גליביצה
| |||
 | |||
| מבט פנורמי על כיכר העיר והשוק הישן של גליביצה | |||
| מדינה |
 פולין | ||
|---|---|---|---|
| פרובינציה |
 שלזיה | ||
| מחוז | מחוז העיר | ||
| ראש העיר | אדם נוימן | ||
| תאריך ייסוד | המאה ה-13 | ||
| שטח | 133.88 קמ"ר | ||
| גובה | 200 מטרים | ||
| ‑ הנקודה הגבוהה | 278 | ||
| ‑ הנקודה הנמוכה | 200 | ||
| אוכלוסייה | | ||
| ‑ בעיר | 174,016 (31 במרץ 2021) | ||
| קואורדינטות | 50°17′N 18°40′E / 50.283°N 18.667°E | ||
| אזור זמן | UTC+2 | ||
| https://www.gliwice.eu/ | |||
גליביצה (בפולנית: Gliwice – "גְּליבִיצָה", ⓘⒾ, בגרמנית: Gleiwitz, גלייביץ), היא עיר בדרום פולין, בחבל-ארץ שלזיה עילית, בסמוך לעיר קטוביץ. אוכלוסיית העיר השוכנת על גדתו של הנהר קלודינקה (יובל של נהר האודר), מונה 184,993 נפש (נכון למרץ 2014).
עד לשנת 1975 הייתה גליביצה חלק מפרובינציית קטוביץ, אך בשנת 1999 עם החלוקה החדשה לפרובינציות בפולין, הפכה העיר לחלק מפרובינציית שלזיה.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]אזכור היסטורי ראשון של גליביצה הוא משנת 1276 עת נשלטה על ידי דוכסי שושלת פיאסט. בשנת 1335 העיר הפכה לחלק ממלכות בוהמיה ובשנת 1526 עברה גלייביץ, כשמה אז, לשלטון בית הבסבורג. במהלך המאה ה-18, בעת המלחמות השלזיות, גלייביץ נפלה לידי פרוסיה יחד עם רובה של שלזיה. עם תום המלחמות הנפוליאוניות גלייביץ נוהלה כחלק ממחוז טוסט-גלייביץ הפרוסי, אשר היה חלק מפרובינציית שלזיה. גלייביץ עברה יחד עם פרוסיה לשליטת האימפריה הגרמנית בשנת 1871. בשנת 1897 זכתה גלייביץ למעמד של מחוז עירוני.
בשנת 1796 הוקם בגלייביץ תנור רם ראשון ביבשת אירופה, אשר הוזן בקוק. במהלך המאה ה-18 החלך והתחזק מעמדה של גלייביץ כמרכז תעשייתי. מפעלי הפלדה שקמו בעיר עודדו התפתחות תעשיות בתחומים נוספים. בשנת 1875 התגוררו בעיר 14,156 תושבים. בשלהי המאה ה-18 פעלו בגלייביץ 14 מזקקות, שתי מבשלות בירה, 5 ממגורות, 7 בתי חרושת ללבנים, 3 מנסרות, בית חרושת לרעפים, 8 יצרני סיד ושני בתי חרושת לזכוכית. הפעילות התעשייתית בעיר הביאה לפתיחת בנקים ומוסדות מסחריים אחרים. בשנת 1892 הושלמה בניית רכבת קלה ובשנת 1899 נפתח בעיר תיאטרון, אשר זכה לפרסום בכל גרמניה ובו הופיעו עד לתחילת מלחמת העולם השנייה שחקנים מכל רחבי אירופה.
על פי המהדורה האחת-עשרה של אנציקלופדיה בריטניקה, בשנת 1905 חיו בגלייביץ 61,324 תושבים. בעיר פעלו שתי כנסיות פרוטסטנטיות, ארבע כנסיות קתוליות, בית כנסת, בית ספר למקצועות הכריה, מנזר, שני בתי יתומים וקסרקטין. גלייביץ הייתה מרכז אזור המכרות בשלזיה עילית.
לאחר מלחמת העולם הראשונה אירעו באזור גלייביץ התנגשויות בין גרמנים ופולנים. כל אחת מן הקבוצות האתניות שאפה לספח את שלזיה למדינת הלאום שלה. בניסיון להכריע בסכסוך ערך חבר הלאומים משאל עם ב-20 במרץ 1921. בעיר גלייביץ 78.7% מן הקולות תמכו בהמשך השתייכותה של העיר לגרמניה. תוצאות משאל העם הובילו למרד השלזי השלישי, אשר בעקבותיו, בתיווך חבר העמים, הוחלט כי העיר גלייביץ, יחד עם הערים ביטום והינדנבורג תישארנה בתחום גרמניה, בעוד שהחלק המזרחי של שלזיה עילית ובתוכו העיר קטוביץ יעבור לשליטת פולין.
ב-31 באוגוסט 1939, מתקפה מבוימת על ידי המשטרה החשאית הגרמנית על תחנת רדיו בגלייביץ היוותה את העילה לגרמניה הנאצית לפלוש לפולין. אירוע זה, הידוע בכינוי "תקרית גלייביץ", היווה את תחילתה של מלחמת העולם השנייה. החל מיולי 1944 ועד ינואר 1945 פעל בגלייביץ אחד ממחנות הלווין של מחנה הריכוז אושוויץ. ב-24 בינואר 1945 נכבשה גלייביץ על ידי הצבא האדום של ברית המועצות. בהתאם להחלטות ועידת פוטסדאם הועברה גלייביץ לשליטת פולין, ורוב אוכלוסייתה הגרמנית הוגלתה מערבה והוחלפה בגולים פולנים משטחי פולין שסופחו על ידי ברית המועצות.
יהודי גליביצה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – קהילת יהודי גליביצה
ככל הנראה היהודים הראשונים גרו בעיר כבר בימי הביניים. ישנן עדויות לכך שהיה קיים רחוב שנקרא בשם סימטת היהודים – Judengasse. בשנת 1921 חיו בעיר 2,200 יהודים. לאחר השואה, בשנת 1946 חיו בגליביצה כ־1,000 יהודים. רובם עזבו בהדרגה למדינות המערב וישראל. בשנת 1950 היו בגליביצה כ־200 יהודים. בשנים 1968–1969, כתוצאה מקמפיין אנטי-ציוני, היגרו יהודים רבים מפולין. בשנת 2002 חיו בעיר רק 25 יהודים.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של גליביצה (בפולנית)- גליביצה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
גליביצה (פולין), דף שער בספרייה הלאומית
| דירוג | שם | פרובינציה | אוכלוסייה | דירוג | שם | פרובינציה | אוכלוסייה | ||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
 ורשה  קרקוב | |||||||||
| 1 | ורשה | מזוביה | 1,860,281 | 11 | קטוביץ | שלזיה | 285,711 |  לודז'  ורוצלב | |
| 2 | קרקוב | פולין קטן | 800,653 | 12 | גדיניה | פומרניה | 245,222 | ||
| 3 | לודז' | לודז' | 672,929 | 13 | צ'נסטוחובה | שלזיה | 213,107 | ||
| 4 | ורוצלב | שלזיה תחתית | 670,642 | 14 | ראדום | מזוביה | 201,601 | ||
| 5 | פוזנן | פולין גדול | 546,859 | 15 | טורון | קויאוויה-פומרניה | 198,273 | ||
| 6 | גדנסק | פומרניה | 486,022 | 16 | ז'שוב | פודקרפצקיה | 195,871 | ||
| 7 | שצ'צ'ין | פומרניה המערבית | 396,168 | 17 | סוסנוביץ | שלזיה | 193,660 | ||
| 8 | בידגושץ' | קויאוויה-פומרניה | 337,666 | 18 | קיילצה | שוויינטוקז'יסקיה | 186,894 | ||
| 9 | לובלין | לובלין | 334,681 | 19 | גליביצה | שלזיה | 174,016 | ||
| 10 | ביאליסטוק | פודלסיה | 294,242 | 20 | זאבז'ה | שלזיה | 170,225 | ||
