לדלג לתוכן

דייגו לוגאנו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף דייגו לוגנו)
דייגו לוגאנו
מידע אישי
לידה 2 בנובמבר 1980 (בן 44)
קנלונס שבאורוגוואי
שם מלא דייגו אלפרדו לוגאנו מורנו
גובה 1.88 מטר
עמדה בלם
מועדוני נוער
ליברטד קנלונס
מועדונים מקצועיים כשחקן*
שנים מועדונים הופעות (ש)
1999 - 2001
2002
2003 - 2006
2006 - 2011
2011 - 2013
2013
2013 - 2014
2015
2015
2016 - 2017
סך הכול:
נסיונל
פלסה קולוניה
סאו פאולו
פנרבחצ'ה
פריז סן-ז'רמן
מאלגה
וסט ברומיץ' אלביון
האקן
סרו פורטניו
סאו פאולו
13 (0)
46 (4)
95 (7)
125 (21)
12 (0)
11 (0)
9 (1)
11 (0)
15 (5)
18 (2)
355 (40)
נבחרת לאומית כשחקן
2003 - 2014 אורוגוואי 95 (9)
* הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד

דייגו אלפרדו לוגאנו מורנוספרדית: Diego Alfredo Lugano Moreno; נולד ב-2 בנובמבר 1980 בקנלונס) הוא כדורגלן עבר אורוגוואי ששיחק בעמדת הבלם. בעבר שימש כקפטן בנבחרת אורוגוואי.

לוגאנו החל את דרכו במחלקת הנוער של ליברטד קנלונס, מועדון בו שיחק בעבר אביו במשך 20 שנים.[1] ב-1998 הוא סייע לקבוצה לזכות באליפות מחוז קנלונס, והבקיע את השער שהעניק לקבוצתו את הזכייה. בעקבות כישרון שהפגין הוא משך את עינהם של מועדוני כדורגל בכירים באורוגוואי.[1]

ב-1999 החל לוגאנו בקריירה המקצוענית שלו, בקבוצת נסיונל. הוא שיחק בתחילה בקבוצת המשנה של המועדון, שהשתתפה בליגה השלישית, אך כעבור זמן קצר קודם על ידי המאמן הוגו דה לאון לקבוצה הראשונה, ששיחקה בליגת העל האורוגוואית. לוגאנו השתתף ב-15 משחקים במדי הקבוצה, והיה שותף לזכייתה בשתי אליפויות אורוגוואי בעונות 2000 ו-2001.

ב-2002 הצטרף לקבוצת פלסה קולוניה, והפגין במדיה יכולת מרשימה שגררה התעניינות בשירותיו מצד קבוצות רבות ברחבי אמריקה.[1] לבסוף, הוא בחר לעבור ב-2003 לסאו פאולו הברזילאית. הכוח הרב והטכניקה במשחק ההגנה של לוגאנו סייעו גם להצלחתה של סאו פאולו: הוא היה שותף לזכייה בגביע ליברטדורס ב-2005 ובאליפות העולם לקבוצות באותה שנה, לאחר ניצחון בגמר על ליברפול. הוא נבחר לשחקן ההגנה המצטיין באמריקה הדרומית לשנה זו. ב-2006 הוא זכה עם הקבוצה באליפות ברזיל.

ב-2006 עבר לוגאנו לראשונה לכדורגל האירופי, אל קבוצת פנרבחצ'ה הטורקית, ובמהרה הפך לאחד מהשחקנים הבולטים בכדורגל הטורקי. הוא סייע לפנרבחצ'ה לזכות באליפות ליגת העל הטורקית בעונת 2006/2007, ולהגיע עד לרבע גמר ליגת האלופות בעונה העוקבת, שם הודחה על ידי צ'לסי. הישג זה הוא הגבוה ביותר של המועדון במפעלים האירופיים.[1]

בינואר 2013 הושאל לוגאנו מפריז סן-ז'רמן למאלגה הספרדית. אחרי חצי עונת השאלה במאלגה, שוחרר לוגאנו מפריז סן-ז'רמן, וחתם לשנתיים בהעברה חופשית בוסט ברומיץ' אלביון האנגלית. ב-17 במאי 2014 שוחרר מוסט ברומיץ'. במרץ 2015 עבר להאקן מליגת העל השוודית, בקיץ עבר לסרו פורטניו מליגת העל הפרגוואית ובינואר 2016 שב לסאו פאולו.

נבחרת אורוגוואי

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2003 זומן לוגאנו לראשונה לסגל הנבחרת הלאומית של אורוגוואי, ובמשך השנים שימש כקפטן שלה.[1] הוא הוביל את הנבחרת כקפטן לזכייה במקום הרביעי בקופה אמריקה ב-2007. הוא סייע לנבחרת להעפיל למונדיאל 2010, לאחר שכבש שער נגד קוסטה ריקה בשלב הפלייאוף של המוקדמות.

נסיונל
סאו פאולו
פנרבחצ'ה

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא דייגו לוגאנו בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]


נבחרת אורוגוואיקופה אמריקה 2007 (מקום רביעי)

1 קריני • 2 לוגאנו • 3 גודין • 4 פוסילה • 5 גרסיה • 6 ד. רודריגס • 7 כ. רודריגס • 8 גרגאנו • 9 ורגאס • 10 רקובה • 11 אסטויאנוף • 12 קסטיז'ו • 13 אבראו • 14 דיוגו • 15 פרס • 16 מ. פריירה • 17 ואלדס • 18 קנוביו • 19 סקוטי • 20 גונסאלס • 21 פורלאן • 22 סאנצ'ס • מאמן: טבארס

אורוגוואיאורוגוואי
נבחרת אורוגוואימונדיאל 2010 (מקום רביעי)

1 מוסלרה • 2 לוגאנו • 3 גודין • 4 פוסילה • 5 גרגאנו • 6 ויקטורינו • 7 קבאני • 8 אגורן • 9 סוארס • 10 פורלאן • 11 א. פריירה • 12 קסטיז'ו • 13 אבראו • 14 לודיירו • 15 פרס • 16 מ. פריירה • 17 ארבאלו • 18 גונסאלס • 19 סקוטי • 20 א. פרננדס • 21 ס. פרננדס • 22 קאסרס • 23 סילבה • מאמן: טבארס

אורוגוואיאורוגוואי
נבחרת אורוגוואיקופה אמריקה 2011 (מקום ראשון)

1 מוסלרה • 2 לוגאנו • 3 גודין • 4 קואטס • 5 גרגאנו • 6 ויקטורינו • 7 רודריגס • 8 אגורן • 9 סוארס • 10 פורלאן • 11 א. פריירה • 12 קסטיו • 13 אבראו • 14 לודיירו • 15 פרס • 16 מ. פריירה • 17 ארבאלו • 18 ארננדס • 19 סקוטי • 20 גונסאלס • 21 קבאני • 22 קאסרס • 23 סילבה • מאמן: טבארס

אורוגוואיאורוגוואי
נבחרת אורוגוואימונדיאל 2014

1 מוסלרה • 2 לוגאנו • 3 גודין • 4 פוסילה • 5 גרגאנו • 6 א. פריירה • 7 רודריגס • 8 ארננדס • 9 סוארס • 10 פורלאן • 11 סטואני • 12 מוניוס • 13 חימנס • 14 לודיירו • 15 פרס • 16 מ. פריירה • 17 ארבאלו • 18 ראמירס • 19 קואטס • 20 גונסאלס • 21 קבאני • 22 קאסרס • 23 סילבה • מאמן: טבארס

אורוגוואיאורוגוואי