גובה (מוזיקה)

בתאוריית המוזיקה גובה הוא מונח המציין את התדר היסודי של צליל. הגובה הוא אחד משלוש התכונות הבסיסיות העיקריות של הצליל הנשמע, יחד עם עוצמת הצליל (loudness) וגוון הצליל (timbre).

גובה הצליל הוא תחושה, כלומר תופעה פסיכו-פיזיולוגית הקשורה לגורם פיזי חיצוני. בפועל, את תדר היסוד האמיתי ניתן למצוא על ידי מדידה פיזיקלית. אולם סולם הגבהים הזה עשוי להיקלט באופן שונה באזנינו, בעיקר בגלל צלילים עיליים. הגובה היחסי של תו של סולם מוזיקלי נקרא "דרגה".

גובה הצליל מושפע מאורך הגל המופק מרעידות באוויר

גובה יחסי וגובה מוחלט

גובה מוחלט פירושו תדר מדויק (למשל, התדר המוחלט של קולן A (של התו לה) הוא 440 הרץ, וזהו גובה מוחלט).

גובה יחסי פירושו היחס בין התדרים, כלומר המרווחים, במסגרת מונחים סולפג'יים. טרנספוזיציה, או השאה, היא שיטה להתאמת הצלילים, כך שהגובה המוחלט של כל תו "יידחה" כך שיתאים לכלי נגינה מסוים, מנעד מסוים וכדומה, תוך כדי שמירת המרווחים (שהם למעשה הגבהים היחסיים).

כלים המפיקים גובה מוחלט מול כלים שאינם

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

רוב האינסטרומנטיים המנגנים את המלודיה של היצירה, מפיקים גובה צליל מוחלט. כלים שאינם כאלה הם למשל בעיקר כלי הקשה כמצילה, תוף, וכדומה. גם דיג'רידו נבל פה וכלים אחרים אינם מפיקים גובה צליל מוחלט.