לדלג לתוכן

גניבת סירופ המייפל הקנדי הגדולה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

גניבת סירופ המייפל הקנדי הגדולה (באנגלית: The Great Canadian Maple Syrup Heist) הייתה גנבה של כמעט 3000 טון של סירופ מייפל בשווי של 18.7 מיליון דולר קנדי (שווה ערך ל-24.1 מיליון דולר קנדי בשנת 2023). הסירופ נגנב ממתקן אחסון בקוויבק לאורך מספר חודשים בשנים 2011 ו-2012. המחסן היה בשימוש פדרציית יצרני סירופ המייפל של קוויבק (אנ'), שייצגה אז כ-75 אחוזים מאספקת סירופ המייפל העולמית.[1]

בהתחשב בשיעורי האינפלציה, גנבה זו נחשבת לגנבה בעלת הערך הכספי הגבוה ביותר בתולדות קנדה.[2]

רקע

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ייצור סירופ בבקתת סוכר בקוויבק (2005)

בשנת 1958, קבוצה של יצרני סירופ מייפל בקוויבק השתתפה בתוכנית משותפת לשווק ביחד סירופ מייפל.[3] מאמץ זה היווה השראה ליצירת הסכם נרחב יותר ב-1966 שהתפשט לרחבי קוויבק, הסכם שנודע כפדרציית יצרני סירופ המייפל של קוויבק (אנ'). בסדרת צעדים בין 1989 ל-2003, הורחבו סמכויותיה ממנדט מוגבל של ניהול משא ומתן על מחירים למעמד של קרטל חוקי, היות שכל הסירופ המיוצר בקוויבק חייב להימכר לפדרציה והיא השולטת הבלעדית בקביעת המחירים ומכסות היצור.[3]

החל משנת 2000 מחזיקה הפדרציה מאגר אסטרטגי של סירופ מייפל, הידוע רשמית בשם העתודה האסטרטגית הבינלאומית (ISR), שאוכסן בארבעה אתרים בעיירות כפריות בקוויבק.[1][4] המאגר הוקם באמצעות חיוב היצרנים להעביר 25 אחוז מיבולם למאגר, שאפשר לייצב את מחירו של סירופ המייפל למרות התנודות בתפוקה, המשתנה בכל שנה, דבר שבתורו הקל על השיווק ליצרני המזון ועזר לשמר את המחירים הגבוהים.[4][3][1] היצרנים מקבלים תשלום על סירופ שמסרו למאגר רק כאשר הוא נמכר.[3] הסירופ מאוחסן בחביות בהן, בתנאי אחסון נאותים, הוא יכול להישמר למשך שנים.[4]

כבר ב-2006 הייתה גנבה של אלף חביות מייפל בעלות של כ-1.3 מיליון דולר קנדי ממחסן אחר שהיה באחריות חלקית של הפדרציה, גנבה שמעולם לא פוענחה ונזקיה כוסו על ידי חברת הביטוח.[1] ב-2008, אחרי שנתיים-שלוש רצופות של מזג אויר רע שצמצם את תפוקת הסירופ, התרוקן המאגר האסטרטגי.[4]

הפדרציה שלטה על כ-8000 יצרנים ומשטרה בחומרה את מכסות היצור, מה שעורר ביקורת רבה.[1][3] בחלק מהמקרים, קנסות לעבריינים סידרתים שחזרו והפרו את מכסות הפדרציה הצטברו לסכומים של 500,000 דולר קנדי ויותר.[1] בסביבת 2010 פרצו מחאות של יצרני מייפל שגרמו לפדרציה להציב שומרים בשטחיהם של יצרנים ואף להחרים יבולים שלמים מיצרנים מורדים.[3] הפדרציה מצידה טענה כי היא מייצגת את האינטרס של היצרנים על ידי הבטחת מחירים הוגנים תוך יצירת סוג של ביטוח לתנודות בתפוקה על ידי אחזקת מלאי הסירופ האסטרטגי.[3]

בעקבות שנה טובה במיוחד, שכרה הפדרציה ב-2011 לשימוש זמני שטח במחסן שהיה במרכז קוויבק, בסנט-לואי-דה-בלנדפורד (אנ'), דרומית-מזרחית לעיר טרואה-ריבייר (אנ').[1][2][5] סידורי האבטחה במקום היו מינימליים, ללא מצלמות או מערכות אזעקה.[2]

ב-2018, שינתה הפדרציה את שמה ונקראת מאז "מפיקי סירופ המייפל של קוויבק".

הגנבה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
אחד המחסנים של מאגר סירופ המייפל האסטרטגי, 2022.

לאורך מספר חודשים במהלך 2011 ו-2012 נגנבה תכולתן של 9,571 חביות, בשווי של 18.7 מיליון דולר, ממחסן הפדרציה בסנט-לואי-דה-בלנדפורד.[1][6][7] השווי המוערך הוא על פי מחיר המכירה בחביות, הערך הסופי במכירה קמעונאית לצרכנים היה גדול בהרבה.[1] הסירופ אוחסן בחביות מתכת בצבע לבן וכחול שסומנו בברקוד ונבדקו רק פעם בשנה.[1][8] כמות הסירופ שנגנבה היוותה קצת פחות מ-10% מהרזרבות האסטרטגיות שהפדרציה אחסנה בארבעה אתרים שונים.[1] כמות זו שוקלת כמעט שלושת אלפים טון וכדי לשנע אותה יש צורך בכמאה משאיות עמוסות.[1][6]

כדי לא לעורר חשד, הגנבים שכרו שטח באותו מחסן בו השתמשה הפדרציה, וגייסו לצוותם נהג משאית.[2] הם השתמשו במשאיות כדי להעביר מספר חביות בכל נסיעה לבקתת סוכר מרוחקת שהייתה שייכת לאחד מהם, שם הם שאבו את סירופ המייפל, מילאו את החביות במי האגם הסמוך ואז החזירו אותן למחסן.[1][2][7] כאשי מי האגם קפאו, הועבר מבצע המילוי מחדש למחסן במונטריאול.[7] עם התקדמות המבצע, החלו הגנבים לשאוב סירופ ישירות מהחביות במחסן, מבלי למלא אותן מחדש.[2][7] הסירופ הגנוב הועבר במשאיות מזרחה ומערבה אל ניו ברונסוויק ואונטריו, ודרומה אל ורמונט שבארצות הברית, שם נמכר במנות קטנות מרובות, כדי להפחית את החשד.[8] הסירופ נמכר בדרך כלל למפיצי סירופ לגיטימיים שלא היו מודעים למקורו. נאמר כי בחלק מהמקרים הובל הסירופ במכלים שאינם מיועדים לשינוע מזון, מה שגרם לגנבים שטעמו ממנו לחלות.[7]

המשלוחים ממחסן הפדרציה תואמו באמצעות טלפונים סלולריים בתוכנית פריפייד אותם סיפקו הקונים.[8] טלפונים אלו הכילו מספרי טלפון שתוכנתו מראש, מזוהים באותיות בלבד, והוחלפו תדיר.[8]

בשנים הראשונות נאמר כי רק כשני שלישים מהסירופ הגנוב אותר והוחזר לבעליו[3] אולם מאוחר יותר התברר כי בשל הזמן הארוך שעבר עד חשיפת הפרשה, רוב הסירופ נמכר חזרה לשוק החוקי ולא הייתה אפשרות לזהות אותו ולהשיבו לבעליו.[2] נאמר כי מטרת המבצע הייתה נקמה בפדרציה על המכסות שנכפו על יצרני הסירופ ועל קביעת המחיר אותה היא משלמת עבורו, בין היתר בעקבות טענתו של ריצ'רד ואליירס, אחד ממארגני הגנבה, כי "הגונב מגנב פטור".[2][8]

גילוי וחקירה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביולי 2012, הפדרציה ביצעה ספירת מלאי שנתית של חביות הסירופ. הגנבה התגלתה כאשר, כחלק מהבדיקה השנתית, החל המפקח מישל גוברו לטפס במעלה החביות ושם לב לקלות שבה זזה אחת החביות, בניגוד לצפוי מחביות ששוקלת 270 קילוגרם.[2][6][5] סיפור אחר על דרך הגילוי מתאר שהעובדים במחסן שמו לב שכמה מהחביות נראו מלוכלכות וחלודות, וכאשר נקשו עליהן חלקן נשמעו ריקות.[7] בדיקת החביות להערכת גודל הנזק נמשכה חודשיים.[3] כיוון ששלל הגנבה היה סטריאוטיפי-קנדי, נוצר עניין עולמי בגנבים שכונו "sticky-fingered thieves" (גנבים בעלי אצבעות דביקות) כמעט בכל כתבה בנושא.[1] בגלל מורכבות הגנבה, החשד נפל על אנשים בעלי מידע פנימי.[1]

מאוחר יותר החרימה המשטרה כ-700 חביות של הסירופ אצל יצואן מניו ברונסוויק בשם אטין סנט-פייר.[1] סנט-פייר היה ידוע כמפר את כללי הפדרציה, כיוון שבמשך שנים נהג לקנות סירופ מייפל מיצרנים מקוויבק בשוק השחור, לא דרך הפדרציה, אולם אז טען שהוא אינו כבול על פי חוקי הפדרציה של קוויבק בהיותו תושב ניו ברונסוויק (פרובינציה שכנה).[1] נאמר כי ריצ'רד ואליירס, שהורשע גם הוא, העיד שגם הוא נהג לקנות ולמכור סירופ בשוק השחור, ישירות מיצרני קוויבק, כשהוא עוקף את הפדרציה באופן תדיר במשך כעשר שנים.[2]

בין ה-18 ל-20 בדצמבר 2012 עצרה המשטרה 17 גברים כחשודים בגנבה. אחרים נעצרו בהמשך, ובסך הכל נעצרו 26 אנשים בפרשה, שניים מהם הודו באשמה.[6][3] לפחות אדם אחד זוכה מכל אשמה.[9]

העבריינים ועונשם

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • ריצ'רד ואליירס (יליד 1978), שכונה מנהיג המבצע, נמצא אשם בגנבה, הונאה וסחר ברכוש גנוב בשנת 2016.[10] באפריל 2017 הוא נידון לשמונה שנות מאסר בתוספת קנס של 9.4 מיליון דולר, עם הארכה לארבע עשרה שנות מאסר אם הקנס לא ישולם.[2][6][11] בית המשפט לערעורים בקוויבק קבע כי קנס זה מוגזם וצמצם אותו למיליון דולר.[10] ב-2022 הפך בית המשפט העליון של קנדה, פה אחד, את ההחלטה הזו והחזיר את הקנס המקורי כמעט על כנו, בסכום של 9.1 מיליון דולר, בטענה שעל ואליירס לשלם את מלוא הערך של הסירופ אותו הוא גנב, ולא רק את הרווח אותו הפיק ממנו.[10][5] בית המשפט נתן לואליירס ארכה של 10 שנים לגייס את הכסף.[10]
  • ריימונד ואליירס (יליד 1954), אביו של ריצ'רד, הורשע באחזקת רכוש גנוב ונידון לשנתיים מאסר מינוס יום אחד שאותן ירצה בקהילה, ולשלוש שנות מאסר על תנאי.[9][11]
  • אטיין סנט-פייר (יליד 1943), משווק סירופ מניו ברונסוויק, נידון לשנתיים מאסר פחות יום אחד שאותן ירצה בקהילה, קנס של 1.3 מיליון דולר קנדי לתשלום בתוך 15 שנה או לחליפין 5 שנות מאסר וכן שלוש שנות מאסר על תנאי, אף על פי שבשלהי 2012 עבר בהצלחה בדיקת פוליגרף בנושא הגנבה.[1][9]
  • אביק קארון (יליד 1974), שאשתו הייתה אחת מהבעלים של המחסן בסנט-לואי-דה-בלנדפורד, נידון לחמש שנות מאסר בתוספת קנס של 1.2 מיליון דולר קנדי בעוון גנבה וסחר ברכוש גנוב.[7]
  • סבסטיאן ג'וטראס, נהג משאית שהיה מעורב בהובלת הסירופ גנוב, נשפט לשמונה חודשי מאסר.[8]

תוצאות מאוחרות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

שר החקלאות של קוויבק ביקש את כתיבתו של דוח הקורא לפדרציה לבטל את מכסות המייפל ולהקל בתקנותיה, אם כי נכון ל-2020 הפדרציה טרם נענתה להמלצות אלו.[2]

בתרבות הפופולרית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 Tim Shufelt, The Great Canadian Maple Syrup Heist, Canadian Business 85, 2012-11-26, עמ' 52–56 (באנגלית)
  2. ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 Steve Potvin, The great Canadian maple syrup heist, History 101, ‏14 בינואר 2020
  3. ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 Drew D. Johnson, International Directory of Company Histories, St James Press, 2016-06-28, עמ' 160-163, ISBN 978-1-55862-954-7
  4. ^ 1 2 3 4 Gollom, Mark (1 בדצמבר 2021). "Why Canada is unlocking its vault of maple syrup". CBC News. נבדק ב-26 בדצמבר 2024. {{cite news}}: (עזרה)
  5. ^ 1 2 3 "Canada's Supreme Court upholds C$9m fine on maple syrup thief". BBC. 1 באפריל 2022. נבדק ב-1 באפריל 2022. {{cite news}}: (עזרה)
  6. ^ 1 2 3 4 5 "Ringleader in maple syrup heist gets 8 years in prison, $9.4M fine". CBC. 28 באפריל 2017. נבדק ב-26 בדצמבר 2024. {{cite web}}: (עזרה)
  7. ^ 1 2 3 4 5 6 7 "Sweet revenge for Quebec maple syrup producers: Thief gets five years for role in $18.7 million heist". CBC. 24 באפריל 2017. נבדק ב-26 בדצמבר 2024. {{cite news}}: (עזרה)
  8. ^ 1 2 3 4 5 6 Hamilton, Graeme (25 באוקטובר 2016). "With burner phones and $200K in hidden cash, plot to steal maple syrup had look of a major drug deal". National Post. נבדק ב-26 בדצמבר 2024. {{cite news}}: (עזרה)
  9. ^ 1 2 3 Three men sentenced for stealing $18 million worth of maple syrup in Quebec - Canadian Fraud News Inc. | Fraud related news | Fraud in Canada, Canadian Fraud News Inc. | Fraud related news | Fraud in Canada, ‏29 באפריל 2017 (באנגלית)
  10. ^ 1 2 3 4 The Canadian Press, Key figure in Quebec maple syrup heist ordered to pay $9M in fines, Global News, ‏31 במרץ 2022
  11. ^ 1 2 Mastermind of Quebec maple syrup heist gets 8 years in prison, $9.4M fine, Global News, ‏28 באפריל 2017 (באנגלית)
  12. ^ Dart, Chris (3 בדצמבר 2024). "Quebec's $18.7 million maple syrup heist is getting the small screen treatment it deserves". CBC. {{cite news}}: (עזרה)
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=גניבת_סירופ_המייפל_הקנדי_הגדולה&oldid=40223608"