הארי אוסטרין וולפסון
לידה |
2 בנובמבר 1887 אוסטרינה, פלך וילנה, בלארוס |
---|---|
פטירה |
20 בספטמבר 1974 (בגיל 86) קיימברידג', ארצות הברית |
מדינה | בלארוס |
השכלה | אוניברסיטת הרווארד |
מעסיק | אוניברסיטת הרווארד |
פרסים והוקרה | |
צבי הירש (הארי אוסטרין) וולפסון (באנגלית: Harry Austryn Wolfson; 2 בנובמבר 1887 – 20 בספטמבר 1974/ ג' בתשרי תשל"ה[1]) היה פילוסוף והיסטוריון יהודי-אמריקאי, פרופסור למדעי היהדות באוניברסיטת הרווארד וראש החוג הראשון ללימודים אלה בארצות הברית. אפשר ותרומתו החשובה ביותר היא במציאת המכנה המשותף בין הפילוסופיה הנוצרית, היהודית והמוסלמית.[2] בהיותו חוקר היהדות הראשון שבנה קריירה מלאה באקדמיית-יוקרה מערבית, וולפסון מבטא גם את ראשית הגשמתה של תנועת חכמת ישראל.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הארי וולפסון נולד ברוסיה. בצעירותו למד אצל הרב משה מרדכי אפשטיין בישיבת סלבודקה, והשתייך לחבורה עברית ציונית של תלמידי ישיבה בכירים. בשנת 1903 היגר לארצות הברית. בין השנים 1911–1915 קיבל את תאריו האקדמיים מאוניברסיטת הרווארד. עבודת הדוקטורט שלו עסקה ברבי חסדאי קרשקש והתרכזה בתרגום אור השם. בשנת 1925 התמנה לפרופסור לספרות עברית ולפילוסופיה באוניברסיטה זו, בה לימד לבסוף כיובל שנים. וולפסון קיבל תוארי הוקרה מעשר אוניברסיטאות שונות[3] והיה ממקימי האקדמיה האמריקאית למחקר היהדות.
מחקריו[עריכת קוד מקור | עריכה]
התמחותו של וולפסון בפילוסופית דתית הקיפה, נוסף על תרגומו ופרשנותו לקרשקש, את הגותם של אבות הכנסייה, השפעת הכלאם המוסלמי על היהדות, וכן מחקר פרטני על פילון, אבן רושד ושפינוזה. מחקרו על פילון עורר תהודה רבה, והעניק זווית חדשה על התפתחות הפילוסופיה של הדת בסוף התקופה ההלניסטית.[4]
בניגוד לגישה שראתה בפילון מטיף דתי בעיקר, מחקרו של וולפסון הראה כי לפילון שיטת ביסוס פילוסופית ברורה. וולפסון מציין כי הנחות היסוד של פילון מהוות "הטיה יסודית מהפילוסופיה היוונית האלילית" וכיוון שפילון השפיע במישרין על הבשורה על-פי יוחנן, הרי שכתביו טומנים בחובם את ייסודה של כול הפילוסופיה של ימי הביניים.[5] ניתוח זה של כתבי פילון נעשה באמצעות מושג הסינתזה והיווה חידוש ממדרגה ראשונה, אשר ממשיך לעורר שאלות בנוגע לחלוקת הזמנים במעבר מהעת העתיקה לחדשה בתחום הפילוסופיה.
ספריו שתורגמו לעברית[עריכת קוד מקור | עריכה]
- צבי א' וולפסון, תרגום: משה מייזלש, 'פילון - יסודות הפילוסופיה הדתית היהודית', מוסד הרב קוק, תש"ל/ 1970, (2 כרכים)
- צבי ה' וולפסון, תרגום: משה מייזלש, 'המחשבה היהודית בימי הביניים:' מסות ומחקרים, מוסד ביאליק, תשל"ח/ 1978
- גרסה מקוונת של הספר (לבעלי הרשאה), באתר "כותר"
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- שמעון צבי אלטמן (ש.צ.א.), "וולפסון, צבי (הרי אוסטרין)", האנציקלופדיה העברית (כרך טו, עמ' 920-919), חברה להוצאת אנציקלופדיות, תשכ"ב.
- ספר היובל לכבוד צבי וולפסון: למלאת לו שבעים וחמש שנה, חלק עברי, האקדמיה האמריקנית למדעי היהדות, ירושלים, תשכ"ה
- יונתן כהן, תבונה ותמורה: פנים בחקר הפילוסופיה היהודית ותולדותיה, מוסד ביאליק, תשנ"ז/ 1997.
- גרסה מקוונת של הספר (לבעלי הרשאה), באתר "כותר"
- Schwarz, Leo W. (1965), "A bibliographical essay", in Lieberman, Saul, Harry Austryn Wolfson Jubilee Volume on the Occasion of His Seventy-Fifth Birthday, Jerusalem: American Academy for Jewish Research.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- הארי אוסטרין וולפסון, באתר Academia.edu
- צבי וולפסון (1887-1974), דף שער בספרייה הלאומית
- הספרים של צבי וולפסון, באתר "סימניה"
- גרשון חורגין, ספריו של פרופ' צבי וולפסון, ביצרון, 1967, באתר Academia.edu
- גרשון חורגין, משנתו של פרופסור צבי וולפסון, ספר זכרון לשמואל בלקין (תשמ"א), עמ' 29-35, באתר Academia.edu
- זאב הרוי, העבריות והפילוסופיה המערבית בתורת ההיסטוריה של צבי וולפסון, דעת, כתב עת לפילוסופיה יהודית וקבלה, 4 (תש"ם), 103-11, באתר Academia.edu
- היסטוריה של המרכז למדעי היהדות באוניברסיטת הרווארד: Harry A. Wolfson: A Scholar Laureate (באנגלית)
- צבי וולפסון (1887-1974), דף שער בספרייה הלאומית
- גרשון חורגין, פרופסור צבי וולפסון - מפרשם של פילון ושפינוזה, הדואר, א' בסיוון תשכ"ז, עמ' 545
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ ע"פ הכיתוב על מצבתו
- ^ Twersky, Isadore (1975), "Harry Austryn Wolfson, 1887–1974", Journal of the American Oriental Society 95 (2): 181–183
- ^ Twersky, Isadore (1975), "Harry Austryn Wolfson, 1887–1974", Journal of the American Oriental Society 95 (2): 181–183
- ^ Arthur Hyman, הארי אוסטרין וולפסון, בספרייה היהודית המקוונת (באנגלית)
- ^ וולפסון. פילון - יסודות הפילוסופיה הדתית היהודית, כרך ב', עמ' 280