ביפרידן
 | |
| שם IUPAC | |
|---|---|
| (1RS,2SR,4RS)-1-(bicyclo[2.2.1]hept-5-en-2-yl)-1-phenyl-3-(piperidin- 1-yl)propan-1-ol | |
| שמות מסחריים בישראל | |
| דקינט | |
| נתונים כימיים | |
| מסה מולרית | 311.461 |
| נתונים פרמוקוקינטיים | |
| מטבוליזם | בכבד |
| זמן מחצית חיים | 18 -24 שעות |
| הפרשה | בשתן |
| בטיחות | |
| מעמד חוקי | תרופת מרשם |
| קטגוריית סיכון בהריון |
קטגוריית סיכון B2 (אוסטרליה), קטגוריית סיכון C  |
| סיכון לתלות | נמוך |
| דרכי מתן | אוראלי, ורידי, שרירי |
| מזהים | |
| קוד ATC |
N04AA02 |
| מספר CAS | 514-65-8 |
| PubChem | 2381 |
| ChemSpider | 2289 |
  | |
ביפרידן (Biperiden, התרופה משווקת בישראל תחת השם דקינט, Dekinet) היא תרופה אנטיכולרגנית המשמשת בעיקר לטיפול במחלת פרקינסון ובהפרעות תנועה שמקורן בצריכת סמים או תרופות (בעיקר תרופות אנטי-פסיכוטיות).[1] התרופה מהווה אנטגוניסט סינתטי לנוירוטרנסמיטור אצטילכולין, ומופיעה ברשימת התרופות החיוניות של ארגון הבריאות העולמי.[2]
שימושים רפואיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]ביפרידן משמש בעיקר לטיפול ברעידות שמקורן בשימוש בתרופות ובסמים או במחלת פרקינסון על כל סוגיה. כך לדוגמה, התרופה משמשת להקלה בתופעות הלוואי החוץ-פירמידליות של נטילת תרופות אנטי-פסיכוטיות (למשל זוקלופנתיקסול). תופעות כמו אטקסיה, טריזמוס, אקתיזיה, רעד, תסמונת ארנב וכדומה. שימוש נוסף אך נפוץ פחות של ביפרידן הוא הפחתת הזעה וייצור רוק מוגברים שמקורם בצריכת תרופות כגון מתאדון או קלוזאפין.
תופעות לוואי
[עריכת קוד מקור | עריכה]תופעות הלוואי השכיחות ביותר של התרופה כוללות נמנום, טשטוש ראייה, יובש בפה, הזעה מופחתת, כאבי בטן, ורטיגו, כאבי ראש וסחרחורות. במינונים גבוהים עשויות להופיע תופעות לוואי חמורות יותר כדוגמת אגיטציה, נדודי שינה, חרדה ואי-שקט. במקרים נדירים שימוש ממושך בתרופה עלול להתבטא בדליריום ובפגיעה בשנת ה-REM. יש להפסיק את השימוש ולפנות מיד לקבלת עזרה רפואית דחופה אם מופיעות תגובות אלרגיות, עלייה בנטייה לפרכוסים, הפרעות תנועה לא רצוניות, ליקויים בתיאום התנועות (קואורדינציה) והפרעות בדיבור, עלייה בלחץ תוך עיני (גלאוקומה), האטת קצב הלב או קושי בריקון שלפוחית השתן.[3]
הנקה והריון
[עריכת קוד מקור | עריכה]התרופה נמצאת בקטגוריית סיכון בהריון C, כלומר אין מספיק נתונים או מחקרים אמינים דיים על מנת להסיק את השפעת נטילת התרופה על האם והעובר ולכן יש להשתמש בתרופה בזהירות במהלך הריון. ביפרידן חודר לחלב האם, ולכן מומלץ להימנע מנטילת התרופה בעת הנקה.
הפסקת טיפול
[עריכת קוד מקור | עריכה]במחקר עם 34 מטופלים בתרופות אנטי-פסיכוטיות מדור-שני, הטיפול בביפרידן הופסק בביטחה ברובם, ולא נצפו תסמינים חוץ-פירמידליים. נמצאו שיפור משמעותי בקשב, במהירות עיבוד ובמצב הנפשי-חברתי שלהם. הוסק כי הפסקת השימוש בביפרידן לטווח ארוך עשויה להיות מוצדקת מכיוון שהיא עשויה לשפר את התפקוד הקוגניטיבי, את איכות החיים הסובייקטיבית ואת התסמינים הפסיכיאטריים, ללא השפעות שליליות משמעותיות.[4]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ ביפרידן באתר infomed
- ^ רשימת התרופות החיוניות של ארגון הבריאות העולמי משנת 2017
- ^ מעבדות רפא בע"מ, עלון לצרכן - דקינט, באתר משרד הבריאות - מאגר התרופות, 6/2022
- ^ Shin Ogino, Seiya Miyamoto, Tomomi Tenjin, Rei Kitajima, Kazuaki Ojima, Nobumi Miyake, Yasuyuki Funamoto, Jun Arai, Sachiko Tsukahara, Yukie Ito, Masanori Tadokoro, Kiriko Anai, Shinobu Tatsunami, Hiroshi Kubota, Yasuhiro Kaneda, Noboru Yamaguchi, Effects of discontinuation of long-term biperiden use on cognitive function and quality of life in schizophrenia, Progress in Neuro-Psychopharmacology & Biological Psychiatry 35, 2011-01-15, עמ' 78–83 doi: 10.1016/j.pnpbp.2010.08.030 (באנגלית)
הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.