גורטין
 | |
| הריסות רומיות בגורטין | |
| מדינה |
 יוון |
|---|---|
| גובה | 157 מטרים |
| קואורדינטות | 35°03′36″N 24°56′58″E / 35.060067°N 24.949458°E |
גורטין או גורטינה (ביוונית: Γόρτυν)[1] הייתה עיר עתיקה חשובה בדרום כרתים.[2]
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בתקופת הברונזה התקיים יישוב באקרופוליס של גורטין, שנשלט על ידי הארמון המינואי של פאיסטוס (אנ'), עיר המדינה הסמוכה והחשובה.[3]
באיליאדה מוזכרת גורטין כעיר בצורה לצד ערים נוספות בכרתים,[4] ובאודיסיאה מוזכר הצוק הנושק לים הסוער שבקרבת גורטין כמקום שאליו הגיעו היוונים השבים ממלחמת טרויה.[3][5] לעיר היו קשרים נוספים למיתולוגיה: בקרבת העיר היה מעיין מפורסם הקשור לדמות בשם סאורוס, שמסביבו צמחו עצי צפצפה נושאי פרי; מעיין מפורסם נוסף בקרבת העיר נחשב למקום שבו שכב זאוס עם אירופה.[2]
בתחילת התקופה הארכאית של יוון, במאות ה־8–7 לפנה"ס, התפשטה העיר למישור. היא קיימה מסחר בעזרת כמה נמלים, בעיקר מֵטַלּוֹן ולבנה (אנ').[2][3] כשמונים שברים קובץ חוקים נמצאו במקדש אפולון ומתוארכים לאמצע המאה ה־7 לפנה"ס. הם עוסקים בסמכויות שופטים, שמירת הדת, ובעיקר במשפט אזרחי: דיני סחר חליפין ומכירה, נדוניה, אימוץ, ירושה, הסגת גבול, ירושה וכופר נפש.[6]
מהתקופה הקלאסית לא שרדו שרידים רבים מהעיר. בתקופה זאת, בסביבות 470 לפנה"ס. כן שרד מתקופה זאת קובץ חוקי גורטין (אנ'), שנשמרו כמעט בשלמותם חקוקים על קיר באורך כ־8 מטר ובגובה מטר וחצי, כתובים ב־12 טורים בבוסטרופידון, ומתוארכים לאמצע המאה ה־5 לפנה"ס. לשונם היא הניב הדורי. הם מקור חשוב להכרת החוקים ביוון לפני התקופה ההלניסטית. הקובץ מכיל תיקונים ותוספות לחוקים הקדומים, ועוסק במשפט אזרחי בלבד, בעיקר במשפחה וברכוש משפחתי. ההליך המשפטי נערך כולו בעל פה, ואפילו פסק הדין לא נכתב אלא מתבסס על זכרונו של השופט. השופט הוא תמיד שופט יחיד.[1][6][3]
בתקופה ההלניסטית המשיכה גורטין בשגשוגה, והשתתפה במלחמות פנימיות בכרתים. ב־189 לפנה"ס העניקה גורטין מקלט לחניבעל.[7] לאחר מכן תמכה בפלישתו של קווינטוס קאיקיליוס מטלוס קרטיקוס (אנ') לכרתים, וניצלה את ההזדמנות לגדול לגודל חסר תקדים, וב־27 לפנה"ס הפך הקיסר אוגוסטוס את גורטין לבירת הפרובינקיה כרתים וקירנאיקה. גורטין המשיכה לגדול ולשגשג, ונבנו בה מבנים רומיים רבים. בעקבות רעידת האדמה בכרתים (אנ') ב־365 לפנה"ס הידרדר מעמדה של העיר. העיר זכתה לעדנה מחודשת תחת הביזנטים, מזרחה למיקומה המקורי, ונבנו בה כמה בזיליקות, בהן בולטת כנסיית טיטוס הקדוש.[2][3]
חורבות העיר נמצאות בקרבת הכפר המודרני איוי דקה (אנ').[2]
גלריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]-
האקרופוליס של גורטין -
שלישייה אלוהית ממקדש אתנה בגורטין, המאות ה־8–7 לפנה"ס -
החלק התחתון של פסל אישה ישובה ממקדש אתנה, המאה ה־7 לפנה"ס -
חוקי גורטין -
פקסימיליה של חוקי גורטין שנחקקו על הקיר -
אירופה יושבת על עץ, על מטבע גורטיני -
אירופה רוכבת על השור על מטבע גורטיני -
מקדש אפולון ופסל שנמצא בו -
תצלום אוויר של הפראיטוריום הרומי באתר -
-
כנסיית טיטוס הקדוש -
כנסיית טיטוס הקדוש מאחור
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 "גוֹרְטִין", האנציקלופדיה העברית (כרך י), חברה להוצאת אנציקלופדיות, תשכ"ט, עמ' 496
- ^ 1 2 3 4 5 "GORTYNA", in: Encyclopædia Britannica Eleventh Edition, vol. 12, p. 262
- ^ 1 2 3 4 5 Mark Cartwright, גורטין, 13 בינואר 2016, באתר אנציקלופדיית ההיסטוריה העולמית (באנגלית)
- ^ הומרוס, איליאדה, שיר 3 שורה 646
- ^ הומרוס, אודיסיאה, שיר 4 שורה 294
- ^ 1 2 John Edwin Sandys, "GREEK LAW", in: Encyclopædia Britannica Eleventh Edition, vol. 12, p. 502
- ^ קורנליוס נפוס, על אישים מפורסמים, ספר 23: חניבעל, פסקה 9 (ראו במקור הלטיני ובתרגום לאנגלית)
בקרת זהויות  |
|
|---|