דוכסות נורמנדיה
| |||
 | |||
| ממשל | |||
|---|---|---|---|
| שפה נפוצה |
לטינית נורמנית עתיקה | ||
| עיר בירה | רואן | ||
| גאוגרפיה | |||
| יבשת |
אירופה  | ||
| היסטוריה | |||
| הקמה | שלום סן-קלר-סור-אפט | ||
| תאריך | 911 | ||
| פירוק | חוזה פריז | ||
| תאריך | 1259 | ||
| ישות קודמת |
 ממלכת צרפת | ||
| ישות יורשת |
ממלכת צרפת  ממלכת אנגליה | ||
  | |||
.svg)
דוכסות נורמנדיה הייתה תוצר של פלישות ויקינגיות לצפון מערב צרפת במאה ה-8. בשנת 911 המלך שארל העניק פייף לרולו, מנהיג הוויקינגים, בתמורה לנאמנותו כווסאל. נורמנדי קיבלה את שמה מאנשיו של רולו, הנקראו אנשי הצפון (נורסמן, או Normanni בלטינית).
בשיאה שלטה הדוכסות על אזור נויסטריה וחלק מברטאן וכן על איי התעלה. כיום אזור נורמנדיה ההיסטורי מחולק לשני חבלים נורמנדי עילית, ונורמנדי תחתית. איי התעלה נחשבים כיום לנסיכויות כתר בריטיות, ומלך אנגליה עדיין נחשב שם לדוכס נורמנדיה.
כשמתיישבים דוברי נורדית עתיקה הגיעו לאזור הם אימצו את התרבות והשפה הגאלו-רומאית של האוכלוסייה המקומית, כפי שמאוחר יותר אימצו הכובשים הנורמנים את השפה המקומית באנגליה. השפה הנורמנית שנוצרה בנורמנדי אימצה מילים רבות מהנורדית.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]השטחים שקיבל רולו מהמלך כבר נכבשו למעשה בידי הוויקינגים, והיו מיושבים על ידם כבר זמן מה. בירת הדוכסות הייתה רואן, וכשהיא התרחבה מערבה נוספה בירה מערבית בעיר קן. במהלך המאה ה-10 הגדילו הדוכסים את שטחם עד שהדוכסות הגיעה לשיאה ב-1050.
בשנת 1066 הביס ויליאם דוכס נורמנדיה, שנודע מאוחר יותר כוויליאם הכובש, את המלך האנגלי הרולד גודווינסון בקרב הייסטינגס, והוכתר כמלך אנגליה במערכה שנקראה הכיבוש הנורמני של אנגליה. היחסים בין האנגלו-נורמנים לצרפתים הפכו למורכבים יותר לאחר הכיבוש הנורמני, שכן הדוכסים הנורמנים קיבלו את תארם ושטחיהם בתמורה לנאמנות וסאלית למלך צרפת, אולם כעת היו שווי ערך למלך כמלכי אנגליה. במאה ה-12, עם יסודה של השושלת האנגווינית, שלטו הנורמנים במחצית מצרפת ובכל אנגליה, אולם עדיין נחשבו טכנית לווסאלים של צרפת.
המלכים הנורמנים הזניחו את שטחיהם בנורמנדיה עצמה, שם חבו את נאמנותם למלך צרפת, והעדיפו לגבש את כוחם בממלכת אנגליה החדשה. עושרם הרב שימש לבניית קתדרלות, טירות וביסוס המשטר באנגליה ולא להגנת נורמנדיה, וכך הם ניכרו את האוכלוסייה המקומית והחלישו את הדוכסות בעוד כוחם של מלכי צרפת גדל. הדוכסות נשלטה כחלק מהממלכה האנגלו-נורמנית עד 1204 אז פיליפ השני, מלך צרפת כבש את כל שטחי הדוכסות מלבד איי התעלה.
במהלך מלחמת מאה השנים כבשו האנגלים מספר פעמים את נורמנדיה, אך ב-1468 החזיקו בה הצרפתים באופן סופי. המהפכה הצרפתית ב-1789 סימנה את קיצן של זכויותיה ההיסטוריות של הדוכסות, וב-1790 חולק השטח לחמישה מחוזות.
כיום ג'רזי וגרנזי מהווים את דוכסות נורמנדיה המודרנית. באיים אלו צ'ארלס השלישי, מלך הממלכה המאוחדת מוכר כ"דוכס נורמנדיה".
דוכסי נורמנדיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- רולו (911-927)
- גיום הראשון (927-942)
- רישאר הראשון (942-996)
- רישאר השני (996-1027)
- רישאר השלישי (1027-1028)
- רובר הראשון (1028-1035)
- גיום השני (1035-1087)
- רובר השני (1087-1106)
- אנרי הראשון (1106-1135)
- סטפן (1135-1144)
- ז'ופרואה (1144-1150)
- אנרי השני (1150-1189)
- רישאר הרביעי (1189-1199)
- ז'אן (1199-1216), איבד את השליטה בנורמנדי היבשתית ב-1204.
- אנרי השלישי (1216-1259), הכיר בשליטה הצרפתית בנורמנדי היבשתית וויתר על תביעות המלוכה האנגלית לתואר "דוכס נורמנדי" חוץ מבאיי התעלה.
