דבורה לחובר

דבורה לָחוֹבֶר (לאחובר) (1895 – 1 במאי 1962) הייתה מחנכת ישראלית. עסקה בתרגום ובעריכה. עורכת ירחון "האִשה" (ירושלים 1926–1929).

ביוגרפיה

דבורה לחובר נולדה בעיר חורז'ל (חוֹזֶ'לֶה) שבפולין, ליד הגבול עם מזרח פרוסיה (גרמניה). בנעוריה עברה לוורשה, ושם סיימה סמינר למורים בקורסים העבריים הגבוהים בהנהלתו של ש"ל גורדון. עם סיום לימודיה עבדה כמורה לעברית ולתנ"ך בגימנסיה העברית בוורשה. בימי מלחמת העולם הראשונה פעלה למען פליטים יהודים.

הייתה פעילה בחוגי נוער ציוני וממייסדי "צעירי ציון" בפולין. בשנת 1920 עלתה לארץ ישראל. בארץ המשיכה את עבודתה כמורה וכמו כן עבדה כמתרגמת ספרים לנוער לעברית. בשנים 1926–1929 ערכה את הירחון "האִשה", שהופיע בירושלים. אחר כך עבדה בקק"ל ונסעה בשליחותה לפולין.

בהמשך עבדה כמורה לעברית ולתנ"ך במשק הפועלות צפון (תל אביב) בהנהלת חנה צ'יזיק, עד פרישתה לגמלאות בשנת 1960. בשנים האחרונות לחייה עבדה כמורה וכמפקחת בבתי ספר לנערות עובדות של ויצו.

לחובר לא נישאה מעולם, וסבלה מבדידות. הייתה מיודדת עם המשורר יעקב פיכמן. היא תוארה כאישה שופעת רגש,^[1] בעלת השכלה רחבה ומורה אהובה.^[2]

נפטרה בתל אביב לאחר מחלה, בגיל 67. נקברה בבית העלמין נחלת יצחק.^[3] הניחה אחים ואחיות, ביניהם פישל לחובר.

קישורים חיצוניים

רשימת הפרסומים של דבורה לחובר, בקטלוג הספרייה הלאומית
דבורה לחובר, דבר, 2 במאי 1962 (נקרולוג)
איטה קאליש, לזכר נעדרים | דבורה לחובר, דבר, 22 באפריל 1963
י. מימוני, לזכר נעדרים | דבורה לחובר, דבר, 28 במאי 1962
י. מימוני, לזכר נעדרים | דבורה לחובר, דבר, 4 ביוני 1967
דבורה לחובר, דף שער בספרייה הלאומית

הערות שוליים

^ איטה קאליש, לזכר נעדרים | דבורה לחובר, דבר, 22 באפריל 1963.
^ י. מימוני, לזכר נעדרים | דבורה לחובר, דבר, 28 במאי 1962.
^ דבורה לחובר באתר חברה קדישא ת"א–יפו.

[1] איטה קאליש, לזכר נעדרים | דבורה לחובר, דבר, 22 באפריל 1963.

[2] י. מימוני, לזכר נעדרים | דבורה לחובר, דבר, 28 במאי 1962.

[3] דבורה לחובר באתר חברה קדישא ת"א–יפו.

[1]

[2]

[3]