע המובילים בעולם" על ידי הוליווד ריפורטר[13].

בתחילת 2015, תרם המפיק היהודי-אמריקאי סטיב טיש 10 מיליון דולר לחוג, על מנת לשנות את שמו ומעמדו ל"בית הספר לקולנוע וטלוויזיה על שם סטיב טיש"[14].

תוכנית לימודים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

תוכנית הלימודים של החוג משלבת עשייה קולנועית יחד עם לימודים תאורטיים נרחבים.

ב-2014 למדו בו כ-1000 סטודנטים, דבר ההופך אותו לבית הספר לקולנוע, טלוויזיה וניו מדיה הגדול ביותר בישראל. בחוג ישנם ארבעה מסלולי לימוד לתואר ראשון, בבימוי והפקה, בתסריטאות, מדיה דיגיטלית ובתאוריה קולנועית, וארבעה, באותם תחומים, לתואר שני.

החוג מפיק כמאה סרטים קצרים מדי שנה. הסטודנטים הלומדים בחוג מצלמים שלושה סרטים קצרים במהלך לימודיהם וחלקם מפיקים סרט באורך מלא כעבודת גמר.

בנוסף, החוג מפיק סדרות טלוויזיה בשיתוף פעולה עם ערוצי השידור הישראלים (שידורי קשת, ערוץ 1, הוט, ערוץ 8). מאז 2002 מופקת מדי שנתיים בחוג סדרה דוקומנטארית עבור ערוץ 8 (אורך כל סדרה כחמש שעות): "פרויקט יפו", "התקווה", "בתים בעיר", "בתל אביב", "לחם, עבודה", "אחרת" ו"יחסים דיגיטליים". בשנים 2010–2011 הופקו בחוג שתי עונות של הפקת האולפן "24 שעות עם...", עבור הערוצים הוט וקשת. בשנת 2013 הופקה עבור ערוץ 1 סדרת מחווה לקולנוע הישראלי "קצר: ארוך" (כ-170 דקות)[15].

מאז 2010, מדי שנתיים, מופק בחוג מיזם אשר נוצר על ידי שיתוף פעולה בין תלמידי החוג וקולנוענים פלסטינים. "קפה – בין מציאות לדמיון", "פרויקט מים" ו"ספורט", אלו שלוש סדרות אשר נוצרו במסגרת שיתופי פעולה אלו. המיזמים הוצגו בעשרות פסטיבלים בינלאומיים לקולנוע ברחבי העולם, והופצו מסחרית בבתי קולנוע בצרפת[16][17][18].

הפסטיבל הבינלאומי לסרטי סטודנטים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – הפסטיבל הבינלאומי לסרטי סטודנטים

הפסטיבל נוסד בשנת 1986, ומתרחש בסינמטק תל אביב. הפסטיבל הוא הגדול מסוגו בעולם, ונחשב לאחד המשפיעים ביותר. הפסטיבל מתקיים מדי שנה בתחילת חודש יוני וכולל הקרנות סרטים, פרמיירות, אירועים קולנועיים מיוחדים, כיתות אמן וועידות אקדמאיות[19].

מחקר אקדמי

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בין תחומי המחקר הבולטים בחוג: תאוריות קולנועיות קלאסיות ומודרניות; קולנוע ישראלי וקולנוע פלסטיני; מדיה חדשה וקולנוע אינטראקטיבי; מרחב ומקום בקולנוע; טראומה וזיכרון; השואה בקולנוע; ייצוג אתניות ומגדר בקולנוע; לימודיים קוויריים; פילוסופיה של הקולנוע ופילוסופיה בקולנוע ובטלוויזיה.

במסגרת החוג מופק הכנס הדו-שנתי "הקולוקוויום הבינלאומי לחקר הקולנוע והטלוויזיה". כל קולוקוויום מוקדש לתמה מרכזית אחרת, ומארח חוקרים קולנועיים מכל העולם. בנוסף, בכל שנה מאז 2011, החוק מפיק את "כנס פיקציה ללימודי טלוויזיה", כנס המוקדש ללימודי טלוויזיה בשפה העברית. כנסים משנים עברו התמקדו בנושאים: טלוויזיה עלילתית ישראלית, טלוויזיה במיטבה, מרחבים של טלוויזיה, הסוף של הטלוויזיה. בשנת 2015 הכנס יעסוק בנושא טלוויזיה ואמנות.

חברת ההפקה גאודמוס

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2012 הוקמה גאודמוס, חברת ההפקות של החוג. מטרתה העיקרית היא עידוד וקידום יוצרים צעירים בעת צעדיהם הראשונים בתעשייה. החברה יוזמת שיתופי פעולה עם ערוצי שידור, קרנות, מוסדות רלוונטיים ויוצרת קופרודוקציות בינלאומיות עבור קולנוע, טלוויזיה וניו מדיה. היא עוזרת לנהל את מגוון ההפקות של החוג, ומפיקה עבורו סרטים באורך מלא, סדרות עלילתיות ודוקומנטאריות, סרטים קצרים ומיזמים מיוחדים.

ארכיון הסרטים ע"ש אנדה זימנד

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ארכיון הסרטים של החוג הוקם בשנת 1973 על ידי ליביו כרמלי. הארכיון מאכלס 20,000 סרטים מכל הזמנים והז'אנרים. הוא כולל גם אוסף מגזינים לקולנוע (בעברית ובאנגלית) וספריה לספרות העוסקת בקולנוע וטלוויזיה[20].

פרסים לסרטי גמר

[עריכת קוד מקור | עריכה]

סרטי גמר של תלמידי בית הספר זכו בפרסים רבים במהלך השנים, בין השאר:

  • בשנת 2014, "פריז על המים", סרטה של הדס אילון, זכה בפרס האוסקר לסרט הסטודנטים הזר הטוב ביותר. זו הייתה הפעם הראשונה בה סרט ישראלי זכה בפרס זה[21]. בשנת 2016 זכה סרט הגמר "היפה בנשים" של מיה צרפתי באוסקר לסרט הדוקומנטרי הזר[22]. בשנים עברו, שישה סרטים נוספים אשר הופקו חוג היו מועמדים לקבלת הפרס[23][24][25].
  • שלוש זכויות במקום השני וזכייה במקום השלישי בתחרות הסינפונדסיון של פסטיבל קאן (תחרות המיועדת לסרטי סטודנטים קצרים ובינוניים מרחבי העולם):

תשעה סרטים נוספים של החוג התחרו בקטגוריה זו במהלך השנים.

  • "לילה אפל", קיבל ציון לשבח בפסטיבלי הקולנוע של ונציה וירושלים, זכה בפרס הראשון בפסטיבל בייג'ינג[30], והיה מועמד לאוסקר בקטגוריית סרט סטודנטים בשפה זרה[31]
  • "תפרים"סרטה של עדיה אמרי אור זכה במקום ראשון בתחרות הסרטים הקצרים של פסטיבל טרייבקה[32]
  • "אווה - שם זמני", סרטו הקצר של דור פדלון קיבל ציון לשבת בתחרות הסרטים הקצרים של פסטיבל טרייבקה ב-2011[33].
  • שתי זכיות במקום הראשון בפסטיבל הסרטים הבינלאומי סן סבסטיאן. הסרט "סגל" של יובל שני (2009), ו"אווה - שם זמני" (2011)[34].

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ יעקב בר-און, ביהס לאמנות הבמה והקולנוע - בן 13, דבר, 5 באפריל 1973
  2. ^ שלומית טויב, ההרשמה לאוניברסיטת תל אביב – לסיומה, על המשמר, 13 בפברואר 1972
  3. ^ 15 אלף סטודנטים באוניב' ת"א בתשל״ג, על המשמר, 12 באוקטובר 1972
  4. ^ עזרא ינוב, המשימה "הבלתי אפשרית"' של דון ריצ'רדסון, מעריב, 2 באפריל 1972
  5. ^ נסיכת מונקו תרמה לחוג קולנוע בת"א, מעריב, 9 באוגוסט 1972
  6. ^ שלומית טויב, האמנות השביעית כמקצוע אוניברסיטאי, על המשמר, 23 באוגוסט 1972
  7. ^ נתן גרוס, תזוזה בתרבות הקולנועית בישראל, על המשמר, 31 באוגוסט 1973
    הטוב ויפה [בלי המכוער], מעריב, 6 ביולי 1973
  8. ^ שרגא הר-גיל, סערה ב"תסריט", מעריב, 18 באפריל 1974
  9. ^ נורית ברצקי, ריב הפרופסורים בחוג לקולנוע, מעריב, 19 באפריל 1974
  10. ^ המסך הגדול - באת' ת"א, מעריב, 6 בפברואר 1978
  11. ^ ארנון צוקרמן – ראש החוג לקולנוע, חדשות, 10 בדצמבר 1984
  12. ^ נירית אנדרמן, החוג לקולנוע וטלוויזיה של אוניברסיטת תא לא יעביר את משכנו לתחנת הכוח רדינג א בעיר, באתר הארץ, 6 בפברואר 2013
  13. ^ נירית אנדרמן, "הוליווד ריפורטר" בחר בחוג לקולנוע באוני' ת"א בין 15 בתיה"ס הטובים בעולם, באתר הארץ, 4 באוגוסט 2014
  14. ^ נירית אנדרמן, מפיק הקולנוע האמריקאי סטיב טיש תרם 10 מיליון דולר לאוניברסיטת ת"א, באתר הארץ, 6 במרץ 2015
  15. ^ שמוליק דובדבני, הסרטים של היום, עם הגיבורים של פעם, באתר ynet, 5 בנובמבר 2013
  16. ^ אייל דץ‏, אסופת סרטים ישראלית -פלסטינית תוקרן בפסטיבלים בחו"ל, באתר וואלה, 19 באוקטובר 2010
  17. ^ נירית אנדרמן, מכשול קטן בדרכה של האינתיפאדה הבאה, באתר הארץ, 31 במאי 2012
  18. ^ נירית אנדרמן, פרויקט ישראלי-פלסטיני יפתח את שבוע המבקרים בפסטיבל ונציה, באתר הארץ, 23 ביולי 2012
  19. ^ אתר למנויים בלבד נירית אנדרמן, פסטיבל סרטי הסטודנטים: כך הוא נהפך לאחד החשובים בעולם, באתר הארץ, 27 במאי 2014
  20. ^ סוכניות הידיעות, נחנך מחדש ארכיון הסרטים באוניברסיטת תל אביב, באתר הארץ, 24 בפברואר 2007
  21. ^ נירית אנדרמן, ישראלית זכתה באוסקר לסרט סטודנטים זר, באתר הארץ, 16 במאי 2014
  22. ^ אתר למנויים בלבד איתי שטרן, הסרט הישראלי "היפה בנשים" זכה בתחרות הסטודנטים של האוסקר האמריקאי, באתר הארץ, 29 באוגוסט 2016
  23. ^ מתן שירם, ‏סרט של פיני טבגר מועמד לאוסקר האמריקני לסטודנטים, באתר גלובס, 11 במאי 2009
  24. ^ לילה אפל, באתר הקרן החדשה לקולנוע וטלוויזיה
  25. ^ "דרכים" מועמד לאוסקר, באתר ynet, 1 במאי 2008
  26. ^ עם חוקים - ארכיון הסרטים הישראלי - סינמטק ירושלים, באתר ארכיון הסרטים הישראלי - סינמטק ירושלים, ‏2 ביולי 2020
  27. ^ מרב יודילוביץ', ישראלים בקאן, באתר ynet, 23 באפריל 2001
  28. ^ יצחק לאור, התחלות טובות מאוד, באתר הארץ, 6 ביוני 2002
  29. ^ אתר למנויים בלבד שני ליטמן, מיה דרייפוס: הסרט שלי מאיים על גברים, באתר הארץ, 13 במרץ 2014
  30. ^ מרב יודילוביץ', "לילה אפל" זכה בפרס הראשון בפסטיבל בייג'ין, באתר ynet, 16 בנובמבר 2006
  31. ^ דנה שוופי, לאון פרודובסקי הבמאי של "חמש שעות מפאריס": ישראלי לא מפה, באתר הארץ, 11 בנובמבר 2009
  32. ^ "תפרים", סרטה של עדיה אמרי אור זכה בפסטיבל טרייבקה, באתר הארץ, 27 באפריל 2012
  33. ^ איתמר זהר, סרט ישראלי קצר התקבל לפסטיבל טרייבקה הניו יורקי, באתר הארץ, 17 במרץ 2011
  34. ^ מרב יודילוביץ' וסוכנויות הידיעות, שחקן עם תסמונת דאון זכה בפסטיבל סן סבסטיאן, באתר ynet, 28 בספטמבר 2009