דוויין צ'יימברס
 | |
| לידה |
5 באפריל 1978 (בן 46) לונדון, הממלכה המאוחדת  |
|---|---|
| מידע כללי | |
| מדינה |
ארצות הברית, הממלכה המאוחדת |
| משקל |
83 ק"ג |
| גובה | 1.8 מטרים |
| ספורט | |
| ענף ספורט |
אתלטיקה, ספרינט |
  | |
דוויין אנתוני צ'יימברס (Dwain Anthony Chambers; נולד ב-5 באפריל 1978 בלונדון) הוא אתלט בריטי סגן אלוף העולם (סביליה 1999) ואלוף אירופה (גטבורג 2006) המתחרה בריצות קצרות.
חייו
[עריכת קוד מקור | עריכה]ראשית הקריירה
[עריכת קוד מקור | עריכה]צ'יימברס, המתחרה במרוצים ל-100 מטרים, זכה להישג משמעותי ראשון כבר בגיל 17, כאשר זכה במדליית הזהב באליפות אירופה באתלטיקה עד גיל 20, שנערכה בהונגריה ב-1995. שנתיים מאוחר יותר קבע בטורניר דומה את שיא העולם עד גיל 20 (10.06 שניות). לשיאו הגיע באליפות העולם באתלטיקה שנערכה בסביליה ב-1999, בה זכה במדליית הארד, כשקבע את שיאו האישי - 9.97 שניות.
על אף תחילתה המבטיחה של הקריירה שלו, בשנים הבאות לא הצליח צ'יימברס לשחזר את הצלחותיו, וגם מעבר לסן פרנסיסקו לשם אימונים עם מאמן חדש לא הועיל. רק בשנת 2002 שב צ'יימברס לקדמת הבמה, כאשר זכה במדליית הזהב באליפות אירופה שנערכה במינכן, והיה שותף לזכייתה של נבחרת השליחים של בריטניה במרוץ השליחים ל-100X4 מ'.
ההשעיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]באליפות העולם שנערכה בסטאד דה פראנס ב-2003 שוב הגיע צ'יימברס להישגים מרשימים. במרוץ למאה מטרים הגיע רביעי בזמן של 10.08 שניות, כאשר האצנים שסיימו במקומות השני והשלישי, דארל בראון ודארן קמפבל הגיעו פחות ממאית השנייה לפניו. המנצח, קים קולינס, הגיע בזמן של 10.07 שניות. עם זאת, תוך זמן קצר התברר כי צ'יימברס הגיע להישגים אלה באמצעים אסורים. הוא נכשל בבדיקת סמים, ובהמשך החקירה התברר כי נטל סטרואידים אנאבוליים. לאחר שימוע שנערך לו בראשית 2004 השעתה אותו התאחדות האתלטיקה הבריטית לתקופה של שנתיים (שתחילתה במועד בו נתפס, באוגוסט 2003). בנוסף, נקבע כי לא יוכל להשתתף במשחקים האולימפיים עד סוף ימיו. עקב הודאתו כי השתמש בסטרואידים מאז 2002, נלקחו ממנו כל המדליות בהן זכה מאז, והמדליות שהוענקו לנבחרת בריטניה במרוצי השליחים נשללו ממנה אף הן.
לאחר ההשעיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]עוד לפני השעייתו, שקל צ'יימברס להמיר את הריצה בפוטבול. לאחר שהושעה ניהל מגעים עם קבוצת סן פרנסיסקו 49', אך מהלך זה לא יצא אל הפועל.
בשנת 2006 החליט צ'יימברס לשוב להתאמן. התאחדות האתלטיקה הבינלאומית דרשה ממנו, כתנאי לכך שישתתף בתחרויותיה, כי ישיב את הכסף בו זכה בטורנירים שארגנה (על פי ההערכות - כ-180 אלף ליש"ט). הוא השתתף במספר תחרויות, לרבות אליפות אירופה שנערכה בגטבורג. אף שלא הצליח להגיע להישגים גבוהים, היה שותף לזכייתה של נבחרת השליחים של בריטניה במרוץ ל-4X100 מ' בטורניר זה. עמיתו לנבחרת, דארן קמפבל, סירב להשתתף בהקפת הניצחון, כמחאה על עצם השתתפותו של צ'יימברס, שהביא לאובדן המדליות של נבחרת בריטניה בעבר.[1]
לאחר אליפות אירופה שב צ'יימברס לנסות את מזלו בפוטבול. הוא יצא למחנה אימונים בפלורידה מטעם ליגת NFL Europa, ליגת פוטבול אירופית בחסות ליגת ה-NFL האמריקאית. הוא עתיד היה להצטרף לקבוצת המבורג סי דוולס. במאי 2007 התראיין לרשת ה-BBC, ונשאל בין היתר לגבי הימצאותם של סמים בספורט. צ'יימברס השיב כי תמיד יהיו ספורטאים שישתמשו בסמים, וציין כי "המדע תמיד מתקדם מהר יותר מהבוחנים. יש אנשים שלוקחים סיכונים ויש כאלה שלא. אני הייתי מוכן לקחת את הסיכון. הנחתי שלא אתפס". הראיון עורר תגובות סוערות וגינויים. יום למחרת הראיון הודיעה הנהלת NFL Europa כי עקב ההיסטוריה שלו צ'יימברס, הוא יזומן לבדיקת סמים מטעמה. יומיים אחר כך דווח כי צ'יימברס שבר את כף רגלו, וכי לא ישוב להתאמן עוד במהלך העונה. ללא כל קשר, הודיעה הנהלת ה-NFL על סגירתה של הליגה בסוף יוני, כך שבסופו של דבר לא השתתף צ'יימברס במסגרת זו.
בראשית 2008 שוב הודיע צ'יימברס על כוונתו לשוב ולהשתתף בתחרויות אתלטיקה. בתחרויות שנערכו בשפילד ובבירמינגהאם הוא השיג את הקריטריון שאפשר לו להשתתף באליפות העולם באתלטיקה באולמות סגורים בוולנסיה במרץ אותה שנה (במרוץ ל-60 מ'). השתתפותו בתחרות זו עוררה מחלוקת בעולם הספורט. ספורטאים כסבסטיאן קו, קולין ג'קסון ודארן קמפבל גינו את החלטת התאחדות האתלטיקה הבריטית לאפשר את השתתפותו, ואילו ספורטאים אחרים כקים קולינס וטייסון גיי הודיעו על תמיכתם בו. ההתאחדות עצמה הודיעה כי מאחר שהקריטריונים נקבעו מראש, אין היא יכולה לשנותם בשלב זה. בהודעתה הודגש כי לו הייתה יכולה, הייתה ההתאחדות שוללת מצ'יימברס את האפשרות להשתתף, משום שהדבר מהווה מסר שלילי לספורטאים צעירים. צ'יימברס זכה במדליית הכסף באליפות זו.
בהמשך השנה חלה תפנית נוספת בקריירה שלו, כשהצטרף לקבוצת הרוגבי האנגלית קאסלפורד טייגרס. הוא התאמן עם הקבוצה מספר שבועות, אך בסופו של דבר הודיעה ההנהלה כי לא ייקלט בשורותיה.
צ'יימברס לא ויתר על שאיפותיו בתחום האתלטיקה, ובמאי 2008 הגיש עתירה לבית המשפט העליון של אנגליה, בדרישה לאפשר לו להשתתף באולימפיאדת בייג'ינג. במקביל האיץ את אימוניו במטרה לעמוד בקריטריונים שהציבה האגודה האולימפית הבריטית להשתתפות במשחקים. עם זאת, מאמציו היו לשווא, שכן בית המשפט פסק כי העונש שהוטל עליו סביר, ואין לצרפו למשלחת הבריטית למשחקים. צ'יימברס הודיע כי ימשיך להתאמן, כדי להוכיח שהוא יכול להגיע להישגים גבוהים גם בלי הסמים. כמו כן, הצהיר על כוונתו לנסות ולהשתתף באולימפיאדת לונדון ב-2012, אף שיהיה אז בן 34. חילופי גברי בעמדות המאמנים של נבחרת האתלטיקה הבריטית אפשרו גם את שובו לנבחרת, אף שבאופן רשמי מוסדות הספורט במדינה עדיין עומדים על כך שלא ישתתף באולימפיאדת לונדון.
באליפות אירופה באולמות סגורים שנערכה בטורינו ב-2009, זכה צ'יימברס במדליית הזהב בריצת 60 מטר, ובשלב חצי הגמר אף שבר את השיא האירופי במרוץ זה (6.42 שניות, שיא האיטי ב-3 מאיות השנייה משיא העולם של מוריס גרין). באליפות העולם באתלטיקה שנערכה באותה שנה בברלין סיים במקום השישי בריצת 100 מטר, בתוצאה 10.00 שניות. הוא ויתר על השתתפותו בריצת 200 מטר, בשל פציעה בשוק.
בשנת 2009 פרסם צ'יימברס ספר אוטוביוגרפי בשם "Race Against Me" ("מרוץ נגד עצמי"). צ'יימברס עורר סערה כאשר טען בספר כי כמחצית האתלטים במשלחת האמריקנית לאולימפיאדת בייג'ינג נטלו חומרים אסורים.
באליפות העולם באולמות סגורים שנערכה בדוחא ב-2010, זכה צ'יימברס במדליית הזהב בריצת 60 מטר. באליפות אירופה שנערכה בברצלונה באותה שנה סיים במקום החמישי בריצת 100 מטר. המרוץ הוכרע רק בפוטו פיניש, לאחר שארבעה רצים, ובהם צ'יימברס, סיימו בזמן של 10.18 שניות, והם דורגו במקומות 2 עד 5.
באליפות העולם שנערכה בטגו ב-2011 העפיל צ'יימברס לשלב חצי הגמר בריצת 100 מטר מהמקום התשיעי, אך בחצי הגמר עצמו נפסל עקב זינוק מוקדם, והודח. גם באולימפיאדת לונדון (2012) העפיל צ'יימברס לחצי הגמר. הוא סיים במקום העשירי, בתוצאה 10.05 שניות, 3 מאיות השנייה לאט יותר מהתוצאה שהייתה מספיקה לו כדי להעפיל לשלב הגמר.
באולימפיאדת לונדון (2012) סיים צ'יימברס במקום עשירי בריצת 100 מטר בתוצאה של 10.05 שניות. בריצת שליחים 4x100 מטר, הרביעייה הבריטית שקבעה את התוצאה השלישית בטיבה בשלב חצי הגמר נפסלה בשל החלפה לא חוקית.
באליפות העולם באתלטיקה שנערכה במוסקבה שברוסיה באוגוסט 2013 סיים צ'יימברס במקום 14 בריצת 100 מטר בתוצאה של 10.15 שניות ובריצת שליחים 4x100 מטר קבוצתו קבעה את התוצאה השלישית בטיבה בריצת הגמר, אך מאוחר יותר הרביעייה הבריטית נפסלה בשל החלפה לא חוקית.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- דוויין צ'יימברס, באתר olympedia.org
- דוויין צ'יימברס, באתר התאחדות האתלטיקה הבין-לאומית
- דוויין צ'יימברס, באתר ליגת היהלום
- דוויין צ'יימברס, באתר Track and Field (גברים)
- הריאיון עם דווין צ'יימברס ב-BBC
- דני בורשבסקי, סמים עושים אותך כזה קטן, באתר וואלה, 4 במרץ 2008
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
| זוכי פרס אתלט השנה באירופה | |
|---|---|
|
