לדלג לתוכן

האשה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף האישה)
האשה
האשה: לחייה ולענייניה של אשה בארץ ישראל
מידע כללי
שפת המקור עברית עריכת הנתון בוויקינתונים
הוצאה
תאריך הוצאה 1926 עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

האשה: לחייה ולענייניה של אשה בארץ ישראל היה ירחון וכתב עת ראשון לנשים שיצא לאור בארץ ישראל בשנים 19261929.

העורכת הראשונה שלו, חנה טהון (1886–1954), ציינה שהירחון שאף ליצירת טיפוס חדש של האישה הארץ-ישראלית אשר רואה את פעילותה בביתה כחלק מהבניין הלאומי-הציבורי.

צמיחתו של הירחון מקבילה למתרחש בעולם המערבי באותה תקופה. היא קשורה לתהליך רכישת ההשכלה של נשים, היותן חלק מכוח העבודה היצרני ופוטנציאל צרכני הולך וגדל. הם שיקפו את היחס לאישה כעקרת בית מצד אחד – מדורים של עצות לניהול הבית, ומצד שני הכרה באוטונומיה של נשים שזכותן ללמוד, לרכוש השכלה ולפרנס את עצמן. בראשית היישוב העברי בארץ ישראל החלו נשים להיאבק למען שוויון זכויות. במסגרת התאגדותן למען נשים הקימו ארגון ארצי "התאחדות נשים עבריות למען זכויות בארץ ישראל" (1919) ואת עיקר רעיונותיהן ביטאו באמצעות "האשה".[1]

מרבית הכותבות ב"האשה", בטווח הגילאים הרחב שבין עשרים לשישים שנה, עלו לארץ בעליות השנייה והשלישית, ובייחוד בשנות העשרים של המאה הקודמת. רובן נולדו באירופה - בגרמניה, וברוסיה ובארצות הברית. הן באו מבתים בורגניים. בספרי הזיכרונות שכתבו ובמסמכים אוטוביוגרפיים מעידות לפחות חלקן על מצב כלכלי שפיר במשפחות המוצא ועל בתים פטריארכליים, שבהם הונהגה חלוקת עבודה מסורתית. רוב האבות עסקו במקצועות חופשיים, ורוב האמהות היו עקרות בית. הבנות עודדו לרכוש השכלה. רובן נשלחו ללמוד לתארים גבוהים, לעיתים בערים אחרות מאלה שמהן באו, וכך הרחיבו את אופקיהן. תחומי עיסוקן נשאו אופי ציבורי: נשות חינוך, עובדות סוציאליות, משפטניות, פעילות בארגוני נשים ועוד.[2]

רוב הכותבות בעיתונים לא היו עיתונאיות אלא כתבו מתוך אידאולוגיה. הן הכירו זו את זו והיו ביניהן קשרים טובים עוד לפני הקמת העיתון. "האשה" ביקש לבחון את מעמדן של נשים בתוך המרחב הביתי ולהציגו כמשתלב בבניין האומה. לכן, העיתון עסק בעיקרו בצורך של האישה בת החוגים האזרחיים לפעול במסגרת הלאומית, ומצד שני, לא להזניח את משפחתה הפרטית ואת משק ביתה, שהיוו את הבסיס לאומה. רוב כתיבתן עסקה ביחס לתפקיד האישה כאם הדורות הבאים ומכאן מחויבותה לחינוך ולבריאות הדור הבא.[3]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ עוז אלמוג, "חלוצה, צברית, עקרת-בית, יאפית: שינויים בדמות האשה הישראלית ובמעמדה החברתי", בקורת ופרשנות 34, תש"ס, עמ' 19–64
  2. ^ נורית גוברין, "נשים בעיתונות העברית - ההתחלות" בתוך קריאת הדורות - ספרות עברית במעגליה, כרך ג', 2008, הוצאת כרמל, ירושלים. עמ' 271–291
  3. ^ טליה דיסקין, "לא עיתון נשים רגיל: דגם האישה האזרחית בעקבות הירחון הארצישראלי 'האשה' וסוכנותיו 1926 - 1929" ישראל 18–19, 2011, עמ' 65–98