הארמייה ה-11 (ורמאכט)
| פרטים | |
|---|---|
| מדינה |
 גרמניה הנאצית |
| שיוך |
 ורמאכט |
| סוג | ארמייה |
| אירועים ותאריכים | |
| תקופת הפעילות |
5 באוקטובר 1940 26 בנובמבר 1944 – 21 בנובמבר 1942 21 באפריל 1945 |
| מלחמות | |
| פיקוד | |
| מפקדים | מפקדים |
  | |
הארמייה ה-11 הייתה ארמייה גרמנית שפעלה במלחמת העולם השנייה.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הקמה ראשונה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הארמייה ה-11 הוקמה בשנת 1940 כהכנה למבצע ברברוסה במהלך מלחמת העולם השנייה. ב-22 ביוני 1941. הארמייה ה-11 הייתה חלק מקבוצת ארמיות הדרום בעזרתם גרמניה הנאצית הוציאה לפועל את מבצע ברברוסה ופלשה לברית המועצות. לאחר מותו של מפקדה הראשון, אויגן פון שוברט, בתאונה, אריך פון מאנשטיין מונה למפקדה ונותר בראשה עד לפירוק הארמייה. באוקטובר 1941 השתלטה הארמייה, בסיוע כוחות רומניים, על מרבית שטחו של חצי האי קרים והטילה מצור על נמל סבסטופול. ניסיון סובייטי לכבוש מחדש את קרים באמצעות הנחתת כוחות חזקים בחצי האי קרץ נכשל, ומרבית הכוחות הסובייטיים שהונחתו בקרץ הושמדו במתקפת נגד גרמנית מוצלחת במאי 1942. הכוחות המגינים על נמל סבסטופול הצליחו להדוף 2 מתקפות גדולות של כוחות הציר בחורף 1941/1942, אך המתקפה השלישית הצליחה להבקיע את מעגל הביצורים, שהגן על הנמל, ולכבוש את סבסטופול בראשית יולי 1942. כ-90 אלף חיילים ומלחים סובייטיים נפלו בשבי במהלך כיבוש העיר.
לאחר נפילת סבסטופול הועברה הארמייה צפונה, לחזית לנינגרד, אך בעקבות כיתור הכוחות הגרמניים באזור סטלינגרד, כתוצאה ממתקפת נגד סובייטית (מבצע אורנוס), החליט הפיקוד הגרמני ב-21 בנובמבר 1942 למנות את אריך פון מאנשטיין למפקד קבוצת ארמיות חדשה, בשם קבוצת ארמיות דון, שהוקמה במטרה לחלץ את הכוחות המכותרים ב"כיס סטלינגרד", ומטה הארמייה הועבר דרומה, ושימש כבסיס ליצירת המפקדה של קבוצת הארמיות.
הקמה שנייה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הארמייה ה-11 הוקמה מחדש בסוף 1944, כארמיית שריון. ידועה גם בשם ארמיית הפאנצר אס אס ה-11. מצבתה הייתה חסרה וגודלה לא עלה על סדר הכוחות של קורפוס אחד. במרץ 1945 עברה הארמייה ארגון מחדש, והופעלה בלחימה בחזית המערבית באזור הרי הרץ, שם הושמדה ב-21 באפריל 1945.
מפקדים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אויגן פון שוברט (5 באוקטובר 1940 - 12 בספטמבר 1941)
- אריך פון מנשטיין (12 בספטמבר 1941 - 21 בנובמבר 1942)
- פליקס שטיינר (26 בנובמבר 1944 - 5 במרץ 1945)
- אוטו היצפלד (2 באפריל 1945 -8 באפריל 1945)
- ולטר לוכט (8 באפריל 1945 - 21 באפריל 1945)
