דוויצ'ון באלי
 | |
| לידה |
28 בינואר 1809 בוקרשט, ולאכיה  |
|---|---|
| פטירה |
2 במאי 1884 (בגיל 75) ירושלים, מותסריפות ירושלים, האימפריה העות'מאנית |
| מדינה |
רומניה |
| תקופת הפעילות | מ-1829 |
| עיסוק | בנקאי, מנהלן, נדבן, פעיל מהפכן, פעיל בקהילה היהודית |
  | |
דוויצ'ון באלי (רומנית: Davicion Bally ; 28 בינואר 1809 - 2 במאי 1884) היה בנקאי ומהפכן יהודי רומני, מראשי הקהילה הספרדית ברומניה.
המשפחה
[עריכת קוד מקור | עריכה]דוויצ'ון (דוד) אברהם באלי נולד בבוקרשט. הוא היה נינו של צ'לֶבִי מֶנְטֶש (מנדש) באלי (Chelebi Mentesh Bally), בנקאי של הווזיר הגדול של האימפריה העות'מאנית שעזר לניקולאיה מברוקורדט לעלות לכס השלטון בוולאכיה בשנת 1716. מברוקורדט, אסיר התודה, הביא אותו לבוקרשט, הפך אותו ליועצו והעניק לו פטור ממיסים, לו ולצאצאיו. יצחק, סבו של דוויצ'ון באלי, היה יועץ מקורב של כמה נסיכים ולאכיים פאנאריוטים ובמיוחד של ניקולאיה מברוגני, שהסתייע בו כדי לעלות לשלטון. אברהם, אביו של דוויצ'ון באלי, למד בלייפציג ואחרי-כן התיישב בבוקרשט כסיטונאי בעל השפעה רבה על הבויארים.
בגיל 12 נפטר אביו של דוויצ'ון והוא נאלץ להפסיק את לימודיו, כדי לשמור על נכסי משפחתו מפני ניסיונות השתלטות של שותפי אביו. בעזרת ספריה משפחתית משובחת, דוויצ'ון למד רומנית, יוונית, צרפתית, איטלקית וגרמנית, בנוסף לשפת הלדינו שהייתה שפת האם שלו וגם לימודים מתקדמים בעברית.
מפעלותיו
[עריכת קוד מקור | עריכה]תחילה הועסק דוויצ'ון במשרד עורכי הדין של דודו, שלמד משפטים בלייפציג, אך במהרה התמנה לגזבר מחסני המלח הממוקמים בנמלי הדנובה. בשנת 1829 הוא הציל מהרס מלאים גדולים של מזון ותחמושת שצברו הרוסים בזימניצ'ה, במהלך מלחמתם באימפריה העות'מאנית. כהכרת תודה, הצאר ניקולאי הראשון העניק לו את אות מסדר אנה הקדושה, שנמסר לו אישית מידו של גנרל פאבל קיסליוב, המושל הרוסי של ארצות רומניה באותה תקופה. הוענקה לו פריבילגיה לסחור בצורה חופשית עם האימפריה הרוסית, אך לא ניצל אותה.
בשנת 1836 מונה להיות הגזבר ("קמראש") ללא שכר של המשטרה, תפקיד בו החזיק במשך עשר שנים. באלי גם מימן ואפשר הופעתה של להקת אמנים איטלקים להופעות שנועדו לפתח את הטעם לתיאטרון בבוקרשט. בשנת 1840 חכר וניהל באלי אחוזות של משפחת הבויארים מאנו.[1]
בשנת 1848 התגייס באלי למען מהפכת 1848 ברומניה, כמו יהודים נוספים דוגמת ברבו איסקובסקו, קונסטנטין דניאל רוזנטל, הילל מנוח. באלי תרם סכומים נכבדים מכספו למהפכה וכך עשו עוד יהודים מבני משפחתו. הוא ליווה את תרומתו במכתב לעיתון המהפכנים, Pruncul român (העולל הרומני) ורעייתו כתבה שם בהרחבה. הוא העניק למהפכה שירותים רבים ולאחר כישלונה עשה מאמצים רבים, תוך סיכון חייו, להצלת מנהיגי המהפכה. לאחר המהפכה ניצל באלי הודות לקשריו עם הבויארים, אך נוצרה אווירה עוינת כלפיו. הוא נפל למלכודת מסוימת ואיבד חלק גדול מזיכיונותיו.
אחרי שנת 1850 השתתף באלי בכמה פרויקטים למודרניזציה של עיר הבירה, בוקרשט, לרבות הקמת יחידה מצוידת היטב של מכבי אש וריצוף של הרחובות הראשיים של העיר.[2]
באלי כיהודי
[עריכת קוד מקור | עריכה]באלי לא שכח את מוצאו היהודי והגיב במחאות לכל פרסום נגד היהודים. הוא היה גבאי של בית הכנסת הספרדי וחבר בוועד המנהל של הקהילה הספרדית ברומניה וקידם רפורמות ליברליות. הוא יזם חלוקת נעליים ובגדים לילדים עניים ותכנן בשנת 1863 שינויים בתלמודי תורה שהפכו אותם לאחר מכן לבתי ספר מודרניים. בשנת 1860 ייסד חברה למתן טיפול רפואי. הוא הקדיש זמן גם לעיסוקים ספרותיים והשאיר אחריו כתבי יד יהודים ספרדיים. חלומותיו הפטריוטיים קיבלו מכה חזקה כאשר התחזקה רדיפת היהודים בשנת 1866, בחלקה על ידי חבריו ובני בריתו לשעבר מהמהפכה של 1848.
בשנת 1882 יצא מבוקרשט אל ירושלים ושם, כעבור שנתיים, הלך לעולמו. 12 ימים לפני מותו כתב באלי מכתב לחברו למהפכה, קונסטנטין א. רוסטי ובמכתב הביע את אכזבתו שלמרות כל מפעלותיו לא קיבל אזרחות רומנית וביקש מרוסטי שיפעל לכך שלפחות בנו, איסאק דויד באלי, יקבל אזרחות הארץ בה נולדו אבותיו.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- M. Schwarzfeld, Davicion Bally, in Anuarul Pentru Israelitzi, ix. 1-29, Bucharest, 1886
- (משה שוורצפלד - דוויצ'ון באלי ב"שנתון לבני ישראל",ט, 29-1 בוקרשט 1886)
- Joseph Kaufmann, Evrei luptători în revoluția românilor din anul 1848–1849 sau o pagină din istoria evreilor din România (Piatra Neamț, Rom., 1900);
- Ioan Masoff, Davicion Bally: Revoluționarul de la 48 (Bucharest, n.d.);
- Eliyahu Feldman, Lucian Zeev Herșcovici - art.Davicion Bally în Encyclopedia Judaica,2007
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- איזידור זינגר, אליאס שוורצפלד הערך דוויצ'ון באלי ב"ג'ויש אנסיקלופדיה", 1906
- Isidor Singer, Elias Schwarzfeld -Davicion Bally in Jewish Encyclopedia, 1906
- Ronit Fischer, Liviu Rotman - art. Bally_Family in YIVO Encyclopedia of Jews in Eastern Europe, NYC 2010