דיילי מירור
 | |
 | |
| תדירות | יומי |
|---|---|
| סוגה | חדשות |
| פורמט |
טבלואיד  |
| מו"ל |
טרינטי מירור |
| בעלים | טרינטי מירור |
| עורך ראשי | לויד אמבלי |
| תאריכי הופעה |
1903–הווה (כ־121 שנים) |
| שפה | אנגלית |
| מערכת | לונדון, אנגליה |
| תפוצה | 1,058,488 (ינואר 2013) |
| מדינה |
הממלכה המאוחדת |
| ISSN | 0307-0204 |
| http://www.mirror.co.uk/ | |
  | |
דיילי מירור (באנגלית: Daily Mirror, מראה יומית) הוא עיתון בריטי אשר הוקם בשנת 1903.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]השנים הראשונות
[עריכת קוד מקור | עריכה]העיתון הוקם על ידי אלפרד הרמסוורת'(אנ') ב-2 בנובמבר 1903 ומחירו היה פני אחד בלבד. העיתון היה אמור להיות עיתון עבור נשים אך לא זכה להצלחה עם יציאתו. לאחר מכן מינה ארמסוורת' את המילטון פייף לעורך הראשי וכל הנשים שעבדו בעיתון פוטרו. העיתון הכיל הרבה תמונות והשם שונה ל-"The Daily Illustrated Mirror" ונשאר כך במשך שלושה חודשים עד החזרה לשם המקורי. מחיר העיתון ירד לחצי פני ומתחת לכותרת הראשית שונה הכיתוב שאומר שהעיתון מיועד גם לנשים וגם לגברים.
המיתוג החדש עבד כך שעד גיליון מספר 92 תפוצת העיתון הייתה 120 אלף עותקים ועד גיליון 269 עלתה התפוצה ל-200 אלף עותקים. בתוך עשר שנים הגיע העיתון לתפוצה של כחצי מיליון עותקים. אלפרד מכר את העיתון לאחיו הרולד בשנת 1913. ב-1917 עלה המחיר חזרה לפני. ב-1919 מכר העיתון מעל מיליון עותקים ביום דבר שהפך אותו לעיתון הכי נמכר.
הצלחה מסחרית
[עריכת קוד מקור | עריכה]באמצע שנות השלושים סבל העיתון מפגיעה במכירות עם עלייתם של עיתונים חדשים כמו הדיילי אקספרס. עם אחיינו של הרולד כמנהל הכספים וגאי ברתמילו כעורך הראשי שינה העיתון את תדמיתו מעיתון שמרני המיועד למעמד הבינוני, לעיתון חופשי המיועד למעמד הפועלים. בשנת 1937 הוכנסה לעיתון רצועת קומיקס. בשנת 1939 נמכר העיתון בלמעלה מ-1.4 מיליון עותקים ביום.
במהלך מלחמת העולם השנייה העיתון כמעט הועמד בפני סכנת סגירה אך הצליח להישאר יציב גם במהלך הבחירות לאחר המלחמה ועד סוף שנות הארבעים עלתה התפוצה ל-4.5 מיליון עותקים ביום.
ב-1960 רכשה הנהלת העיתון את העיתון הדיילי הרלד ולאחר חשש ההנהלה מתחרות על הקוראים הושק העיתון מחדש בשנת 1964 בשם הסאן. לאחר שהעיתון לא הצליח להשיג קוראים הוא נמכר לאיש העסקים רופרט מרדוק. מרדוק השיק את העיתון מחדש והשיב מלחמה למירור עם גדילת התפוצה בקצב מהיר.
התדרדרות העיתון
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-1978 עקף הסאן את כמות הקוראים של המירור והעיתון נמכר לרוברט מקסוול. לאחר מותו של מקסוול ב-1991 הפך דייוויד מונטגומרי למנכ"ל קבוצת מירור. משנת 1995 עד 2004 היה פירס מורגן העורך הראשי של העיתון. במהלך תקופה זו עבר העיתון כמה שערוריות ואחת מהן הייתה כאשר פרסם הדיילי טלגרף שמורגן קנה מניות בחברת מחשבים מסוימת הרבה לפני שטור עצות במירור ייעץ לציבור על החברה הזו. מורגן פוטר מהעיתון ב-14 במאי 2004 לאחר שפרסם במירור תמונות של אסירים עיראקים העוברים התעללות מחיילים בצבא הבריטי. לאחר מכן הוכחו התמונות כמזויפות והעיתון פרסם התנצלות רשמית בשער הראשי של העיתון.
העיתון כיום
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 2004 התמנה ריצ'רד וואלש לעורך העיתון. ב-30 במאי 2012 הודיע העיתון של מיזוג העיתון היומי הדיילי מירור עם העיתון של יום ראשון הסאנדיי מירור לעיתון אחד. וואלש וטינה וויבר, שני העורכים הראשיים פוטרו והעורך של העיתון המשותף הוא לויד אמבלי.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של דיילי מירור (באנגלית)- דיילי מירור, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
דיילי מירור, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
