גוסטבו לגיסמון
 | |
| לידה |
29 בספטמבר 1917 סלטה, ארגנטינה  |
|---|---|
| פטירה |
27 בספטמבר 2000 (בגיל 82) סלטה, ארגנטינה |
| שם לידה |
Gustavo Leguizamón |
| מקום קבורה |
Holy Cross Cemetery (Salta) |
| מוקד פעילות |
ארגנטינה |
| שפה מועדפת |
ספרדית |
| כלי נגינה |
פסנתר |
| פרופיל ב-IMDb | |
  | |
גוסטבו "קוצ'י" לֵגִיסָמוֹן (ספרדית: Gustavo "Cuchi" Leguizamón; 29 בספטמבר 1917 - 27 בספטמבר 2000), מוזיקאי ארגנטינאי.
אחד מגדולי המלחינים של המוזיקה הפופולרית הארגנטינאית במאה ה-20. סגנונו המוזיקלי הייחודי שילב בין מקצבים עממיים ארגנטינים כמו סמבה ארגנטינאית, צ'קררה, בגואלה, ומילונגה, לבין הרמוניות מורכבות, המושפעות מהמוזיקה הקלאסית הרומנטית והפוסט־רומנטית, ומהג'אז. בין יצירותיו הידועות: לה ארנוסה (La arenosa), מטורנה (Maturana), לה פומנייה (La Pomeña), בלדרמה (Balderrama - תורגמה לעברית בידי אהוד מנור בתור סמבה שחר), סמבה דל סורו (Zamba del Zorro), אל אבלוריאדו (El aveloriado), ועוד. את יצירותיו ביצוע אמנים רבים, בהם מרסדס סוסה, לאון חייקו, ליליינה הררו, ודאו סלטניו.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]לגיסמון נולד במחוז סלטה, שבצפון ארגנטינה. בן למשפחה מיוחסת ממוצא אירופאי, גדל בסביבה נוחה מבחינה כלכלית. את הכינוי "קוצ'י", שפירושו "חזירון" בשפת הקצ'ואה נתן לו מוכר בשוק מקומי, שלמראה הילד הבוכה אמר "הוא בוכה כמו קוצ'י". לגיסמון למד משפטים באוניברסיטת קורדובה, ועסק בעריכת דין עד גיל 40, כאשר מאס במקצוע שלטענתו "רק מייצר יותר רוע בעולם" והתפנה לקריירה המוזיקלית שלו. חלק גדול מיצירותיו יצר בשיתוף פעולה עם המשורר מנואל קסטייה, שכתב מילים למנגינות של לגיסמון, ולהפך. לגיסמון מעולם לא הסכים להקליט את יצירותיו. הן נשמרו אודות למוזיקאים אחרים שביצעו אותום, ולכמה הקלטות של הופעות חיות שנשתמרו, בניגוד לרצונו.
לגיסמון לא הזדהה אף פעם מבחינה פוליטית, אך דעותיו נטו באופן ברור שמאלה, על גבול האנרכיזם. בהופעותיו הוא לא חסך בעקיצות לפוליטיקאים המושחתים, ותמיד עמד לצד העניים והחלשים. התנהגות זאת זיכה אותו ביחס עוין מצד הממסד התרבותי והפוליטי, שמעולם לא תמך בו. לקראת סוף חייו לגיסמון היה עני מאוד, וסבל מדמנציה. על המחלה הוא אמר "שכחתי איך לנגן פסנתר..., אבל אני מוכן ללמוד שוב". גוסטבו לגיסמון נפטר בגיל 82, בסלטה, עיר מולדתו.
סגנון מוזיקלי
[עריכת קוד מקור | עריכה]לגיסמון הכיל בתוכו שני עולמות מוזיקליים שנראים רחוקים האחד מהשני: המוזיקה העממית הדרום אמריקאית והמוזיקה הקלאסית האירופאית. יחודו כמלחין היה ביכולתו לשלב בין השניים בצורה טבעית, מבלי להכפיף סגנון אחד תחת השני.
מחוז סלטה הוא אחד המחוזות הצפוניים בארגנטינה, והעיר סלטה ממוקמת בעמק בין שני רכסי הרים. המרחק ממרכזי תרבות אחרים וקשיי הגישה הנובעים מהמיקום הגיאגרפי של סלטה, יצרו כעין "הגנה טבעית" מהשפעות תרבותיות אחרות, ולכן זהו אחד האזורים בארגנטינה בהם נשמרה המוזיקה הילידית, הטרום-ספרדית, וגם צורות מוזיקאיות עממיות של המתיישבים הספרדים הראשונים.
אל תוך המציאות התרבותית הזו נולד קוצ'י לגיסמון, שספג את המקצבים והמנגינות העממיות מאז ילדותו. אבל בביתו הוא שמע מוזיקה אחרת: מוזיקה קלאסית וג'אז. יוצרים כמו אריק סאטי, ארנולד שנברג, מוריס ראוול, וגם דיוק אלינגטון ות'לוניוס מונק. ביצירותיו משתלבים המקצבים והסולמות העממיים עם הרמוניות מורכבות, עשירות, ששואבות את הכוח הקדמון של האזור, ומקנות לו עומק ומורכבות המאפיינת את המוזיקה הקלאסית המודרנית.
דיסקוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]למרות סירובו העיקש של לגיסמון להקליט את יצירותיו, נשמרו כמה הקלטות של הופעות חיות שהתפרסמו במשך השנים.
- רוסריו 1983 (1983)
- בהופעה חיה באירופה (1991)
ביצועים של יצירותיו
[עריכת קוד מקור | עריכה]חלק גדול מיצירותיו של לגיסמון נכתבו לאמנים מבצעים אחרים. הנה רשימה של מוזיקאים שמבצעים יצירותיו.
- מרסדס סוסה (Mercedes Sosa)
- לאון חייקו (Leon Gieco)
- ליליאנה הררו (Liliana Herrero)
- לאורה פאוסיני (Laura Pausini)
- דואו סלטניו (Duo Salteño)
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
גוסטבו לגיסמון, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
גוסטבו לגיסמון, באתר AllMusic (באנגלית)
גוסטבו לגיסמון, באתר MusicBrainz (באנגלית)
גוסטבו לגיסמון, באתר Discogs (באנגלית)- רד-סלטה - מידע על לגיסמון ויצירתו (ספרדית)
- גוסטבו לגיסמון, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
.svg){kind=logo}
