דז'ה קלר
 | |
| לידה |
1 בדצמבר 1905 בודפשט, האימפריה האוסטרו-הונגרית  |
|---|---|
| פטירה |
24 בספטמבר 1986 (בגיל 80) בודפשט, הרפובליקה העממית ההונגרית |
| מקום קבורה |
בית הקברות היהודי ברחוב קוזמה |
| מדינה |
הונגריה |
| בן או בת זוג |
Ida Major |
| פרסים והוקרה |
|
| פרופיל ב-IMDb | |
  | |
דֶז'ה קֶלֵר[1][2] (בשם משפחתו המקור Keller, בהונגרית: Kellér Dezső; בודפשט, 1 בדצמבר 1905 – בודפשט, 24 בספטמבר 1986) היה סופר, הומוריסטן, דרמטורג, מַנְחֶה (של מופע קברט, תוכנית בידור וכדומה) יהודי-הונגרי זוכה פרס האמן המצטיין ופרס האמן הדגול. אחיו הגדול היה אנדור קלר.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]דז'ה קלר נולד במשפחה יהודית כבנם של אברהם קלר ושל אידה דמטר (1879–1935).קלר נולד בבודפשט ברובע 7, שכונה צפופה וענייה שכונתה "שיקגו". הוא גדל בסביבה אוהבת עם אחיו הגדול, אנדור קלר. הבחור הצעיר החל את הקריירה שלו כעיתונאי, בעוד מופע הקברט הראשון שלו הוצג בשנת 1927. לאחר מכן כתב בקביעות סצנות, בדיחות, מערכונים וכדומה לתיאטראות שונים ולקברט קלארוס. ב-1931 החל לעבוד כדרמטורג בקברט הקומיקאים. הוא הנחה לראשונה תוכנית משלו בשנת 1933 בשם "הידד לטכנוקרטיה". בין השנים 1937 ו-1941 היה הכותב הקבוע של קברט סופרי הפודיום. כיהודי נאלץ להופיע לפרנסתו משנת 1941 בתיאטרון של או.מ.י.ק.ה., התיאטרון היחיד בו יכולים היו יהודים להופיע תחת השלטון הפשיסטי ההונגרי. לאחר השתלטות "מפלגת צלב החץ" בשנת 1944 נאלץ קלר להתגייס ל"שירות העבודה" בשל מוצאו היהודי (עבודות כפייה לגברים יהודים עבור הצבא ההונגרי), על אף היותו אומן ידוע.
ממאי 1945 ועד תחילת 1948, הפך למחבר ולמנחה של הקברט "פודיום" שהוקם זה מחדש. אחרי 1950 היו לקלר כמה פעמים מחלוקת לגבי הסצנות החופשיות והביקורתיות מדי בהופעותיו. אחיזתו הייחודית בווילון המסך של התיאטרון ביד שמאל בעת ההנחיה ודברי הקישור שלו הפכו לסימן ההיכר שלו. סגנונו היה קצת צובטני, קצת לעגני ובדברי הקישור שלו נגע לעיתים קרובות בבעיות פוליטיות וחברתיות חמורות ועדינות. האירוניה תמיד הסתתרה מאחורי המשפטים שלו, ובין השורות הסתיר יותר ממה שאמר. מאפיינים אלו יצרו את הפיקנטריה להנחיה ולדברי הקישור שלו. ה"קריאה בין-השורות" הייתה אופיינית לתקופה ההיא של הונגריה הסוציאליסטית, שבה לא ניתן היה לדבר בגלוי על בעיות ודאגות.
קלר יצר את המילה "מאסק" (maszek), שהיא ראשי תיבות או שילוב בהונגרית של שתי המילים "מגזר פרטי" (magán szektor) מגזר שכמעט נעלם במשטר הסוציאליסטי בשנות ה-50 של המאה ה-20 בהונגריה. המשפט שכתב באחד המערכונים, "אם אני אפתח את הפה, אם אני אתחיל לדבר ...", הפך למשל ולמוטו במערכון המפורסם (פומוצ'י נשאר - 1964) בביצועו של השחקן בלה שאלאמון. קלר נקבר בבית הקברות היהודי הגדול ברחוב קוזמה בבודפשט.
יצירותיו העיקריות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 3:1 a szerelem javára (1937) (3:1 לטובת האהבה)
- הקברט שלי. שירים, שאנסונים ובדיחות. Az én kabarém. Versek, sanzonok, tréfák, konferanszok; Springer Ny., Bp., 1944
- קהל נכבד. מנחים מובחרים. Kedves Közönség! Válogatott konferanszok; Szépirodalmi, Bp., 1957
- Pomócsi kalandjai. Békeffi István, Kellér Dezső tréfái, kupléi, sanzonjai; zene Csanak Béla, Erdős László, rend. utasítások Hegedüs Tibor, Mezei Éva, ill. Vogel Eric; Táncsics, Bp., 1957 (Vidám Színpad könyvtára)
- אנחנו מדינה קטנה. Kis ország vagyunk. Konferanszok, jelenetek; Szépirodalmi, Bp., 1964
- פשט היא פשט. Pest az Pest. Konferanszok, jelenetek; Szépirodalmi, Bp., 1967
- חברי הדור וחברי הגורל Kortársak és sorstársak; ill. Gedő Lipót, Forrai Zoltán, Major Henrik; Szépirodalmi, Bp., 1971 (Műhely)
- ספירת מלאי. מיומני 75–1974. Leltár. Naplómból, 1974-1975; ill. Kaján Tibor; Szépirodalmi, Bp., 1976
- אני תופס את וילון המסך Fogom a függönyt; Szépirodalmi, Bp., 1986
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Magyar színházművészeti lexikon. Főszerk. Székely György. Budapest: Akadémiai. 1994. ISBN 963-05-6635-4 הלקסיקון ההונגרי לאומנות הבמה (בהונגרית)
- Magyar életrajzi lexikon I. (A–K). Főszerk. Kenyeres Ágnes. Budapest: Akadémiai. 1967. (הלקסיקון ההונגרי לקורות חיים) (בהונגרית)
- לקסיקון ההומור (הו') (Tarsoly Kiadó - 2001; Szerkesztő: Kaposy Miklós) (בהונגרית)
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ הלקסיקון ההונגרי לקורות חיים, http://mek.oszk.hu/00300/00355/html/ABC07165/07665.htm
- ^ [באנגלית: תמצית נתונים ותמונתו בתנוחה האופיינית שלי מחזיק את קצה וילון המסך. https://www.discogs.com/artist/1120621]