גלידת תה ירוק
 | |
| מאכלים | |
|---|---|
| סוג | גלידה |
| מוצא |
 יפן |
| אופן הגשה | קר |
| מרכיבים עיקריים |
מאצ'ה  |
  | |
גלידת תה ירוק או גלידת מאצ'ה (ביפנית: 抹茶アイスクリーム - matcha aisu kurīmu - מאצ'ה אאיסו קורימו, ובקיצור 抹茶アイス -matcha aisu - מאצ'ה אאיסו) היא גלידה בטעם מאצ'ה (抹茶), שפותחה ביפן בסוף המאה ה-18, והפכה לפופולרית מאוד ביפן ומזרח אסיה. הגלידה אף הגיעה לארצות הברית במהלך הכיבוש האמריקאי ביפן שלאחר מלחמת העולם השנייה, וזכתה שם להצלחה.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
מקורה של גלידת תה הירוק היפנית אינו ידוע, אך ישנם הטוענים כי היא מיוצרת ביפן בעבודת יד באזורים כפריים כבר למעלה ממאתיים שנה[1]. ישנם תיעודים ברורים כי הגלידה בצורת הר פוג'י שבסמוך לעיר טוקיו היה קיים בתפריטים של בתי אצולה יפניים עוד בתקופת מייג'י. הגלידה צברה פופולריות ביפן, אך לא הייתה לסוג הגלידה המועדף על היצרנים היפניים, שנהגו לייצר בעיקר גלידות בטעמים הפופולריים במערב. הגלידה הגיעה לראשונה לארצות המערב בשנות החמישים, כאשר שלט ביפן משטר צבאי אמריקאי, אך רק מאוחר יותר היא צברה פופולריות במערב.
בשנות השמונים של המאה העשרים צברה הגלידה פופולריות במזרח אסיה כשענקית התאגידים היפנים Meiji Dairies Corporation (יפ') החלה לייצר ולהפיץ את הגרסה ה"מערבית" יותר של הגלידה ברחבי האזור.
בשנות התשעים של המאה העשרים התחולל מהפך: במקום שיפן תספק את הגלידה לארצות הברית, שם החלו גלידריות ומסעדות רבות להגיש את הטעם הייחודי, משנת 1990 ועם תחילת הליברליזציה ביפן החלו יצרניות גלידה אמריקאיות לייבא גלידת תה ירוק יפנית ליפן בשם "סגנון יפני טהור עשוי מקליפורניה"[2]. משנת 1995 החלו יצרניות גלידה יפניות ואמריקאיות להתחרות על ייצור וייבוא הדדי של הגלידה, כאשר כל אחת מהן משתמשת במשאבים שייבאה מהמדינה השנייה: למשל, הגלידות היפניות שיוצרו, פוזרו ופורסמו בעיתונים, סופרמרקטים וחנויות נוחות יפניות יוצרו למעשה מחלב שנקנה מחברה אמריקאית מפלורידה.
השלוחה היפנית של רשת האגן דאז האמריקאית ביפן החלה לייצר גלידת תה ירוק בשנת 1996, והמוצר נמכר עד היום בסופרמרקטים וחנויות נוחות יפניות. הטעם הפך לאחד הטעמים הפופולריים ביותר של החברה בכל העולם. נתונים סטטיסטיים של איגוד הגלידות היפני מראים כי גלידת התה הירוק דורגה במקום השלישי במחקר "טעם הגלידה האהוב ביותר" בסקר דעת קהל שנערך בערים המרכזיות של יפן, ומתיימר לדגם את כלל האוכלוסייה היפנית.
כיום מכיוון שהגלידות מיוצרות באופן פיקטיבי במפעל, חלק מהיצרניות משתמשות בתחליפי תה ירוק כדי לשמר את הטעם. הקושי הוא שללא החומר קטכין (Catechin) שנמצא באופן טבעי בעלים של תה ירוק, הגלידות עלולות לאבד את צבען בחשיפה לאור השמש. לשם כך חברות אמריקאיות רבות משתמשות בצבעי מאכל מלאכותיים כדי לשמור על צבע אחיד.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ An Easy Recipe for Homemade Japanese Green Tea (Matcha) Ice Cream, The Spruce Eats (באנגלית)
- ^ Norinchukin Institute