הוקון השביעי, מלך נורווגיה

הוקון השביעי, מלך נורווגיה
Haakon VII
	הוקון השביעי, מלך נורווגיה
לידה	3 באוגוסט 1872; ארמון שרלוטנלונד, קופנהגן, דנמרק
פטירה	21 בספטמבר 1957 (בגיל 85); הארמון המלכותי, אוסלו, נורווגיה
שם מלא	כריסטיאן פרדריק קארל גאורג ולדמאר אקסל
שם לידה	Prince Christian Frederik Carl Georg Valdemar Axel of Denmark
מדינה	נורווגיה
מקום קבורה	טירת אקרסהוס
השכלה	Royal Danish Naval Academy
בת זוג	הנסיכה מוד מוויילס
שושלת בית שלזוויג-הולשטיין-זונדרבורג-גליקסבורג
תואר	מלך נורווגיה
אב	פרדריק השמיני, מלך דנמרק
אם	לוביסה, נסיכת שוודיה
צאצאים	אולף החמישי
	אתר רשמי
	18 בנובמבר 1905 – 21 בספטמבר 1957; (51 שנים)
	→ אוסקר השני אולף החמישי ←
פרסים והוקרה
	הצלב הגדול של מסדר הוורד הלבן של פינלנד עם צווארון (4 באוקטובר 1926); השרשרת המלכותית הוויקטוריאנית (1902); מפקד עליון במסדר לאופולד (2 באוקטובר 1906); המסדר המלכותי של השרפים (1893); מדליית הולמנקולן (1955); מסדר הפיל (1861); הצלב הגדול של מסדר האמבט (21 ביולי 1896); מסדר ישו (פורטוגל); מסדר שלמה; מסדר גיזת הזהב; War Cross; אות ההצטיינות של הרפובליקה האוסטרית; מסדר בית המלוכה של צ'אקרי; מסדר העיט האדום; אביר הצלב הגדול במסדר סנט מוריס ולזרוס; אביר הצלב הגדול של מסדר הכתר האיטלקי; מסדר אביש; מסדר קרול הראשון; מסדר החרצית; מסדר האריה הלבן; צלב המלחמה של צ'כוסלובקיה 1939–1945; מסדר החרב של יעקב הקדוש; King Edward VII Coronation Medal; מסדר הבז; מסדר המגדל והחרב; מסדר הצלב הדרומי; מסדר השמש של פרו; מסדר האריה של הולנד; המדליה הצבאית הצרפתית; מסדר ג'ון הקדוש; אביר במסדר הבשורה הקדושה; מסדר סטניסלב הקדוש, דרגה 1; אות מסדר העיט הלבן; מדליית המלחמה (נורווגיה); עיטור אנדריי הקדוש; צלב המלחמה; עיטור אנה הקדושה, דרגה ראשונה; מסדר העיט השחור; עיטור מסדר העיט הלבן של פולין; אביר במסדר גיזת הזהב; אביר במסדר אלכסנדר נבסקי; צלב המלחמה; השרשרת הגדולה של המסדר העליון של החרצית הביצנית; מסדר המושיע; מסדר האמבט; המסדר הוויקטוריאני המלכותי; עיטור הכבוד של הרפובליקה הפדרלית של גרמניה; הצלב הגדול של מסדר האריה הלבן; מסדר הבירית; מדליה לשירות אזרחי יוצא דופן; מסדר אולף הקדוש; מסדר סטניסלב הקדוש; מסדר דנבורג; צלב גדול של לגיון הכבוד ;

הוקון השביעי, מלך נורווגיה (3 באוגוסט 1872 – 21 בספטמבר 1957) היה מלך נורווגיה הראשון לאחר פירוק האיחוד עם שוודיה ב-1905 ועד מותו. הוא נודע בהתנגדותו האיתנה לפלישת גרמניה הנאצית לארצו במלחמת העולם השנייה.

ראשית חייו

הוקון נולד ב-3 באוגוסט 1872 בשם קרל למשפחת המלוכה של דנמרק. אביו היה מלך דנמרק העתידי פרדריק השמיני, ואחיו הבכור היה מלך דנמרק העתידי כריסטיאן העשירי.

משפחתו שימשה כמשפחת המלוכה הדנית מאז שנת 1448, וכמה מבני משפחתו אף שימשו כמלכי נורווגיה בעבר.

הוקון נישא בשנת 1896 לנסיכה מוד מוויילס, בתו של מלך בריטניה העתידי אדוארד השביעי. בשנת 1903 נולד לזוג בנם אלכסנדר אדווארד כריסטיאן פרדריק, נסיך דנמרק.

מלך נורווגיה

אחרי פירוק האיחוד השוודי-נורווגי בשנת 1905 הוקמה על ידי הממשלה הנורווגית ועדה, שתפקידה היה לחפש מועמד מתאים לשמש כמלך נורווגיה העצמאית הראשון בעידן המודרני. הנסיך קרל סומן כמועמד המוביל בזכות קשרי הדם שלו למלכי נורווגיה בעבר, העובדה שהיה לו בן שיוכל לשמש כיורש, וקשרי המשפחה שלו עם בית המלוכה הבריטי, שיכולים היו להיות לתועלת למדינה הצעירה.

הנסיך התנה את הסכמתו לשמש כמלך נורווגיה בעריכת משאל עם שבו יאושר המשך קיומה של מונרכיה בנורווגיה העצמאית, ויידחה הרעיון להפוך את המדינה לרפובליקה. לאחר שמוסד המונרכיה זכה לתמיכה של 79% מהבוחרים, הוכתר הוקון רשמית כמלך נורווגיה ב-22 ביוני 1906. הוא בחר את השם הוקון, שמם של שישה ממלכי נורווגיה העצמאית בימי הביניים.

מלחמת העולם השנייה

עם פרוץ מלחמת העולם השנייה הצהירה נורווגיה על נייטרליות. למרות זאת, ולמרות הבטחות מצד גרמניה, היא פלשה לנורווגיה ב-9 באפריל 1940. תחילה הצליחו הכוחות הנורווגיים לבלום את הפולשים, דבר שנתן לממשלה, למשפחת המלוכה ולפרלמנט שהות להתפנות מהבירה אוסלו לכיוון הצפון.

קורט ברוייר, דיפלומט גרמני שהיה מוצב בנורווגיה, דרש להיפגש עם המלך. בפגישתם הבהיר להוקון שלהיטלר אין כל רצון להדיח אותו מכיסאו, ודרש שכתנאי להישארותו כמלך נורווגיה הוא יורה על כניעת צבא נורווגיה וימנה את מנהיג הנאציונל סמלינג (המפלגה הנאצית הנורווגית), וידקון קוויזלינג, לראש ממשלת נורווגיה. ברוייר איים כי ההשלכות לנורווגיה יהיו קשות אם יסרב המלך להצעתו. הוקון הודיע לו שהוא צריך להעלות את ההצעה בפני ממשלתו.

בפגישה עם הקבינט הנורווגי לא התערב הוקון בהחלטה, אולם הבהיר את דעתו שאין לקבל את תנאי הגרמנים, ואם הממשלה תמצא לנכון לקבל אותם הוא לא יראה את עצמו כשיר עוד לשמש כמלך נורווגיה ויגיש את התפטרותו. הקבינט החליט פה אחד נגד קבלת התנאים הגרמניים, ובשידור רדיו קרא המלך לעם הנורווגי להמשיך בהתנגדותו לפולשים הגרמנים.

כתגובה לסירוב לשתף פעולה שלחו הגרמנים מפציצים של הלופטוואפה להפציץ את העיירה בה שהו המלך וממשלתו, בניסיון לחסל אותם, אולם המלך והממשלה הצליחו לעזוב את העיירה לפני מועד ההפצצה. המלך ונסיך הכתר אולף פונו באונייה בריטית לטרומסו בצפון המדינה, שהממשלה ישבה בה זמנית.

בעלות הברית הצליחו לבסס את אחיזתן בצפון נורווגיה, אולם בסוף מאי התחילו להעביר כוחות שהיו זקוקים להם בקרב על צרפת. עמידת הכוחות הנורווגיים נחלשה, וב-7 ביוני פונו המלך והממשלה לבריטניה, והקימו ממשלה גולה בלונדון. במהלך שלטון הכיבוש הגרמני שימש המלך סמל לאומי של המחתרת הנורווגית.

לאחר המלחמה

עם סיום המלחמה חזר הוקון לנורווגיה המשוחררת, שם זכה לאהדה רבה בעקבות עמידתו נגד הפולש הגרמני.

בשנת 1955 שבר הוקון את עצם הירך כתוצאה מתאונה במקלחת. התאונה ריתקה אותו לכיסא גלגלים, דבר שדיכא את רוחו והוסיף להידרדרות במצבו הרפואי עד פטירתו בשנת 1957, בגיל 85. הוא מלך על נורווגיה 52 שנה^[1].