לדלג לתוכן

גשר הרכבת הבריטי על נחל אופקים

(הופנה מהדף הגשר הבריטי)
גשר הרכבת הבריטי על נחל אופקים
מידע כללי
סוג גשר רכבת עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום הנגב עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
הקמה ובנייה
תקופת הבנייה ?–1918
תאריך פתיחה רשמי 1918 עריכת הנתון בוויקינתונים
חומרי בנייה ברזל עריכת הנתון בוויקינתונים
מידות
אורך 130 מ' עריכת הנתון בוויקינתונים
מידע טכני
מפתחים 8 עריכת הנתון בוויקינתונים
מִפְתָּח מרבי 5.5 מ' עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 31°16′53″N 34°39′00″E / 31.28141°N 34.64998°E / 31.28141; 34.64998
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
גשר הרכבת ליד אופקים. מבט מדרום מתוך אפיק הנחל
סוללת הרכבת הזמנית מצפון לגשר
גשר הרכבת ליד אופקים. מבט ממזרח על פלטפורמת הגשר

גשר הרכבת הבריטי על נחל אופקים הוא גשר רכבת ממתכת מדרום לאופקים. הגשר עובר מעל נחל אופקים (שנקרא בתקופת הקמת הגשר "וואדי חנפיש") והיה חלק ממסילת הרכבת רפיח - באר שבע שנחנכה ב-8 במאי 1918. מסילה זו נבנתה, בהדרגה, מרפיח מזרחה, על מנת לתמוך, לוגיסטית, במאמץ של חיל המשלוח המצרי (1916) להבקיע את שערי ארץ ישראל במסגרת המערכה על סיני וארץ ישראל במלחמת העולם הראשונה תחילה מול העיר עזה ומאוחר יותר מול באר שבע. הגשר עצמו נבנה לאחר כיבוש באר שבע על מנת להשלים את סלילת קו עד העיר[1]. בסיום סלילתו עבר הקו בעל רוחב הפסים התקני - 143.5 ס"מ, מרפיח במערב, לצד מעיינות נחל הבשור, ומעל נחל אופקים ונחל פטיש בואכה תחנת הרכבת המנדטורית בבאר שבע.

אורכו של הגשר כ-130 מטר וגובהו המרבי מעל האפיק כ-12 מטר. הוא עשוי קורות פלדה כפולות המחוברות ביניהן בחיזוקים ממוסמרים, מונח בקצותיו על תמיכות בטון, ונשען על שבעה זוגות של עמודי פלדה בקוטר 1.3 מ' המלאים בבטון, מחוזקים ביניהם במסגרת פלדה ומונחים על יסודות בטון. המפתח בין מרכזי העמודים נע בין 3.30 מ' במקומות הנמוכים (חמישה זוגות עמודים) ל-5.50 מ' באזורים הגבוהים (שני זוגות עמודים), והמרחק בין העמודים 16 מ'. תכנונו של הגשר נעשה על ידי מחלקת הרכבות המצרית (E.S.R – Egyptain State Railway) בקהיר.

מצפון לגשר בנו הבריטים סוללה זמנית ששימשה את הרכבת עד סיום בניית הגשר. הרכבת הראשונה בין רפיח ובאר שבע עברה ב-8 במאי 1918 על גבי הסוללה הזמנית. עם השלמת בניית גשר הברזל ב-30 ביולי 1918 הוסטה התנועה לגשר והסוללה ננטשה[2]. ממזרח לגשר ניתן עדיין לזהות את מסלול הרכבת על בסיס סוללות ומחפורות שקיימות בשטח.

ב-1923 תכננה מחלקת ההנדסה של הרכבת המנדטורית את חיזוק תמוכות הגשר במסגרת הכוונה להחליף את הקטר שנע על הקו בקטר אמריקאי חדש מדגם "בולדוין" שהיה כבד יותר[3]. בסופו של דבר לא יצאה התוכנית אל הפועל והקטר הישן המשיך לפעול על הקו עד סגירתו ב-1927.

מתחם הגשר הוא חלק מפארק סיירת שקד ובקצהו המזרחי של הגשר ניצבת אנדרטה לזכר חללי הסיירת.

הפארק וגשר הרכבת הגדול על קורות המתכת שלו הם הקשר והגשר בין ותיקי הסיירת לבין מפקדי ולוחמי חטיבת גבעתי והמשפחות השכולות, המובילים את רוח חזונם של ותיקי הסיירת.

האנדרטה לזכר חללי הסיירת

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ ראו מאמרו של אמנון גת, עמוד 106
  2. ^ מאחר שהסוללה נבנתה מאדמה מקומית שחקו אותה הגשמים וקיים סיכון להתמוטטות חלקים ממנה
  3. ^ במסגרת השינוי המתוכנן חוזק גם גשר הרכבת מעל נחל הבשור