האגודה העולמית לתקשורת פיננסית בין-בנקאית
 | |
| תחום |
תעשיית הטלקומוניקציה  |
|---|---|
| מדינה |
בלגיה |
| מטה הארגון |
לה הולפה |
| עובדים |
2,000 |
| תקופת הפעילות |
3 במאי 1973 – הווה (51 שנים) |
| פרסים והוקרה |
BigBrotherAwards (2006) |
|
www | |
  | |
סוויפט או בשמה המלא האגודה העולמית לתקשורת פיננסית בין-בנקאית (באנגלית: Society for Worldwide Interbank Financial Telecommunication, בראשי תיבות: SWIFT) היא מסלקה בינלאומית דרכה עובר מידע בין מוסדות פיננסים שונים, כדוגמת בנקים. המסלקה מספקת העברה בטוחה, אמינה ומתוקננת של מידע על העברות כספים. SWIFT מספקת גם תוכנה ושירותים למוסדות פיננסיים, בעיקר לשימוש ברשת SWIFTNet, ובתקן ISO 9362. מרבית התקשורת הבין-בנקאית בעולם היום מתבצעת באמצעות שירותי SWIFT.
נכון לסוף 2015, שירתה האגודה 10,800 מוסדות פיננסיים ותאגידים במעל ל-200 מדינות, עם כ-6 מיליארד הודעות בשנה.
SWIFT סולקת כ-42 מיליון פעולות פיננסיות מדי יום (כמות הגדלה משנה לשנה). כ-80% מהתשלומים הבינלאומיים מתבצעים דרך מערכת הסליקה של סוויפט. המסלקה אינה מעבירה כספים בפועל, אלא רק מידע על העברות כספים. יישוב חובות מתבצע על ידי מערכות נפרדות המוקמות בין צמדי מוסדות פיננסיים.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
המסלקה הוקמה במשרדים בני 40 מטרים רבועים במרכז בריסל שבבלגיה בשנת 1973, בתמיכת 239 בנקים מ-15 מדינות שונות[1]. מנכ"ל החברה הראשון היה Carl Reuterskiöld. תכנון המערכת נעשה בליווי צמוד של לקוחותיה להבטחת ישימות המערכת שתופק לבסוף. המשך תכנון, הקמת מנגנוני יתירות גאוגרפיים ופיתוח המערכת נמשכו עד שנת 1977, אז נשלחה הודעת ה-SWIFT הראשונה על ידי אלברט השני, נסיך בלגיה באותה העת. באותה העת עלות תפעול המערכת עלתה על ההכנסות שהתקבלו ממנה.
ב-1986 התחילה האגודה לשרת את ה-Ecu banking association האירופאית, ב-1987 פנתה לתחום סליקת ניירות ערך, והמשיכה להרחיב את תחומי עיסוקה משנה לשנה.
בדו"ח מ-2003, הצביעה קבוצת ג'ובאני, המשמשת כיועצת לנציבות האירופית, על 15 חסמים לסליקת כספים בין מדינות האיחוד האירופי, והטילה על סוויפט הגדרת פתרונות לבעיות אלה על ידי סטנדרטיזציה של השוק הפיננסי האירופי.
ב-15 במרץ 2012 הודיעה המסלקה כי הפסיקה לשרת את איראן במסגרת העיצומים הבינלאומיים שמוטלים על המדינה כחלק מהפעילות נגד תוכנית הגרעין האיראנית. בעקבות כך לא יכלו בנקים איראנים להעביר כספים בעולם[2]. איראן חוברה חזרה למערכת סוויפט בשנת 2016, עם הסרת הסנקציות עליה[3], ונותקה שוב בנובמבר 2018[4].
ב-26 בפברואר 2022 האיחוד האירופי הודיע כי החליט לחסום מספר בנקים ברוסיה מן המסלקה בעקבות פלישתה לאוקראינה[5].
רשת SWIFTNet[עריכת קוד מקור | עריכה]
סוויפט החלה לעבור לרשת תקשורת מבוססת פרוטוקול IP בשנת 2001, במקום תשתית מבוססת X.25 ששימשה אותה עד אותה העת. בין השאר במטרה לקדם מסחר אלקטרוני[6]. המעבר הושלם בשנת 2005[1].
המעבר דרש פיתוח פרוטוקולים חדשים לתקשורת יעילה, תוך שימוש הן בתקני תקשורת קיימים, והן פיתוח תקנים חדשים. כמו כן, הוחלט לקודד את הודעות המערכת החדשה בפורמט XML.
ניתן לחלק את פרוטוקולי התקשורת כך:
|
InterAct |
FileAct |
Browse |
ארכיטקטורה[עריכת קוד מקור | עריכה]
רשת סוויפט מספקת שירות אחסון-וקידום מסרים ריכוזי, הכולל ניהול התקשרויות מוגבל.
שלב 2[עריכת קוד מקור | עריכה]
במהלך 2007 ו-2008, תשתית התקשורת של רשת Swift עברה לפרוטוקול חדש נוסף, בשם SWIFTNet phase 2. ההבדל העיקרי בין מערכות התקשורת הוא שימוש ב Relationship Management Application (RMA) במקום מערכת ה-bilateral key exchange (BKE) ששימשה בעבר. לטענת SWIFT, השימוש במערכת ה-RMA יספק בטיחות וקלות שימוש בטווח הארוך, אך שינוי זה גרם לשינויים משמעותיים במערכות התשלומים הבינלאומיים של אלפי הבנקים המשתמשים בשירות SWIFT.
ההחלפה הושלמה ב-1 בינואר 2009.
תקנים[עריכת קוד מקור | עריכה]
סוויפט אחראית לתקנים לתקשורת פיננסית בין בנקאית. תקשורת בתקני סוויפט מקובלת ברבים מן הבולטים שבמוסדות הבנקאיים בעולם, בין אם הם מועברים ברשת התקשורת של סוויפט ובין אם לאו. סוויפט משתפת פעולה עם ארגונים בינלאומיים להגדרת תקנים לצורה ולתוכן של תקשורת בנקאית. סוויפט אף משמשת כרשות רישום לתקני ISO הבאים:
- ISO 9362: תקן משנת 1994 לתקשורת בנקאית ובו קוד זיהוי בנק
- ISO 10383: תקן משנת 2003 לניירות ערך ומכשירים בנקאיים דומים ובו קודים למסחר במניות ולזיהוי שווקים (MIC)
- ISO 13616: תקן משנת 2003 לרישום מספר זה"ב
- ISO 15022: תקן אשר מקורו בשנת 1999 לניירות ערך ובו תבנית להודעות (התקן מחליף את ISO 7775)
- ISO 20022: תקן משנת 2004 (ISO 20022-1) ומשנת 2007 (ISO 20022-2) בנושא שירותים בנקאיים - תבנית בינלאומית להודעות בנקאיות
סוויפט וישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]
ישראל הצטרפה לרשת בתחילת 1982, וחברת שירותי בנק אוטומטיים מונתה כאחרית על הקמת התשתית וחיבור הבנקים בישראל לרשת[7]. ב-16 במאי 1983, 11 בנקים ישראלים חוברו לרשת: בנק ישראל, בנק לאומי, בנק הפועלים, בנק דיסקונט, בנק המזרחי, הבנק הבינלאומי הראשון, בנק איגוד, בנק ברקליס-דיסקונט, בנק מרכנתיל, בנק כללי ובנק הספנות [8]. בהמשך חוברו גם שלוחות של בנקים ישראלים מחוץ לישראל[9].
מספר חברות תוכנה מישראל פיתחו פתרונות סליקה ועיבוד תשלומים דרך רשת SWIFT, בהם חברת "מנוף מערבות" (שנקרא אחר כך MINT)[10], וחברת "פאנדטק" (Fundtech)[11].
ב-2005 התחברה גם הבורסה לניירות ערך בתל אביב לרשת[12].
אבטחה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ביוני 2006 דיווח העיתון "ניו יורק טיימס" כי הארגון העביר לממשל האמריקאי נתונים על מיליוני פעולות בנקאיות מאז מתקפת ה-11 בספטמבר 2001. זאת במסגרת תוכנית איסוף מידע פיננסי, שהופעלה על ידיה-CIA, תחת הפיקוח של מחלקת האוצר של ארצות הברית, והתמקדה באנשים החשודים בקשרים לארגון אל-קאעדה [13].
בפברואר 2016 נגנבו על ידי האקרים 81 מיליון דולר מהבנק המרכזי של בנגלדש (אנ') באמצעות החשבון של הבנק בבנק הפדרלי בניו יורק באמצעות נוזקה שהשתמשה בתוכנת Alliance Access של סוויפט, על פי חברת האבטחה הבריטית BAE סיסטמס[14]. רוב הכסף הועבר לבנק בפיליפינים[15].
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Telegraphic transfer - מערכת שקדמה לסוויפט, ועודנה בשימוש לסליקה בחלק מהארצות בעולם
- CHAPS - מערכת בריטית לסליקת ליש"ט תוך-יומית
- Terrorist Finance Tracking Program - מנגנון מעקב אמריקאי על Swift שהוקם כחלק מהמלחמה העולמית בטרור, ונחשף ב-2006 על ידי הניו יורק טיימס
- SPFS - מערכת תשלומים רוסית
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של האגודה העולמית לתקשורת פיננסית בין-בנקאית (באנגלית)- נדן פלדמן, הכירו את החברה שתמוטט את הכלכלה האיראנית, באתר TheMarker, 18 במרץ 2012
- אקונומיסט, המלחמה על צנרת הכסף העולמית: מה יעלה בגורלם של 100 טריליון דולר?, באתר TheMarker, 26 באוקטובר 2021
- רועי ברק, מה היא מערכת סוויפט ועד כמה היא קריטית לכלכלה הרוסית?, באתר גלובס, 28 בפברואר 2022
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 SWIFT history באתר האגודה
- ^ סוכנות AP, איראן נותקה ממסלקת הכספים הבינלאומית, באתר ynet, 15 במרץ 2012
- ^ AP, איראן התעשרה ב-100 מיליארד דולר, באתר ynet, 1 בפברואר 2016
- ^ סוכנויות הידיעות, בנקים איראניים נותקו ממסלקת הכספים הבינלאומית, באתר ynet, 5 בנובמבר 2018
- ^ מהי "סוויפט" ולמה בריטניה רוצה שרוסיה לא תוכל להשתמש בה?, באתר ynet, 25 בפברואר 2022
- ^ סוכנויות הידיעות, סוויפט תשיק שירות תשלומים מאובטח באינטרנט למסחר אלקטרוני בין עסקים, באתר TheMarker, 13 בספטמבר 2000
- ^ כך פועלת רשת סוויפט, מעריב, 17 במאי 1983
- ^ אסתר גולדברשט, 11 בנקים חוברו בקשר טלפוני ישיר לרשת "סוויפט" הבינלאומית, מעריב, 16 במאי 1983
- ^ סוויפט הגיע לבל"ל, חדשות, 15 ביוני 1986
- ^ גבי בשן, מנוף מכרה תוכנה לבנק יפני, חדשות, 3 בספטמבר 1991
- ^ שי שלו, בועז משעולי חוזר לוול-סטריט: פאנדטק תנפיק לפי שווי של 100 מ' ד', באתר גלובס, 12 בפברואר 1998
עומרי כהן, סיום חזק לשנה חיובית: גידול של 17% בהכנסות פאנדטק ברבעון הרביעי ל-23.1 מיליון דולר, באתר TheMarker, 14 בפברואר 2007 - ^ שירות גלובס, הבורסה לניירות ערך בתל-אביב בחרה במערכת SWIFT של SunGard ישראל, באתר גלובס, 5 בספטמבר 2005
- ^ נמרוד הלפרן, האח הגדול הפיננסי: מערכת העברות הכספים SWIFT סיפקה בחשאי לממשל בוש נתונים על מיליוני פעולות בנקאיות, באתר TheMarker, 23 ביוני 2006
- ^ רויטרס, הפריצה לבנק המרכזי בבנגלדש חשפה עד כמה פגיעה המערכת הפיננסית העולמית, באתר TheMarker, 25 באפריל 2016
- ^ רויטרס, תעלומה גם אחרי יותר משנה: מי אחראי לשוד הסייבר הגדול אי פעם?, באתר TheMarker, 8 בדצמבר 2017