הנס אייזנק
 | |
| לידה |
4 במרץ 1916 ברלין, הקיסרות הגרמנית  |
|---|---|
| פטירה |
4 בספטמבר 1997 (בגיל 81) לונדון, הממלכה המאוחדת |
| ענף מדעי |
פסיכולוגיה |
| מקום מגורים |
אנגליה |
| מקום לימודים | |
| מנחה לדוקטורט |
סיריל ברט |
| מוסדות |
קינגס קולג' לונדון |
| תלמידי דוקטורט |
כריס ד. פירת', פרנק פארלי |
| פרסים והוקרה |
פרס עמיתי ויליאם ג'יימס (1994) |
| בן או בת זוג |
סיביל אייזנק |
| צאצאים |
מייקל אייזנק |
  | |
הנס יורגן אייזנק (בגרמנית: Hans Jürgen Eysenck; 4 במרץ 1916 - 4 בספטמבר 1997) היה פסיכולוג גרמני-בריטי, ממוצא יהודי, מהדמויות הבולטות ביותר בחקר האינטליגנציה ובחקר האישיות.
לאחר מותו נבחנו עבודותיו מחדש ורבות מהן, בפרט אלה שחיבר עם רונלד גורססארט מטיצק (Ronald Grossarth-Maticek), נחשבות לא אמינות[1] אך גם לגבי עבודות אחרות פורסמו אזהרות אמינות[2].
קורות חיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]הנס יורגן אייזנק נולד בברלין לזוג הורים שחקנים. אביו, אדוארד אייזנק, היה צאצא למשפחה קתולית מאזור הריין, בעוד אמו, הלגה מולנדר (נולדה כרות ורנר), הייתה בת למשפחה פרוטסטנטית משלזיה. אייזנק חשף מאוחר בחייו שסבתו מצד האם הייתה ממוצא יהודי. הוריו התגרשו כשהיה בן שנתיים, אמו הייתה לבת זוגו של הבמאי היהודי מקס גלאס, איתו היגרה לפריז לאחר עלייתו של היטלר לשלטון. היא הותירה את בנה לגדול אצל סבתו, בעברה זמרת אופרה. כנער חילק אייזנק את התעניינותו בין נושאים אינטלקטואלים לספורט. לדבריו הוא תיעב את הנאציזם ההולך ומתחזק. השתלטות היטלר על מולדתו הניעה אותו לעוזבה ב-1934 לטובת לונדון. שם פנה ללימודי פסיכולוגיה. הוא קיבל דוקטורט ב-1940 מהיוניברסיטי קולג' לונדון בהנחיית סיריל ברט.
תחומי התעניינות ומחקר
[עריכת קוד מקור | עריכה]אייזנק הושפע מגישתם של פסיכולוגים בריטים כמו סיריל ברט שעסקו במדידת תכונות אישיות, וסבר שיש להן קשר הדוק לתורשה. בעת ובעונה אחת התעניין בביהביוריזם וביכולת לעצב התנהגות באמצעות התניות. על הפסיכואנליזה הפרוידיאנית הייתה לו, לעומת זאת, ביקורת חריפה. הוא תהה האם היא מסייעת במשהו למטופלים ופקפק במדעיותה. כשב-1946 נפתח מחדש בית החולים מודסלי אייזנק התמנה לפסיכולוג מחקר בכיר. כעבור שנה התמנה כמנהל מחלקת פסיכולוגיה . בשנת 1950 אוניברסיטת לונדון הקימה ב-1950 אוניברסיטת לונדון הקימה במודסלי את המכון הפסיכאטרי ואייזנק ייסד שם את מחלקת פסיכולוגיה. הוא התמנה גם כפרופסור לאוניבריסטת לונדון.
אייזנק קיבל קביעות ב"מכון הפסיכיאטרי" המסונף לקינגס קולג' לונדון, ובשנות החמישים והשישים זכו הספרים שהוציא מתחת ידיו לפופולריות רבה, והוא נחשב לאחד מבכירי הפסיכולוגים בבריטניה. בשנות השבעים צידד בארתור ג'נסן ובקשר שזה הצביע עליו בין אינטליגנציה לבין גזע. השקפות אלו והטעמת המרכיבים התורשתיים באישיות הפכו אותו לשנוי במחלוקת, עד כדי שבמהלך הרצאה ספג אגרוף בפרצופו מסטודנט זועם. מנגד התעניין גם באפשרות להעלות אינטליגנציה באמצעות שיפור התזונה, אך מחקריו בנושא לא הניבו הישגים של ממש.
בשנות ה-80 ייסד את כתב העת לחקר הבדלים בין אישיים.
אייזנק התעניין גם בתחומים כמו פאראפסיכולוגיה, אסטרולוגיה וגרפולוגיה, שאותם, שלא כמו מרבית עמיתיו, לא שלל על הסף, אך ביקר את מתודולוגיית רוב המחקרים שתמכו בהם. במאמר שפרסם בשנת 1982 תמך באפקט מרס.
אייזנק התנגד לפסיכואנליזה ואף חיבר ספר Decline and Fall of the Freudian Empire (שקיעתה ונפילתה של האימפריה הפרודיאנית) שם הצביע בין היתר על חוסר ראיות מדעיות לתאוריה, וכן טען שהפסיכולוגיה קוגניטיבית מספקת הסברים מדויקים יותר ומבוססים מדעית.
תאוריית התכונות
[עריכת קוד מקור | עריכה]לפי תאוריית התכונות של אייזנק לאישיות קיימים שלושה ממדים:
- מופנמות - מוחצנות
- נוירוטיות - יציבות נפשית
- פסיכוטיות (אנ') - חברתיות (ממד שהוסיף בשלב מאוחר יותר)
לדעת אייזנק, אין קשר רציף בין נוירוטיות (יציבות נפשית נמוכה) לבין פסיכוטיות (התנהגות אנטי חברתית).
אייזנק גרס כי יש קשר בין תפקודים שונים במערכת בהעצבים ובין מופנמות ומוחצנות. לפי אייזנק, סף הגירוי העצבי קובע את התכונות של מוחצנות ומופנמות, כיוון שסף הגירוי משפיע על העוצמה של הגירוי (יכול להתבטא במגוון של דרכים, כמו גירויים חזותיים או ווקליים) שתיקלט אצל האדם. אצל אדם שסף הגירוי שלו גבוה יקלטו רק גירויים חזקים, ולא יהיה לו נוח בסביבה עם גירויים חלשים (מוזיקה קלאסית, צבעים חלשים ומעטים...), ולהפך, אצל אדם בעל סף גירוי נמוך יעברו כמעט כל הגירויים, והוא יחוש לא בנוח בסביבה עם גירויים חזקים (מוזיקה רועשת, הרבה צבעים חזקים...). בן אדם מוחצן מאופיין כבעל סף גירוי גבוה, ובן אם שהוא מופנם מאופיין כבעל סף גירוי נמוך).
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הנס אייזנק, ברשת החברתית Goodreads
הנס ג'ורגן איסנק, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
| פסיכולוגיה | ||
|---|---|---|
| פסיכולוג • פסיכותרפיה • פילוסופיה של הפסיכולוגיה | ||
| ענפי מחקר | פסיכוביולוגיה • קוגניטיבית • התפתחותית • חברתית • אישיותית • השוואתית • פסיכופתולוגיה • פסיכופיזיקה • פסיכובלשנות • פסיכולוגיה אבולוציונית • נוירופסיכולוגיה • פסיכולוגיה תרבותית • פסיכולוגיה בין תרבותית • ראו גם: פסיכיאטריה | 
|
| תחומי עיסוק | קלינית • חינוכית • ארגונית/תעסוקתית • שיקומית • רפואית • משפטית • צבאית • ספורט | |
| אסכולות | סטרוקטורליזם • פונקציונליזם • פנומנולוגיה • פסיכואנליזה • אינדיבידואלית • הומניסטית • ביהביוריזם • אקזיסטנציאליזם • גשטלט • פסיכולוגיה חיובית • פסיכודינמיקה | |
| מושגים כלליים | תודעה • תפיסה • לא-מודע • זיכרון • למידה • רווחה נפשית • הפרעה נפשית • טראומה נפשית • מבחני אישיות • אינטליגנציה • מיינד • רגש | |
| הקטגוריה "פסיכולוגיה" במיזמים אחרים של קרן ויקימדיה: ויקימילון • ויקיספר • ויקיציטוט | ||