הארמייה ה-21 (ברית המועצות)
| פרטים | |
|---|---|
| מדינה |
 ברית המועצות |
| שיוך |
 הצבא האדום |
| סוג | ארמייה רב-חיילית |
| אירועים ותאריכים | |
| תקופת הפעילות | 1941–1945 (כ־4 שנים) |
| מלחמות | מלחמת העולם השנייה |
| פיקוד | |
| מפקדים | ראו בהמשך |
  | |
הארמייה ה-21 הייתה ארמיית שדה של הצבא האדום בתקופת מלחמת העולם השנייה, והשתתפה במערכה הצבאית בחזית המזרחית נגד צבאות מדינות הציר.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הארמייה ה-21 הוקמה במאי 1941 מכוחות שהשתייכו ל"מחוז הצבאי של הוולגה", וכללה עם הקמתה 6 דיוויזיות רגלים. ערב הפלישה הגרמנית לברית המועצות היא הוצבה מדרום להומל, כחלק מכוחות הדרג השני של החזית המערבית, ותוגברה בקורפוס ממוכן. במחצית הראשונה של יולי ניהלה הארמייה שורת מתקפות נגד הכוחות הגרמניים המתקדמים, ואף זכתה למספר הצלחות מקומיות. במהלך אוגוסט נאלצה הארמייה לסגת לקו נהר דסנה תחת לחץ גרמני כבד, וחלק מכוחותיה כותרו. הארמייה ה-21 סופחה לחזית בריאנסק החדשה, ולאחר זמן קצר הועברה תחת פיקוד החזית הדרום-מערבית. בראשית ספטמבר נאלצה הארמייה לסגת דרומה תחת לחצה של ארמיית הפאנצר השנייה הגרמנית, ונדחקה לתוך כיס גדול שנוצר כתוצאה מכיתור הכוחות הסובייטיים באזור קייב. חלק קטן מכוחות הארמייה הצליחו לחמוק מהכיתור הגרמני, אך מרבית יחידותיה נלכדו בטבעת הכיתור הגרמנית והושמדו במהלך קרב קייב.
בראשית אוקטובר הוקמה הארמייה ה-21 מחדש, לאחר שתוגברה בכוחות מעתודת הסטאבקה, והוצבה להגן על אזור חרקוב-בלגורוד. היא נאלצה לסגת בהדרגה מזרחה תחת לחץ הארמייה השישית הגרמנית, אך בראשית נובמבר הצליחה לייצב קו הגנה חדש מעבר לנהר דונייץ העליון. במסגרת מתקפת החורף של הצבא האדום השתתפה הארמייה בינואר 1942 במתקפה כושלת באזור אגן הדונבאס. לאחר זמן קצר היא נאלצה לעבור למגננה, ועמדותיה נותרו ללא שינוי עד לתום החורף. במחצית השנייה של חודש מאי השתתפה הארמייה במתקפה סובייטית גדולה באזור חרקוב. היא היוותה חלק מהזרוע הצפונית של המתקפה הסובייטית, אך התקדמותה נבלמה לאחר שהגרמנים הזרימו עתודות חזקות לאזור המותקף. רוב היחידות הסובייטיות האחרות שהשתתפו בקרב חרקוב השני כותרו והושמדו, לאחר שהגרמנים עברו להתקפת נגד.
בשלב הראשון של מתקפת הקיץ הגרמנית בחזית הדרומית (סוף יוני-ראשית יולי 1942) ספגה הארמייה ה-21 אבדות כבדות ונאלצה לסגת במהירות מזרחה כדי להינצל מכיתור. היא ביצעה מספר פעולות מאסף, שהצליחו להאט במקצת את ההתקדמות הגרמנית, ורוב יחידותיה הצליחו לסגת לגדה הימנית (המזרחית) של נהר הדון העליון. באמצע יולי הועברה הארמייה דרומה, והוצבה מצפון לברך הגדולה של נהר דון. החל מסוף החודש ביצעה הארמייה שורה של התקפות על האגף השמאלי של הארמייה השישית הגרמנית, במטרה להקל את הלחץ הגרמני על הארמייה ה-62, ולעכב את ההתקדמות הגרמנית לכיוון העיר סטלינגרד. המתקפה לא הצליחה להשיג את יעדיה העיקריים, אך הארמייה ה-21 הצליחה לכבוש ראש גשר גדול בגדה הדרומית של הדון, באזור סרפימוביץ-קלצ'קאיה, ולהחזיק בו. באוגוסט וספטמבר 1942 המשיכה הארמייה להפעיל לחץ על עמדות הארמייה השישית ממערב לברך נהר דון, כדי להסיח כוחות גרמניים מהמערכה בתוך העיר סטלינגרד, והצליחה להגדיל את שטח ראש הגשר שלה מדרום לנהר. במהלך אוקטובר החליפה הארמייה הרומנית ה-3 את הכוחות הגרמנים שניצבו מול הארמייה ה-21, והפיקוד הסובייטי העליון החליט להשתמש בראש הגשר שהוחזק על ידי כוחותיה, כבסיס למתקפה גדולה של החזית הדרום-מערבית (שהוקמה מחדש), שנועדה לכתר את כוחות הציר באזור סטלינגרד.
ערב מתקפת הנגד הסובייטית (מבצע אורנוס) כללה הארמייה 6 דיוויזיות חי"ר (ה-63, ה-76, ה-96, ה-277, ה-293 וה-333) ו-3 גדודי טנקים עצמאיים, תחת פיקוד גנרל י.מ. צ'יסטיאקוב. ב-19 בנובמבר תקפה הארמייה ה-21, ביחד עם ארמיית הטנקים ה-5 את עמדות הארמייה הרומנית ה-3. תוך זמן קצר הצליחה הארמייה להבקיע את החזית הרומנית, והכוחות הניידים שסופחו אליה (קורפוס טנקים וקורפוס פרשים) התקדמו במהירות אל העורף הגרמני. עד ה-23 בחודש הושלם כיתור כוחות הציר באזור סטלינגרד, וחלק גדול מיחידות הארמייה הרומנית ה-3 כותרו והושמדו. הארמייה ה-21 השתתפה בהקמת טבעת הכיתור הסובייטית סביב "כיס סטלינגרד", ולאחר מספר ניסיונות כושלים לחסל את הכיס הגרמני בחודש דצמבר, היא השתתפה בינואר 1943 במבצע לחיסול כוחות הציר המכותרים, תחת פיקוד חזית הדון.
לאחר מנוחה והתאוששות הועברה הארמייה ה-21 באמצע מרץ 1943 לאזור קורסק. התקפת הנגד המוצלחת שביצעה קבוצת ארמיות דרום הגרמנית באזור חרקוב איימה לכבוש מחדש גם את קורסק, אך הארמייה ה-21 הצליחה לבלום את ההתקדמות הגרמנית מצפון לבלגורוד ולייצב את החזית באזור בליטת קורסק. בעקבות הצטיינותה בקרבות קיבלה הארמייה בראשית מאי את תואר ה"משמר", ושמה שונה לארמיית המשמר השישית. תחת שמה החדש מילאה הארמייה, בראשית יולי 1943, תפקיד מרכזי בבלימת המתקפה הגרמנית על האגף הדרומי של הכוחות הסובייטיים שהחזיקו במבלט קורסק, וספגה אבדות כבדות ביותר במסגרת המערכה על בליטת קורסק.
ביולי 1943 הוקמה ארמייה חדשה שקיבלה את השם "הארמייה ה-21", על בסיס כוחות מעתודת הפיקוד העליון של הצבא האדום. הארמייה ה-21 החדשה השתתפה בקרבות לשחרור העיר סמולנסק בספטמבר 1943 ולאחר מכן בלחימה בקרליה ביוני 1944. בינואר 1945 הועברה הארמייה תחת פיקוד החזית האוקראינית הראשונה. במסגרת החזית היא השתתפה במתקפה הסובייטית בדרום פולין ובכיבוש שלזיה וסיימה את המלחמה בשחרור פראג.
מפקדי הארמייה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הקמה ראשונה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- (יוני - 6 ביולי 1941) - ואסילי גרסימנקו
- (6 - 10 ביולי 1941 ) - סמיון בודיוני
- (10 - 24 ביולי 1941) - פיודור קוזנצוב
- (24 ביולי - 7 באוגוסט 1941 ) - מיכאיל יפרמוב
- (7 - 24 באוגוסט 1941) - וסילי גורדוב
- (25 באוגוסט - 26 בספטמבר 1941) - ואסילי קוזנצוב
- (5 - 10 באוקטובר 1941) - פיודור קוזנצוב
- (15 באוקטובר 1941 - 30 ביוני 1942) - וסילי גורדוב
- (1 ביולי - 1 בנובמבר 1942 ) - אלכסיי דנילוב
- (נובמבר 1942 - אפריל 1943) - איוואן צ'יסטיאקוב
הקמה שנייה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- (12 ביולי - 24 באוקטובר 1943) - ניקולאי קרילוב
- (24 באוקטובר 1943 - 25 בפברואר 1944) - יבגני ז'וראווליוב
- (25 בפברואר - אפריל 1944) - ואסילי שבצוב
- (אפריל 1944 - עד סוף המלחמה) - דמיטרי גוסב
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]