צביעת גראם
צביעת גראם היא שיטה שנועדה להבלטה של חיידקים הנצפים באמצעות מיקרוסקופ אור. השיטה משמשת להבדלה ראשונית בין קבוצות חיידקים.
שימוש
[עריכת קוד מקור | עריכה]צביעת גראם מבדילה בין החיידקים שנצבעים, שמכונים חיידקים גראם-חיוביים (+g), לחיידקים שאינם נצבעים, שמכונים חיידקים גראם-שליליים (-g) כלומר בעלי דופן-תא עבה או דקה, בהתאמה. הצביעה הנגדית, המאפשרת לראות גם את החיידקים הגראם-שליליים, הוספה מאוחר יותר.
ההבדל במעטפת תאי החיידקים, בעיקר בדופן, הגורם לחלק מהם לשמור (למרות השטיפה באתנול) על תצמיד הצבע הסגול והיוד (החיידקים הגראם-חיוביים) ובאחרים לאבד אותו עקב השטיפה (החיידקים הגראם-שליליים — הללו קולטים את הצבע הנגדי, הוורוד, במקום התצמיד הסגול שנשטף מהם) אינו שרירותי, אלא מעיד על הבדלים משמעותיים בין שתי קבוצות החיידקים. כל החיידקים הנצבעים חיובית בצביעה זו, מלבד סוג אחד - Deinococcus, מרוכזים בחטיבות ה-actinobacteria וה-firmicutes.
צביעת גראם אינה שיטה מדויקת במיוחד. זוהי שיטה להבדלה ראשונית; במקרים רבים היא משולבת עם שיטות אחרות תוך הצלבת התוצאות. גורמים רבים עלולים להביא לתוצאות שגויות בצביעת גראם, כגון התיישנות הצבעים, ביצוע לא נכון של הצביעה, גיל החיידקים הנבדקים (חיידקים "זקנים" קולטים פחות את הצבע הסגול ועלולים להיראות שליליים אף על פי שהם חיוביים) ועוד.
שיטת הפעולה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הצביעה מתבצעת באמצעות הכנת תתקין של חיידקים על זכוכית נושאת וייבושו באמצעות העברה על להבה לזמן קצר. בשלב הראשון צובעים את הדגימה בצבע סגול, למשל סגול גבישי (crystal violet). בשלב השני שוטפים את הדגימה בתמיסת יוד - היוצר תצמיד עם הצבע הסגול. עד לשלב זה נצבעים כל החיידקים. שטיפה באתנול, או בכוהל אחר, מסלקת את תצמיד הצבע הסגול-יוד מהחיידקים הגראם-שליליים אך לא מהגראם-חיוביים. צביעה נגדית בצבע ורוד, (למשל ספרנין), צובעת שוב את כל החיידקים. התוצאה הסופית מראה חיידקים גראם-חיוביים בצבע כחול-סגול ואילו חיידקים גראם-שליליים בצבע אדום-ורוד.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1884 גילה הרופא הדני הנס כריסטיאן גראם במהלך ניסויי צביעה כדי להבדיל בין חיידקים לסביבה התאית שבה הם נמצאים, כי תהליך של צביעה בסגול, צביעה ביוד ושטיפה באלכוהול צובעת רק חלק מהחיידקים. מאז נקראת הצביעה על שמו. בפרסום המקורי של השיטה הוא התנצל על כך שהצביעה שפיתח טובה רק לחלק מהחיידקים.
השיטה הייתה קריטריון ראשוני למיון טקסונומי של חיידקים עד לשנות ה-70 של המאה ה-20, אז החליפה אותה השיטה הגנטית (השוואת רצפים של גנים שמורים). למרות הוותק הרב של השיטה, היא משמשת עד ימינו כקריטריון ראשון במעלה לאבחון וזיהוי חיידקים במעבדה הקלינית.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]- צביעת ציל-נילסן - צביעה חומצית בקרבול פוקסין
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- צביעת גראם, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
בקטריולוגיה | ||
---|---|---|
מונחי יסוד | פרוקריוטים • ארכאונים (חיידקים קדומים) • חיידקים אמיתיים • אנדוטוקסין | |
חלקי התא החיידקי ואברוניו | נוקלאואיד • פלסמיד • ציטופלזמה • ריבוזום • קרום התא • דופן התא: פפטידוגליקן (חומצה טיכואית) • פריפלזמה • קרום חיצוני: ליפופוליסכריד • קפסולה ו-Slime layer • שוטון • פילי • פימבריה • ביופילם | |
מורפולוגיה | נקד • מתג • סלילון | |
פיזיולוגיה | פליגה • קוניוגציה • טרנספורמציה • עמידות לאנטיביוטיקה | |
מטבוליזם | חיידקים אירוביים (אווירניים אובליגטוריים, אווירניים פקולטטיביים, מיקרואירופילים) • חיידקים אנאירוביים (אל-אווירניים אובליגטוריים, אל-אווירניים פקולטטיביים, אל-אווירני סובל אוויר) • תסיסה • חיזור סולפט מיקרוביאלי • חיידקים סגולים | |
שיטות בקטריולוגיות | צביעת גראם (חיידקים גראם-חיוביים, חיידקים גראם-שליליים) • צביעה יציבת חומצה • מבחן קטלאז • מבחן אוקסידאז • מבחן קואגולאז • סיווג לנספילד • מבחן CAMP | |
מיגור חיידקים | חיטוי • פסטור • עיקור • אנטיביוטיקה |