גודפרי הרולד הארדי

גודפרי הרולד הארדי
Godfrey Harold Hardy

לידה	7 בפברואר 1877 קרנלי, הממלכה המאוחדת
פטירה	1 בדצמבר 1947 (בגיל 70) Nuffield Health Cambridge Hospital, הממלכה המאוחדת
ענף מדעי	מתמטיקה
מקום מגורים	בריטניה
מקום קבורה	Trinity College Chapel
מקום לימודים	בית ספר קרנלי (1889) וינצ'סטר קולג' (1896) טריניטי קולג' (1898) אוניברסיטת קיימברידג'
מנחה לדוקטורט	אוגוסטוס אדוארד האף לאב, א. ט. ויטאקר
מוסדות	אוניברסיטת קיימברידג' (1931–1945) אוניברסיטת אוקספורד (1919–1931) אוניברסיטת קיימברידג' (1900–1919)
תלמידי דוקטורט	מרי קרטרייט, פרנק סמיתיס, K. Ananda Rau, Robert Alexander Rankin, Sheila May Edmonds, Tirukkannapuram Vijayaraghavan, אדוארד צ'ארלס טיטשמרש, Edward Linfoot, ריצ'ארד ראדו, דונלד ק. ספנסר, סיריל אופורד, הארי פיט, סריניוואסה רמנוג'אן, Lancelot Stephen Bosanquet, Victor Levin, סידני צ'פמן, Frank Vigor Morley, I. J. Good, M. M. Ahmed, פ. מ. אוון, אדוארד מייטלנד רייט, אדגר ג. פיליס, P. L. Srivastava, ר. פרופיט, Ughtred Shuttleworth Haslam-Jones, A. C. Bassett
פרסים והוקרה	מדליית קופלי (1947) מדליית סילבסטר (1940) פרס שובנט (1932) מדליית דה מורגן (1929) פרס ג'וסיה וילארד גיבס (1928) המדליה המלכותית (1920) עמית החברה המלכותית (1910) פרס סמית' (1901)
תרומות עיקריות
מחקרים בתורת המספרים ובתחום של אנליזה מתמטית.

גוֹדפרִי הרוֹלד הַארדִי (באנגלית: Godfrey Harold Hardy;‏ 7 בפברואר 1877 – 1 בדצמבר 1947) היה מתמטיקאי בריטי חשוב, ידוע בהישגיו בתורת המספרים ובתחום של אנליזה מתמטית.

ביוגרפיה

הארדי נולד בקראנליי שבמחוז סארי שבדרום-מזרח אנגליה להורים שעסקו בהוראה. נטייתו למתמטיקה ניכרה כבר בילדותו. בשנת 1886 החל ללמוד בטריניטי קולג' של אוניברסיטת קיימברידג'. בשנת 1906 מונה למרצה למתמטיקה בטריניטי קולג'. בשנת 1918 עבר לאוניברסיטת אוקספורד. בשנת הלימודים 1928–1929 שהה באוניברסיטת פרינסטון. בשנת 1931 חזר לטריניטי קולג' והיה שם פרופסור עד 1942.

הארדי גילה יחד עם ג'ון אדנזור ליטלווד את המתמטיקאי ההודי סריניוואסה רמנוג'אן, שאת גאונותו יוצאת הדופן אך הלא מלומדת הוא זיהה מיד, והוא דרבן אותו לעבור לאנגליה כדי לקדם את התפתחותו האקדמית. כשנשאל על ידי פאול ארדש מה הייתה תרומתו החשובה ביותר למתמטיקה, ענה הארדי ללא היסוס "גילויו של רמנוג'אן". עם זאת הוביל הארדי את המתמטיקה באנגליה במשך שנות דור. את רוב עבודותיו כתב עם ג'ון אדנזור ליטלווד, והיו אומרים עליהם שבאנגליה יש שלושה מתמטיקאים דגולים: הארדי, ליטלווד, והארדי-ליטלווד.

בשנת 1940 כתב את החיבור "התנצלותו של מתמטיקאי", על האסתטיקה של המתמטיקה מנקודת מבט אישית, ואף אוטוביוגרפית. הניסיון להנגיש לקהל רחב את דרך מחשבתו של מתמטיקאי היה חדשני, והספר נחל הצלחה. כיום נחשב הספר לקלאסיקה, אף על פי שאינו מייצג את אופן המחשבה של מתמטיקאי על פי רוב. הארדי, שהיה פציפיסט, כתב על תורת המספרים ש"ריחוקה מכל פעילות אנושית ישמור אותה אלגנטית ונקייה" מכל יישום. שנים לא רבות אחר-כך נוסדה ההצפנה המודרנית, העושה שימוש נרחב בתחומים אחדים של תורת המספרים. הוא גם תרם תרומה גדולה להבנת חשיבותה של השערת רימן, וגם תרם באופן משמעותי לתחום הביולוגיה, באשר עקרון הארדי-ויינברג, שהוא היה שותף לפיתוחו, היווה את הבסיס להתפתחות תחום הגנטיקה של אוכלוסיות.

הארדי נודע באימרתו "ארכימדס עדיין ייזכר כאשר אייסכילוס יישכח, כיוון ששפות נעלמות אך רעיונות מתמטיים נשארים לנצח".

הארדי הוא חתן מדליית קופלי של החברה המלכותית לשנת 1947.

בתרבות

הרומן הפקיד ההודי , מאת דייוויד לוויט (2007, יצא לאור בעברית בהוצאת ידיעות ספרים, 2008) עוסק בחייו של הארדי ובעבודתו, ובמיוחד בקשריו עם ליטלווד ובפרשת ידידותו עם רמנוג'אן.

הארדי הוא דמות מרכזית בסרט "האיש שידע אינסוף" משנת 2015, שמבוסס על הספר בעל אותו שם מאת רוברט קניגל , ומספר על חייו של רמנוג'אן, ובפרט על המפגש שלו עם הארדי.

הארדי הוא דמות משנית ברומן "הדוד פטרוס והשערת גולדבך" משנת 1992, מאת אפוסטולוס דוקסיאדיס .

קישורים חיצוניים

• גודפרי הרולד הארדי, ברשת החברתית Goodreads
• גודפרי הרולד הארדי, באתר פרויקט הגנאלוגיה במתמטיקה
• גודפרי הרולד הארדי, באתר MacTutor (באנגלית)
• גודפרי הרולד הארדי, באתר dblp
• גודפרי הרולד הארדי, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
• גודפרי הרולד הארדי, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• כתבי גודפרי הרולד הארדי בפרויקט גוטנברג (באנגלית)
• גודפרי הרולד הרדי (1877-1947), דף שער בספרייה הלאומית

מספריו:

• A Course of Pure Mathematics, בפרויקט גוטנברג (באנגלית)
• The Integration of Functions of a Single Variable, בפרויקט גוטנברג (באנגלית)
• Orders of Infinity: The 'Infinitärcalcül' of Paul Du Bois-Reymond, בפרויקט גוטנברג (באנגלית)
• Some Famous Problems of the Theory of Numbers and in Particular Waring's Problem, בפרויקט גוטנברג (באנגלית)