הבשלה

המונח "בשל" מפנה לכאן. לערך העוסק בבשלות מינית, ראו בגרות מינית.

הבשלה היא תהליך המתרחש בפירות ובירקות, המהווה את המעבר בין היותם בוסר לבין היותם ראויים למאכל. בשלב זה הופכים הפירות למתוקים יותר, פחות חומצתיים, פחות ירוקים ורכים יותר.

השלבים בהבשלתו של הפרי מושפעים בידי הורמונים שונים. הורמון חשוב בתהליך ההבשלה של הפירות הוא ההורמון אתילן, סוג גז המופק על ידי צמחים מחומצת האמינו מתיונין.

במהלך תהליך ההבשלה נהרס הכלורופיל (נעלם הצבע הירוק), ובמקביל נוצרים פיגמנטים, המקנים לפרי או לירק את צבעו.

בפירות בעלי עמילן, כגון בננות, חל פירוק של העמילן, תוך עלייה בריכוז הסוכרים, ובעיקר פרוקטוז וגלוקוז.

הבחלת פירות

הבחלה היא תהליך שמביא להבשלה מהירה של פירות באמצעות חומרים כימיים. נהוג להבחיל בננות, תמרים, הדרים ועוד.

מאחר שפירות בשלים אינם מתאימים בדרך כלל להובלה, מאחר שהם עלולים להירקב לפני הגעתם ללקוח, נקטפים הפירות לעיתים בעודם בוסריים וממש לפני מכירתם, עוברים תהליך של הבחלה.

התהליך מתבצע במשך שנים רבות באמצעות גז אתילן (Ethylene). במספר ארצות מתבצע התהליך באמצעות סידן קרביד (Calcium carbide) שבתוספת לחות עובר תגובה כימית המשחררת גז אצטילן המאיץ את ההבחלה. גז זה עלול להכיל ארסן (Arsenic) וזרחן (Phosphorus) ולכן תהליך זה אסור לשימוש ברוב מדינות העולם.

הבחלת גבינות

הַבְחָלָה (בצרפתית אפינז' Affinage) הוא תהליך של הבשלת גבינות בתנאי טמפרטורה, לחות ואוורור מבוקרים, כדי להביא את הגבינה למצב אופטימלי לצריכה. זהו השלב האחרון והקריטי ביותר בתהליך ייצור גבינות והוא אחראי למרקמה הסופי של הגבינה ולמרבית טעמיה. הגבינה מכילה מיקרואורגניזמים ואנזימים רבים הפועלים בה. אלה מפרקים את החלבונים והשומנים שבגבינה, משחררים תמציות טעם ומשנים את מרקמה. תקופת ההבחלה מספקת תנאי סביבה אידיאלים לתהליכים ביו-כימיים אלה.

את כל הגבינות ניתן לחלק לשתי קבוצות עיקריות: גבינות טריות וגבינות מובחלות. לגבינות טריות חיי מדף קצרים של שבועות אחדים, ואילו גבינות מובחלות הן מוצרי חלב עם חיי מדף ארוכים יותר, מסדר-גודל של חודשים ואף שנים. בניגוד לגבינות טריות בהן רמת החומציות מתפתחת ככל שעובר הזמן עד שהחומציות גבוהה מידי לצריכה, בגבינות מובחלות רמת החומציות מוגבלת בזכות תהליך ההגבנה והן נהנות מהגנה בקטריאלית כנגד מיקרואורגניזמים לא רצויים.