דו-צורתיות זוויגית

דו-צורתיות זוויגית (לעיתים דימורפיזם זוויגי) הוא המצב שבו קיימים הבדלים ניכרים במאפיינים מורפולוגיים (הצורה, המבנה והצבע של הגוף החי) בין זכרים לנקבות בקרב מין מסוים, במיוחד מאפיינים שאינם מעורבים ישירות ברבייה. הבדלים אלה יכולים להתקיים בקרב צמחים ובעלי חיים.

הבדלים בין מינים נוצרים בתהליכים כמו הברירה הטבעית או סחף גנטי, ולעומתם הבדלים בין זוויגים בדרך כלל נוצרים בתהליך של ברירה זוויגית. דו-צורתיות זוויגית יכולה להתבטא בהבדלים בגודל גוף, צבעים שונים ומבני גוף המשמשים לקרבות בין זכרים או למשיכת נקבות.

גודל גוף

מקובל לחשוב שדו-צורתיות זוויגית ביונקים המתבטאת בגודל גוף מעידה על מידת הפוליגיניה (ריבוי נקבות) האופיינית למין. מקרה קיצוני הוא פיל הים, בו יש למיעוט מהזכרים הרמון הכולל מספר רב של בנות זוג, ובמקביל ניתן לראות הבדל גדול בגודל הגוף בין זכרים לנקבות. זכר יכול להגיע למשקל של 2,300 ק"ג בעוד שמשקל הנקבה נע בין 600-900 ק"ג בלבד. ניתן לשער, שגודל הגוף בזכרים התפתח ככלי נשק בקרבות הקשים שהם מנהלים על תפיסת טריטוריה להרמון ושמירה על הנקבות מפני זכרים אחרים.

בצמחים

רוב הצמחים בעלי הפרחים הם הרמפרודיטיים כלומר הם מתרבה ברבייה מינית אך מייצרים גם תאי מין נקביים וגם תאי מין זכריים. עם זאת לכ-6% מהמינים הללו יש זכרים ונקבות נפרדים (דו-אוני) (אנ').

בקרב מיני צמחים המואבקים בחרקים, זכרים ונקבות נראים בדרך כלל דומים זה לזה, מכיוון שצמחים מספקים תגמולים (למשל צוף) המעודדים מאביקים(אנ') לבקר בפרח דומה אחר, כדי להשלים את התהליך של האבקה. סחלבים מסוג Catasetum (אנ') הם חריג מעניין לכלל זה, סחלבים זכרים מסוג Catasetum מצמידים בצורה כוחנית פוליניות(אנ') למאביקים של דבורים מסוג אוגלוסין (אנ'). לאחר מכן הדבורים ימנעו מפרחים זכריים אחרים אך עשויות לבקר פרחים של נקבות, שנראית שונה מהזכרים.