גדוד הסיור המדברי
 | |
| פרטים | |
|---|---|
| כינוי | היחס"ר הבדואי |
| מדינה |
 ישראל |
| שיוך |
 צה"ל |
| סוג | יחידת סיור |
| אירועים ותאריכים | |
| תקופת הפעילות | 1992–הווה (כ־32 שנים) |
| מקים היחידה | אל"ם במיל' דינו זאב |
| מלחמות |
האינתיפאדה השנייה מבצע צוק איתן מלחמת חרבות ברזל |
| נתוני היחידה | |
| כוח אדם | בדואים ובני מיעוטים בשירות סדיר |
| ציוד עיקרי | נשק קל |
| פיקוד | |
| יחידת אם |
 אוגדת עזה |
| דרגת המפקד |
 סגן-אלוף |
יחידת הסיור המדברי (יחס"ר 585; מכונה גם "היחס"ר הבדואי" או "סיירי המדבר") היא יחידת חי"ר, שבה משרתים בעיקר חיילים בדואים. משרתים בה גם יהודים, בפלוגת הסיוע המנהלתית, ערבים ישראלים ונוצרים. עד יולי 2017 נקראה בשם גדוד הסיור הבדואי.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה].jpg)
בשנת 1985 פנה עלי חילף מהישוב חילף-טבאש ששירת בפיקוד דרום, לרמטכ"ל משה לוי בהצעה להקים יחידה בדואית, כדוגמת סיירת שקד, על מנת למסד את נושא הגיוס של בני העדה הבדואית על בסיס התנדבותי. באוגוסט 1985 התקיימה פגישה בין חילף, הרמטכ"ל לוי, אלוף פיקוד הדרום האלוף בר-כוכבא ותת-אלוף יצחק רבין מפקד אוגדה 252. בפגישה התקבלה החלטה להקמת היחידה והרמטכ"ל הסמיך את חילף לטפל בנושא הגיוס להקמת היחידה. הגיוס החל בנובמבר 1985. ב-28 בפברואר 1986 נערך הטקס של הקמת היחידה בשגב שלום, בנוכחות השייח' עוודה אבו מואמר. המפקד הראשון של היחידה היה פרייג' עזזמה. בשנת 1988 החליף חילף את עזזמה בפיקוד על היחידה שעליה פיקד עד 1989. המפקד השלישי של היחידה היה עאטף גריפאת מהיישוב זרזיר שפיקד עליה בשנים 1989–1992.
בשנת 1990 מונה חילף על ידי האלוף מתן וילנאי ורמ"ט פיקוד דרום יוסי מלמד כפרויקטור של האלוף בנושא הגברת הגיוס ההתנדבותי בקרב בני הנוער של בני העדה הבדואית, על ידי החדרת הגדנ"ע לבתי הספר הבדואיים. כתוצאה מפעילויות אלה עלו בשנים 91–92 אחוזי הגיוס בקרב בני העדה בצפון ובדרום.
תחילה הוכפפה היחידה למעפ"ד (מפקדת עורף פיקוד דרום) בפיקודו של אל"ם אבי בכר ומאוחר יותר הוכפפה להחטיבה הדרומית באוגדת עזה. עם חתימת הסכמי אוסלו בספטמבר 1993 היחידה תפסה חלק נכבד בהגנת קו הבט"ש מצפון רצועת עזה, מחסום ארז ועד דרום רצועת עזה בואכה מעבר סופה-מחסום סופה/כרם שלום ועד ציר פילדלפי.
בשנת 1994 הפכה היחידה לגדוד,[1] ומפקדו הראשון היה אל"ם יוסי חדד.[2][3] בשנת 1997 הוכפף הגדוד לחטיבה הדרומית של אוגדת עזה ומפקדתו עברה למחנה אמיתי. בשנת 2002 קיבל הגדוד צל"ש מאלוף הפיקוד על חלקו בלחימה במסגרת האינתיפאדה השנייה (אירועי "גאות ושפל"). עד שנת 2005 מפקדי הגדוד היו קצינים שהגיעו אליו מיחידות אחרות. החל מספטמבר 2005 ועד אוגוסט 2007 פיקד על הגדוד לראשונה מג"ד בדואי - סא"ל וספי סואעד, שהיה גם המג"ד הבדואי הראשון בצה"ל.[1]
באינתיפאדה השנייה
[עריכת קוד מקור | עריכה]במהלך האינתיפאדה השנייה נטל הגדוד חלק נכבד בלחימה בציר פילדלפי, במאבק נגד מנהרות הברחה ברצועת עזה, ובפתיחת צירים. ב-10 בינואר 2002 נהרגו 4 חיילי הגדוד בהתקפה על מוצב אפריקה ליד מעבר כרם שלום, ובאוקטובר של אותה שנה הוענק ליחידה צל"ש מטעם אלוף פיקוד הדרום על הצטיינות בלחימה. ב-11 באפריל 2003 ירה סמל תייסיר אל-הייב ברפיח בטום הורנדל, פעיל תנועת הסולידריות הבינלאומית, בעת שהלה התקרב לעמדה צבאית. הורנדל היה בתרדמת מאז ועד מותו בינואר 2004. אל-הייב הורשע בהריגה ושיבוש מהלכי משפט וב-2005 נגזרו עליו 8 שנות מאסר. ב-2 במאי 2003 ירה קצין בגדוד, ששמו לא פורסם, בצלם ג'יימס מילר ברפיח. היורה לא נענש. ב-2009 שילמה ישראל פיצויים בסך מיליון ליש"ט למשפחת הקורבן. ב־12 בדצמבר 2004 נהרגו במוצב JVT הסמוך למעבר רפיח 5 חיילי הגדוד ו-6 נפצעו בהתפוצצות מנהרת תופת.
בשנת 2011 הוקמה פלוגת מילואים במסגרת הגדוד, שקבעה שני תקדימים: פלוגה קרבית של לוחמים מוסלמים במילואים ופלוגת מילואים, שמשרתת במסגרת גדוד סדיר.[4] הגדוד השתתף בלחימה במבצעים עופרת יצוקה, עמוד ענן וצוק איתן. בשנת 2014 הפך לגדוד נייד המבצע פעולות ביטחון שוטף בכל הגזרות, כגדודים אחרים.[1]
מבצע צוק איתן
[עריכת קוד מקור | עריכה]במהלך מבצע צוק איתן, גדוד הסיור המדברי לקח חלק פעיל במשימות ההתקפיות וההגנתיות. במסגרת פעילות הגדוד, עשרות לוחמי מילואים הוקפצו בצו 8, לראשונה בתולדות היחידה.[5]
יחידת הסיור המדברי
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-4 ביולי 2017 גדוד הסיור עבר הסבה והפך ליחידת סיור, תוך צמצום מספר המשרתים ביחידה, ושילובם של השאר בחטיבות צה"ל השונות. סגירת הגדוד מסמלת את רצון צה"ל בהנחייתו של הרמטכ"ל, גדי איזנקוט, לסגור את הגדודים המגזריים, ולהרחיב בצורה משמעותית את שילובם של בני העדה הבדואית, לתוך צה"ל על זרועותיו השונים.[3]
נכון ל-2021, ביחידה שלוש פלוגות מבצעיות: פלוגת החוד, פלוגה מבצעית ופלוגת קבע. האחרונה היא פלוגת הקבע היחידה בצה"ל, והיא מורכבת ברובה מאנשי קבע. בנוסף, קיימות פלוגת מפקדה ופלוגת מילואים. זו הפלוגה הקרבית הראשונה בצה"ל של לוחמים מוסלמים במילואים והראשונה שמשרתת במסגרת גדוד סדיר.[6]
הכשרה
[עריכת קוד מקור | עריכה]חיילי הגדוד עוברים את הטירונות חי"ר (רובאי 07) בבסיס הר קרן, במשך ארבעה חודשים, יחד עם חיילי חטיבת גבעתי. לאחר מכן עוברים החיילים אימון מתקדם במשך שלושה חודשים ועולים לקו. לעיתים פלוגות נשארות ל-4 חודשים נוספים כפלוגת מסלול. חיילי היחידה לא עוברים הכשרה כגששים.[6]
ההכשרה כוללת גם לימוד עברית ושיעורים על החברה בישראל, במטרה לעזור לחיילים להשתלב בצבא ולאחר מכן בחברה הישראלית.[7][8]
מדים וסמלים
[עריכת קוד מקור | עריכה]מדי הגדוד כוללים כומתה סגולה של חטיבת גבעתי עם סמל חיל הרגלים, נעליים צבאיות אדומות, תג יחידה בדמות ג'יפ מכונף עם נוף מדברי ברקע וסיכה עם סמל דומה.
מפקדי הגדוד
[עריכת קוד מקור | עריכה]| שם | תקופת כהונה | הערות |
| זאב דינו | 1992–1994 | |
| יוסי חדד | 1994–1997 | לימים מפקד גדוד ארז ומפקד יחידת הגששים בפיקוד הדרום |
| עופר הינדי | 1997–1999 | לימים מפקד מנהלת קשת צבעים בפיקוד המרכז[9] |
| ויקטור סודאי | 1999–2001 | |
| אבי חליפה | 2001–2003 | |
| בבי בן איטח | 2003–2005 | |
| ווספי סועאד | 2005–2007 | |
| יריב אלבז | 2007–2009 | |
| מאיר אלמלם | 2009–2011 | לימים מפקד חטיבת יואב |
| וואחיד אל הוזייל | 2011–2013 | לימים סגן מפקד חטיבת שגיא |
| זאהי רחאל | 2013–2015 | לימים סגן מפקד חטיבת מנשה |
| שי שרף[10] | 2015–2016 | |
| איתמר גאדיר | 2016–2018 | בתקופתו הגדוד עבר הסבה והפך ליחידת סיור |
| נאדר עיאדה | 2018–2020 | |
| דוד רון[11] | 2020–2022 | לימים סגן מפקד חטיבת גבעתי |
| גיא מדר | 2022–אוקטובר 2023 | נפצע באורח קשה ביום הראשון של מלחמת חרבות ברזל |
| נאדר עיאדה | אוקטובר 2023–יולי 2024 | מפקד היחידה בשנית לאחר פציעתו קודמו |
| סאלח הייב | יולי 2024– | מפקד היחידה הנוכחי |
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אנשיל פפר, לגדוד הבדווי קל בקרב, קשה באזרחי, באתר הארץ, 20 במרץ 2009
- אגף גדוד הסיור הבדואי באתר יחידה אתר יחידות צה"ל
- חנן גרינברג, צפו בגדוד הבדואי מתאמן: "למנוע עוד חטיפה", באתר ynet, 26 ביולי 2011
- נעם ויטמן, מה זה להיות ישראלי בעיניך?, באתר צה"ל (דרך ארכיון האינטרנט)
- נעם ויטמן, מתחברים לשורשים, באתר צה"ל (דרך ארכיון האינטרנט)
- נעם ויטמן, אלוף פיקוד הדרום: "הלוחמים הבדואים עושים עבודת קודש", באתר צה"ל (דרך ארכיון האינטרנט)
- נעם ויטמן, עלייה במוטיבציה לשירות בגדוד הסיור הבדואי, באתר צה"ל (דרך ארכיון האינטרנט)
- נעם ויטמן, מהנגב אל צה"ל: עשרות לוחמים יצטרפו לשורות הגדס"ר המדברי, באתר צה"ל (דרך ארכיון האינטרנט)
- אילנה קוריאל, צו 8 ראשון: מוואדי ערה לצוק איתן, באתר ynet, 8 באוגוסט 2014
- אורי בינדר, שיר הקרבה בדואי, "מעריב", 12.1.2012
- יואב זיתון, תיעוד נדיר: חיילים מוקפצים מול מסתנן מעזה, באתר ynet, 11 בפברואר 2015
אריאל זיגלר, "אין מקום בצה"ל שאומר 'אתה בדואי, אז לא תגיע אלינו'", בעיתון מקור ראשון, 24 בספטמבר 2018
אודם כץ, היחס"ר הבדואי חוגג 35 שנה של צמיחה, באתר צה"ל, 28 ביוני 2022- חנן גרינווד, המבצעים המיוחדים - והסטיגמות: הצצה נדירה לפעילות הגדס"ר הבדואי, באתר ישראל היום, 9 באוקטובר 2022
אבשלום קור, באופן מילולי במלחמה: סמל יוסף הייב מטוּבּה זנגריה, גלי צה"ל, 12.11.2024
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 3 בדואים, בתוך פסיפס: דתות ועדות בצה"ל, באתר מערכות, נובמבר 2022, עמ' 198
- ^ אמיר בוחבוט, לומדים ולוחמים: הקלף המנצח של פיקוד דרום, באתר וואלה, 18 במאי 2012
- ^ 1 2 טקס הסבת הגדס"ר המדברי ליחידת סיור, באתר צה"ל, 5 ביולי 2017
- ^ חנן גרינברג, צפו בגדוד הבדואי מתאמן: "למנוע עוד חטיפה", באתר ynet, 26 ביולי 2011
- ^ אילנה קוריאל, צו 8 ראשון: מוואדי ערה לצוק איתן, באתר ynet, 8 באוגוסט 2014
- ^ 1 2 כל מה שרציתם לדעת על הגדס"ר המדברי, באתר צה"ל, 12 ביולי 2021
- ^ אודם כץ, היחס"ר הבדואי חוגג 35 שנה של צמיחה, באתר צה"ל, 28 ביוני 2022
- ^ חנן גרינווד, המבצעים המיוחדים - והסטיגמות: הצצה נדירה לפעילות הגדס"ר הבדואי, באתר ישראל היום, 8 באוקטובר 2022
- ^ ועדת החוץ והביטחון סיירה בכדי ללמוד על הפרצות בגדר הביטחון, באתר הכנסת, כ"א באדר תשע"ז, 19 במרץ 2017
- ^ יואב זיתון, חשד לרומן: מפקד גדוד הסיור הבדואי הודח מתפקידו, באתר ynet, 7 במרץ 2016
- ^ יחידת הסיור המדברי: כאן תגיעו לשיאים חדשים, באתר ערוץ 7, 10 בדצמבר 2020